חדר משלה

[ימימה]

חדר משלה

בתי בת ה-7.5 התחילה לבקש לעבור לחדר נפרד. כרגע היא ישנה עם אחיה בן ה-4 בחדר. יש לנו שני חדרי ילדים, שאחד מהם משמש היום כחדר משחקים, עם פינת מחשב. הנושא עלה מכיוון שאנחנו שוקלים, מתישהו בעתיד הלא ברור (קרוב? רחוק?) להעביר את מיטת התינוק, השבוע בן שנה, לחדרם (כרגע הוא ישן איתנו במיטת תינוק ללא דופן אחת, צמודה למיטה שלנו). הבעיה היא שבחדר הילדים אין מקום לשלוש מיטות, אלא אם נעביר אותם למיטת קומותיים (שאני מאד לא אוהבת), ככה שנשמע מאד הגיוני להעביר אותה לחדר פרטי, ולדבריה "לכל החברות שלי יש חדר משלהן". אלא שמשום מה זה ממש לא מסתדר לי בהרגשה, קצת קשה לי להסביר למה. קודם כל, אני מאד אוהבת את חדר המשחקים. אנחנו משתמשים בו הרבה, והרבה פעמים נוצר משחק משותף בין שניהם פשוט מפני ששניהם נמצאים בתוכו ביחד - הוא מעודד אותה במשחק המחשב, היא מצטרפת אליו לבניה בלגו ובהזדמנות כבר מתחילה משחק דמיון וכן הלאה. בנוסף, לא נראה שהעובדה שהיא בחדר עם אחיה באמת מפריעה לה, אלא זה פשוט קוסם לה להיות "כמו החברות". אין לה צורך נראה לעין בפרטיות - להפך, היא מאד לא אוהבת להיות לבד. ההתבגרות המינית הפיזית עוד רחוקה ממנה. שניהם הולכים לישון באותה השעה, ושומעים סיפורים ביחד, ורוצים שאני אשב לידם עד שירדמו (מה אני אעשה אם הם לא יהיו באותו חדר?) אז מה אתן אומרות? מתי הפרדתם, אם בכלל, ואם היה באפשרותכן? וגם - אם נשאיר אותם באותו החדר, וללא מיטת קומותיים, האפשרות השניה היא לקנות מיטה נפתחת (כשהמזרון השני נמצא מתחת למיטה ומוצא בלילה). האם מישהו התנסה במיטה כזו? איך נראית לכם האפשרות לשים אותם - שני ה"גדולים" - במיטה כזו?

 

[אינה של יערה ואלה]

אולי לעשות ניסיון?

לא יודעת אם יש לכם ספת נוער בחדר המשחקים, אבל אולי אפשר להביא מזרון לחדר רק למשך כמה ימים? שהילדה תוכל לבחור אם לישון לבד או יחד עם אחיה ולהחליט מה עדיף. עוד פתרון: להקצות בבית פינה, אפילו קטנטנה, שתהיה "פינת האירוח" שלה ושם היא תארח חברות. אולי אני בדעת מיעוט, אבל מיטת קומותיים היא לא בטיחותית במיוחד, בעיקר אם יש בבית גם תינוק בגיל הטיפוס לגובה. גם החלפת המצעים נראית לי לא נוחה. מיטה נפתחת - כשהייתי ילדה לא מעט חברות שלי ישנו כך, אבל הרבה דברים שנעשו בשנות ה-70 לא מקובלים במיוחד כיום

 

[לאה_מ]

אצלנו שלושתם באותו חדר.

עומר ושירה ישנים במיטת קומותיים, ואורי על מזרון על הרצפה. יש גם חדר משחקים, אבל אני לא רוצה להפוך אותו כרגע לחדר שינה נוסף. אצלנו אני כבר מתחילה להרגיש בצורך לעשות הפרדה, בעיקר מכיוון שעומר כבר על סף גיל ההתבגרות, ואני חושבת שמתישהו במהלך השנה-שנתיים הקרובות נצטרך לעשות חושבים על סידור הבית. יחד עם זאת, אני חושבת שהחיים במשותף מלמדים הרבה על התחשבות בזולת, על אמפתיה, על שיתוף, על צרכים של אחרים - ולדעתי זה שיעור חשוב מאד. למען האמת, יש לי בכלל התלבטות איך לעשות את ההפרדה הזו - האם נכון לשים ילד בחדר לבד, או שעדיף בזוגות. כרגע, שירה רוצה להיות עם אורי, ועומר מעדיף להיות לבד. עד שהתכנון המחודש של הבית יגיע לשלבי ביצוע הנתונים יכולים להשתנות, אז בינתיים אני לא מחליטה. אצלנו ההפרדה בין החדרים היא כזו, שחדר המשחקים משמש למשחקים ולמחשב, וחדר השינה משמש לשינה, שעורי בית וקריאה. כמובן, שכשכל הילדים מארחים חברים, הרבה פעמים המשחקים מחלחלים לכל רחבי הבית, גם לחדר השינה שלהם. אבל כן חשוב לי להשאיר את חדר המשחקים בתפקיד הנוכחי שלו. אגב, אצלנו בחדר המשחקים יש מיטת נוער, ואנחנו משתמשים בה לעתים אם מישהו מהילדים חולה או אם סתם אין למי מהם חשק לישון בחדר הילדים. ולגבי מיטת קומותיים - אצלנו הילדים מאד רצו, וזה היה הפתרון המתוכנן מראש. זה מאפשר בכל זאת מידה קצת יותר גדולה של פרטיות - לעומר יש את המקום שלו למעלה, ולשירה יש וילון סביב המיטה שלה למטה. מבחינה בטיחותית, אין ספק שאורי מצא כבר את כל הדרכים שאפשר להשתמש בהן במיטה הזו (כולל לעלות למעלה, גם בלי הסולם, ולקפוץ משם למטה).

