חדר ניתוח-הנה זה בא

[הסייד הנודד]

חדר ניתוח-הנה זה בא

והפעם הולכים לקרוע את הטחול לשיר של הרכב של לבנטיני שטובל גם בתוך טיפקס, נערי רפול. החבר'ה הטובים מילים: ליאורה קמינצקי לחן: מאיר עמר ואיתי זילברשטיין אי אפשר לחזור, אני בצומת מתפצל לכל הכיוונים את אמרת אתמול יהיה בסדר סך הכל אנחנו צעירים יום חדש, פותח תריס לשמש אטבים על הגגות רוקדים מתחת לכביסה המתייבשת מישהו כותב שירים כמו בשיר מתנגן על סרט אילם, בזולה חולם כמו בשיר מתנגן על סרט אילם, בזולה חולם לא מזמן אני הייתי ילד ואז את אמרת שאת גדולה חיכיתי לך בתחנה של אגד כך עברה שנה אחרי שנה על שפת הים שומם וגם מנגד אנחנו מתחבאים מהחיים עם אוטובוס אחד שלא נוסע מעלינו עננים שטים כמו בשיר מתנגן... כי זה לא מקום שנותן לחלום כי זה רק מקום בו אפשר לישון לנסות לשכוח לחבר סיפור אחר כי זה לא מקום שנותן לחלום כי זה רק מקום בו אפשר לישון לנסות לשכוח לחבר סיפור אחר כמו בשיר מתנגן...

 

[הוד11]

הניתוח שלי

החברה הטובים הייתה אחת הסדרות הכי יפות שהיו בישראל והשיר מתחבר לי אוטומטית עם התכנית אז מה אני יעשה אני מנתח לפי התכנית. השיר מדבר בחור צעיר שחוזר לראות את השכונה הישנה אחרי פרידה מחברה שלו. חוץ מזה השיר קשור באופן הדוק לסדרה: הזולה שלהם שהיתה מרכז הסדרה, שפת הים ושאר המקומות בשכונה. אפילו השיר עצמו נקרא החברה הטובים למרות שהמשפט הזה לא מופיע בשיר.

 

[טיפקסית]

עכשיו אני מנתחת

השיר כמו שהוד כבר אמר לפניי היווה את שיר הנושא של הסדרה המדוברת שהייתה אחת האהובות עליי בזמנו. לכן גם הניתוח יהיה באווירה של הסדרה. השיר מדבר על חבורה של בני נוער בגיל ההתבגרות,שנמצאים בצומת דרכים בחיים שלהם והמחשבות שלהם מתפצלות להמון כיוונים שכל יום עבורם הוא הרפתקה חדשה,יש לשים לב שבמהלך הסדרה כל דמות עוברת שינויים רבים ותהפוכות. הזולה הייתה מרכז החיים של החבר'ה בסדרה,הזולה זה המקום שבו הם ביקשו לברוח מכל החיים ומכל הבעיות [הורים,לימודים,חברויות,תככים] השיר מתאר את השינויים "לא מזמן אני הייתי ילד ואז את אמרת שאת גדולה". החבר'ה בסדרה מנסים ליצור להם מציאות חיים משלהם והם אלה שקובעים מה קורה בתוך המציאות המדומה שהם בנו לעצמם "האספלט שותק וגם מנגד אנחנו מתחבאים מהחיים באוטובוס אחד שלא נוסע מעלינו עננים שטים". האוטובוס שלא נוסע למי שצפה בסדרה ידוע שהזולה של החבר'ה מוקמה בתוך אוטובוס ישן שהושלך בחור באמצע שומקום. שוב במשפט שאחרי "כי זה לא מקום שנותן לחלום כי זה רק מקום בו אפשר לישון לנסות לשכוח לחבר סיפור אחר"-שוב מדובר על הבריחה ועל המרד של גיל ההתבגרות,החבר'ה מנסים למרוד ולבעוט בכל המוסכמות של החיים,וליצור לעצמם סוג של מציאות,לעטוף את עצמם באיזו בועה ולהתנתק מכל מה שקורה. לכל אחת מדמויות הסדרה היה את העיסוקים שלה [דודי שהיה כוכב כדורגל,מאור שהיה בליין,נטלי המקובלת אך הנאיבית כביכול]וביחד הם הפכו לחבורה של חבר'ה צעירים שרוצים להכתיב את המציאות כפי שרצו לראות אותה. השיר כולו עוסק בסוג של בריחה,של התנתקות מהמציאות,של ניסיון מרידה.

