דבורה מתוקה
New member
חדשה בפורום
הי כולם בשנה שעברה חברה סיפרה לי שיש סרט שקוראים לו "הסוד" ומי שרואה אותו מתחוללים לו פלאים. חשבתי לעצמי שבהזדמנות אני אראה אותו,אבל זה לא קרה. אתמול הלכתי לקניון וראיתי דוכן ספרים, הסתכלתי וראיתי שם את הספר "הסוד". חשבתי אם לקנות או לא (גם כי התקמצנתי וגם כי קשה לי לקרוא, יכול להיות שהבוקר אני מבינה שזה רק תרוצים) החלטתי לעשות סיבוב ו"לחשוב על זה". בסוף החלטתי שאני יכולה לפרגן לעצמי ספר. קניתי. הגעתי הביתה השעה היתה קרובה ל11 בלילה, אבל התישבתי לקרוא עם עיניים עצומות ומלא סקרנות. קראתי את ההקדמה, הסוד מתגלה, הסוד בפשטות והלכתי לישון.קראתי שם שלפני שהולכים לישון לחשוב מחשבה טובה כי המוח ישלח תדר כשאני אשן. חשבתי:"מחר אני כמה כמו חרוצה,מלבישה את הילדים,מספיקה להתאפר(אני אף פעם לא מספיקה להתאפר) ומספיקה להגיע להסעה של הילד בנחת(תמיד אני רצה כדי לא לפספס אותה)" וזהו, הלכתי לישון מחויכת. כל הלילה חלמתי על הסוד. הבוקר התעוררתי בהתלהבות,לא התאפקתי אז קראתי עוד כמה שורות. הלבשתי את הילדים וכשהתחלתי להתלבש בעצמי גיליתי שמספיק מאוחר והעדפתי לא לחשוב שכנראה גם הבוקר אני אצטרך לרוץ. כשסימתי להתלבש גיליתי שיש לי עוד זמן כדי להוסיף סומק ללחיים ורימל בריסים, וגם יצאתי מהבית לאט כמו ליידי. לקחתי איתי את הספר לעבודה וכשהתחלתי את הפרק 'כיצד משתמשים בסוד' גיליתי שאלו דברים שאני לומדת ב'תרפיה באומנות'. מה אני אגיד לכם, כולי התלהבות והתרגשות, מן הסתם היום אני אסיים לקרוא את כל הספר, ואני מאמינה שאני אמשיך להכנס ולכתוב. תמיד האמנתי שאנחנו מזמינים לעצמינו דברים. עכשו אני בטוחה בזה. לכולנו יום טוב ורק טוב דבורה
הי כולם בשנה שעברה חברה סיפרה לי שיש סרט שקוראים לו "הסוד" ומי שרואה אותו מתחוללים לו פלאים. חשבתי לעצמי שבהזדמנות אני אראה אותו,אבל זה לא קרה. אתמול הלכתי לקניון וראיתי דוכן ספרים, הסתכלתי וראיתי שם את הספר "הסוד". חשבתי אם לקנות או לא (גם כי התקמצנתי וגם כי קשה לי לקרוא, יכול להיות שהבוקר אני מבינה שזה רק תרוצים) החלטתי לעשות סיבוב ו"לחשוב על זה". בסוף החלטתי שאני יכולה לפרגן לעצמי ספר. קניתי. הגעתי הביתה השעה היתה קרובה ל11 בלילה, אבל התישבתי לקרוא עם עיניים עצומות ומלא סקרנות. קראתי את ההקדמה, הסוד מתגלה, הסוד בפשטות והלכתי לישון.קראתי שם שלפני שהולכים לישון לחשוב מחשבה טובה כי המוח ישלח תדר כשאני אשן. חשבתי:"מחר אני כמה כמו חרוצה,מלבישה את הילדים,מספיקה להתאפר(אני אף פעם לא מספיקה להתאפר) ומספיקה להגיע להסעה של הילד בנחת(תמיד אני רצה כדי לא לפספס אותה)" וזהו, הלכתי לישון מחויכת. כל הלילה חלמתי על הסוד. הבוקר התעוררתי בהתלהבות,לא התאפקתי אז קראתי עוד כמה שורות. הלבשתי את הילדים וכשהתחלתי להתלבש בעצמי גיליתי שמספיק מאוחר והעדפתי לא לחשוב שכנראה גם הבוקר אני אצטרך לרוץ. כשסימתי להתלבש גיליתי שיש לי עוד זמן כדי להוסיף סומק ללחיים ורימל בריסים, וגם יצאתי מהבית לאט כמו ליידי. לקחתי איתי את הספר לעבודה וכשהתחלתי את הפרק 'כיצד משתמשים בסוד' גיליתי שאלו דברים שאני לומדת ב'תרפיה באומנות'. מה אני אגיד לכם, כולי התלהבות והתרגשות, מן הסתם היום אני אסיים לקרוא את כל הספר, ואני מאמינה שאני אמשיך להכנס ולכתוב. תמיד האמנתי שאנחנו מזמינים לעצמינו דברים. עכשו אני בטוחה בזה. לכולנו יום טוב ורק טוב דבורה