 

[nonana]

../images/Emo45.gif גם אני חושבת ששינה משותפת

עוזרת להם להתמודד ולהסתדר אחד עם השני מכל הבחינות. נעה היתה עד השנה בחדר נפרד, והשנה היא רצתה להיות איתם(עם נדב ונעמה) ביחד, אני ראיתי את השינוי שחלו במערכת היחסים בינהם. יש משהו חיובי בחדר משותף ובשינה משותפת. אני יודעת שבמשך הזמן הכל ישתנה אבל כל עוד שהם עדיין לא זקוקים לזה ולא דורשים את זה כייף לראות אותם יחדיו.

 

[אלדורית]

שיתפת אותה בהתלבטות?

כל הדברים שהעלית כאן--המשחק המשותף, שעת השינה המשותפת (כולל ישיבתך עם שניהם)--נשמעים כמו דברים שילדה בת 7.5 בהחלט יכולה להבין ולהכיר בערכם. יכול להיות שהיא מרגישה "מופסדת" לעומת החברות שלה, אבל זה עשוי להשתנות אם יהיה לה הסבר שישכנע גם אותה לכדאיות של המשך השותפות לחדר.

 

[אפרתש]

אופציה נוספת

אצל חברים שלי יש חדר שינה משותף לשלושת הילדים. לגדולה יש בנוסף חדר קטנטן משלה. שם יש "דברים של ילדות גדולות". חלק מהזמן היא שם, חלק מהזמן עם אחיה הקטנים. וחלק מהזמן הקטנים באים אליה, ומתנהגים ממש יפה, מאד גאים בפריבילגיה שנפלה עליהם. (הבת שלי חברה של האח הקטן, ומאד משמח אותה להיות שם. "יעל הראתה לנו את הנרות שלה!"). אני מבינה שיש לכם שני חדרים המיועדים לילדים, אבל אפשר אולי להחליט על פינה בחדר המשחקים שהיא רק של הגדולה. כמה מדפים בכוננית, או איזו שידה. חלק שהיא תסדר לפי הטעם שלה.

 

[אפרתש]

לגבי מיטה

כבת למשפחה מרובת ילדים, עברתי את כל סוגי החדרים והמיטות.

הכי לא אהבתי את זו שנפתחת לשתים. כי זה אומר שכל היום לאחד הילדים אין מיטה משלו. וזה גם אומר שחובה לסדר מיטה בבוקר ובערב. שתי קומות היא אופציה נחמדה עד גיל ההתבגרות.

 

[Shellylove]

אני דווקא לא רואה למה

לא להעביר אותה. לוגיסטית זה ייתן לך פיתרון טוב-מקום לתינוק, גם אם לא תעבירו אותו מיד ולא תצטרכי מיטת קומותיים. אם את אומרת שאין לה צורך בפרטיות, ההפרדה לחדרים לא תמנע את האינטראקציה שיש ביניהם כיום, היא פשוט תקבל אופי שונה. [לאה, אצלכם חדר המשחקים זה משהו אחר כי ממילא את לא יכולה לתחום אותו לחדר, אז אני לא בטוחה שההשוואה נכונה]

 

[לאה_מ]

אני בהחלט יכולה. עם קיר גבס ודלת.

זה מתוכנן כך בכוונה. ההשוואה מתאימה בנושא הויתור על הפונקציה של חדר משחקים נפרד וגם היתרונות והחסרונות שבמגורים בחדר משותף.

 

[Shellylove]

אוקיי, סליחה!../images/Emo13.gif

 

[יסמין@]

לדעתי את צריכה לדבר עם בתך.

היא ביקשה לגור בחדר משלה וזה הרי אפשרי. את יכולה כמובן לומר לה מה שאמרת לנו, מהם היתרונות לדעתך בחדר משותף עם אחיה. אבל אם היא בכל זאת תתעקש שהיא רוצה חדר משלה - למה לא? אולי מה שבעיניך זה יתרונות, בעיניה זה חסרונות או זה לא כל כך יתרונות, ויותר חשוב לה להיות בחדר משלה? על סמך מה קבעת שהיא לא זקוקה לפרטיות? והרי אתם מתכוונים להעביר את התינוק לחדר, ואי אפשר באותו חדר 3 מיטות, אז הרי זה יקרה ממילא. אז למה לא מעכשיו? ילדה בת 7.5 היא ילדה גדולה שיש לה רצונות וצרכים משלה, ולדעתי חשוב להתחשב בהם. אגב, זה נכון גם לגבי ילדה בת שנתיים ופחות, אבל בוודאי בגיל כזה.

 

[ימימה]

"אין לה צורך נראה בפרטיות"

זה מה שכתבתי, ובאמת היא לעולם לא מנסה למצוא זמן ומקום להיות לבד, להפך, היא לא אוהבת להיות לבד ומחפשת חברה כל הזמן (למרות שכשהיא שקועה בפעילות מסוימת היא בהחלט מסתדרת, כמובן, ויודעת למצוא לעצמה תעסוקה), כך שלפחות כרגע לא נראה לי שהיא תנצל את החדר למטרות פרטיות. אני גם בהחלט מתחברת לדברים של לאה על ללמוד לחיות בשיתוף פעולה ובשותפות. יחד עם זאת קיבלתי את העצה, ואני בהחלט אשתף אותה בשיקולים לכאן ולכאן, ונחליט ביחד.(אגב, יש אפשרות להשאיר את שלושתם בחדר אחד, זה רק כרוך בפתרון לוגיסטי מסוים כמו מיטת קומותים או מיטה נפתחת).