קבל מאתר ויקפידיה
ביהדות, התייחדות חתן וכלה בחדר ייחוד במהלך טקס החתונה מסמלת את כניסת האשה לרשותו של הבעל, ומהווה את השלב השני והאחרון של תהליך הנישואים, אשר בהלכה היהודית מתחלקת לקידושין (הנקראים בלשון התורה אירוסין), כאשר בשלב זה האשה נחשבת עדיין ברשות אביה, ונישואים. בטקס הנישואין ישנן פעולות נוספות שמטרתן לסמל את שלב כניסת האשה לרשות בעלה, כגון העמדת חופה. נוהגים להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הפירושים המקובלים לשלב זה בהלכה היהודית, שכן הדעות חלוקות האם החופה המקובלת מספקת או שמא להשלמת הנישואים נדרשת התייחדות החתן והכלה. לאחר החופה והקידושין החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. שני עדים כשרים (לרוב עדי הקידושין) מופקדים לוודא מראש שהחדר אכן סגור וריק, ולאחר כניסת החתן והכלה ונעילת הדלת, הם שומרים מבחוץ למשך מספר דקות על החדר. מטרת בדיקת החדר והשמירה עליו היא ליצור מציאות בו יכולים החתן והכלה לממש פיסית את הנישואין ("ייחוד הראוי לביאה"). אף שהחתן והכלה מנצלים זמן זה רק לשיחה ולאכילה (לאחר הצום הנהוג ביום הנישואין) הם ייחשבו בסיומו לנשואים לכל דבר ועניין. מאחר ומרבית טקסי החתונה מתקיימים כיום באולם ארועים, מקובל כי החתן שוכר מבעל האולם חדר זה על מנת שכניסתם לחדר ייחוד תיחשב כאילו הוא הכניס את כלתו לביתו שלו. מנהג חדר הייחוד נפוץ בכל קהילות יהדות אשכנז. בחלק מקהילות יהדות ספרד לא מקובל מנהג זה, ולמנהג זה סומכים על התייחדות הבעל ואשתו בליל הכלולות.