 

[אור של יה]

../images/Emo9.gifנו מה חשבתם שאני לא אעשה

ניתוח,,,והפעם ניתוח לב פתוח (למרות שאני תמיד עם הלב פתוח

) אז אני מסכימה עם הניתוחים שלכם, אבל אבל אבל יש לי כמובן להוסיף,,, אז ככה החברה הם קבוצה של צעירים, שרוצים רק לשמוח,לנוח,ולהנות אבל הם רואים את מה שקורה בחוץ, והם ממש שונאים את זה,אז הם בורחים,לזולה,(שלדעתי בריחה זה זה לברוח מ-x ולהכנס ל-y מקום) שאני לא מגלה לכם את אמריקה

אבל לדעתי לפעמיים בריחה זה טוב, כי ככה הם השתנו וככה הם יכולו להוות דוגמא טובה לאנשים, בין אם ירצו, לבין אם לא. כי על ידי זה שאני משתנה, גם הבחוץ משתנה. (שאני לא חושבת שצריך לשנות את הפנים, כול אחד צריך להיות מה שבא לו, אבל להוריד את המסכות, שלהוריד את המסכות זה השינוי האמיתי. (אבל איך אני כול פעם נכנסת לזה מחדש אה??? נו טוב אתם כבר מכירים אותי לא?

) הפזמון של השיר מאוד מעניין אותי,,,ולמה??? תראו את המילים של הפזמון: "כמו בשיר מתנגן, על סרט אילם, בזולה חולם כמו בשיר מתנגן על סרט אילם, בזולה חולם" עכשיו מצד אחד שיר בדרך כלל הוא עם מילים, ומצד שניהוא חולם על משהו שהוא לא אצטרך לדבר יבנו אותו בלי לדבר, אנרגיות וכאלה, כאילו תחושות לא מובנות, טוב עוד עכשיו,,, מה זה תחושות לא מובנות, לחיות עם הרגש ולא ההיגיון, הרי רגש זה לא דבר הגיוני, מוח זה האשלייה שיצרנו לעצמו, להאחז במשהו,שלא ניהיה תלויים באויר, והרגש זה בדיוק ההפך הגמור, אין בזה אדמה, זה משהו לא מובן, וגם לא הגיוני. בכול אופן יש להם דילמה ביין לחיות בחברה שהגדירו לנו, או לחיות עם רגשות, שרגש אפשר לבטות אותו, אי אפשר לספר עליו, ולכן הם מעדיפים לא לדבר אלא להגיע לנקודה שהם לא מפחדים לבטות את הרגש, ובכלל לא לחיות עם המח אלא עם הרגש,(תודו שמעניין לא?

) אז לכן הם בורחים להגיע למקום שהם יכולים לבטות את הרגש שלהם בלי לפחד, והזולה,,,הזולה זה מקום אידאלי לעשות את כול מה שהם רוצים, בלי לפחד. אבל בסוף הם אומרים... "זה לא מקום שאפשר לחלום, זה רק מקום בו אפשר לישון" בסוף הם אומרים בבאסה, אבל זה לא מקום שאפשר לחלום, זה רק מקום שאפשר לישון. אז אני שואלת את עצמי,, נגיד ונצא מנקודת הנחה שזה לא מקום בו אפשר לחלום, אלא לישון, אז מה אנחנו עושים שאנו ישנים...(מעניין מאוד אה?

) אז בסופו של דבר איך שלא תראו את זה, תמיד אנחנו חולמים, הרי חלומות זה המזון של הנשמה, בדיוק כמו שהאוכל הוא מזון של הגוף. אני אישית לא אפסיק לחלום לעולם, אחרת אם נפסיק לחלום, זה יהיה רק מתי שנתחיל לחיות, ולא לחשוב, ואז נוכל לממש את כול החלומות האמיתים. (אבל לא שאניט משנה למישהו משהו אני סתם אומרת את דעתי אה

) בכול אופן שיהיה יום טוב לכולם

ושהיום הזה יהיה עם מלא חלומות הלוואי