חג שמח

[nypx]

חג שמח

משמעות החג בדרך אחרת: על פי חכמת הקבלה חגי השנה אינם נובעים כתוצאה מזכרון לאירוע היסטורי כלשהו בעבר, אלא כל חג ומועד הינו חלון בזמן, המאפשר כניסה למימד גבוה יותר, ממנו אנו יכולים למשוך שפע וברכה, לשנות ולעצב את המציאות לפי רצוננו. אחד מחלונות זמן אלה ומהחשובים שבהם הוא ראש השנה, הקרוי במסורת "יום הדין" או "ראש השנה העברי". לפי חכמת הקבלה, שמות אלה אינם מגדירים בצורה מדויקת ונכונה את מהותו האמיתית של ראש השנה. למעשה, עם תום השנה אוזל כוח החיים מעורקינו. כולנו, מתים לשבריר של שניה, ואז עם כניסת החג מתחיל לזרום אלינו כוח החיים המחודש לשנה החדשה. ספר הזוהר מסביר שכל שנה (שנה בגימטרייה = ספירה = 355, מספר הימים בשנת ירח) היא מחזור אנרגיה שלם, שבמהלכו, באמצעות אותם חלונות זמן קוסמיים, אנו יכולים להשלים את התיקון שלנו. על פי חכמת הקבלה אנו לומדים שהבורא הוא אינסופי וכל רצונו הוא להיטיב עם הנבראים. הבורא אינו "מעניש" אותנו על מעשינו "הרעים" ועתידנו אינו נקבע על ידי בית דין או חבר מושבעים שמימי. אלא מי שקובע ובונה את "תסריט החיים" אלו הם בני האדם בעצמם. בנו יש את הכוח להרוס או לבנות, ליצור ניסים ולחולל מהפכות. חכמת הקבלה מלמדת כבר למעלה מ- 4000 שנה, ואת זה מגלה המדע המודרני כיום, שהתהליכים ביקום עליהם עומד העולם, עובדים בצורה של סיבה ותוצאה (cause &effect). כל מעשה שלנו יוצר תגובת שרשרת בין אם היא מתגלה מיד ובין אם לאחר זמן. כך שמעשה חיובי יגרור אחריו תוצאות חיוביות ומעשה שלילי יגרור אחריו תוצאות שליליות. ראש השנה, הינו החודש השביעי (ספר שמות פרק י"ב פסוק ב' מסביר לנו שפסח הוא ראשון לחודשי השנה). אם כך, מדוע נקרא ראש השנה? על פי חכמת הקבלה, החודש השביעי מקושר לספירה השביעית מבין שבע הספירות התחתונות. הספירה השביעית, ספירת מלכות מציינת את העולם הגשמי, עץ הדעת טוב ורע. התחום בו שולט הרצון לקבל. בחודש זה פועל עלינו כוח מיוחד הנקרא מאזניים (המקושר גם למזל החודש) שעליהם עומדים חיינו, זהו זמן שהעיקרון הקוסמי של "סיבה ותוצאה" יוצא אל הפועל, הדינים שיצרנו עומדים להתממש והרצון לקבל שלנו "עומד למשפט" ראש השנה, אינו יום של חשבון נפש הוא יום דין. יום זה נוצר בזמן בריאת העולם, על פי בקשתנו שלא לצבור לחם בזיון יתר על המידה. בזמן זה חוקי הטבע הרוחניים "מתחשבנים עם הנפש"; אולי הגיע הזמן לגלגול נוסף? אולי איננו מצליחים להשלים את התיקון שהנשמה לקחה על עצמה? זה היום בו נקבע, האם "מפעיל" הנשמה מצדיק את המשך קיומו, האם עליו להשתנות? תארו לכם חברה כלכלית הדורשת הזרמת סיוע כלכלי או הלוואות פיתוח ממנהל הבנק. וכאשר ההלוואה מוענקת, מבזבזים אותו ראשי החברה למטרות משניות מכל הבא ליד. המאזן השנתי יראה בלבול והפסדים ולחברה כזו לא יהיה סיכוי "ביום הדין" לקבל הלוואה נוספת. התלמוד מסביר לנו שראש השנה נקרא "יומא אריכתא". (תלמוד בבלי, מסכת ביצה דך ל' ע"ב) כלומר, שני המחזורים של 24 שעות ביומיים אלו נקראים בשם זה. ומפרש האר"י כי בראש השנה קיימים שני סוגים של כוחות שליליים. ישנם 365 סוגי עבירות (סוגים של ניתוק מהאור) חלקן נחשבות חמורות וחלקן נחשבות לפחות חמורות. ביום הראשון מתנהלת המלחמה שלנו במגמה להרוס את הרצון לקבל לעצמו בלבד, שגרם נזק קריטי וצער לזולת. והשלב השני של המלחמה מתנהל נגד התופעות הפחות חמורות של האנרגיה השלילית. (שער הכוונות, חלק ב', עמוד ר"כ) ביום זה, עלינו להסיר תודעה שלילית של כעס, תאווה או כל רגש ששונה מאורו של בורא עולם או סותר אותו. מידת הצלחתנו במשימה תקבע את מידת השפע שנקבל באותו יום. התוצאה תתבטא במידת השפע הגשמי שימלא את חיינו במשך השנה הבאה או מידת הכאוס שיפקוד אותנו באותה תקופת זמן. בניגוד לתפיסה המסורתית לפיה ראש השנה מיועד אך ורק ליהודים קובעת היהדות כי חג זה הוא הזדמנות לכל באי העולם לשנות ולתקן את ההשלכות השליליות של התנהגותם בשנים עברו. תפיסת המסורת מתעלמת מהנאמר בתלמוד ומהנאמר במחזור התפילה לראש השנה "הַיּוֹם הֲרַת עולם. היום יעמיד במשפט כל בני עולם" (מספר פעמים בתפילת המוסף של ראש השנה). ספר הזוהר מסביר כי כל באי העולם ולא רק עם ישראל מקבלים את חיותם ביום זה וגם את ההזדמנות לשנות את הגורל. ההסבר למאמר חז"ל שאומר ש"חיים, בנים ומזונות" נקצבים לאדם בראש השנה. "חיים", הכוונה לכוח החיות הזורם ומניע את האדם, אותו כוח קובע גם את אורך חייו של כל בן אנוש. "בנים", הכוונה למשפחתו של האדם, יכולתו להביא ילדים חדשים באותה שנה וחייהם של ילדיו שטרם הגיעו לגיל בר/בת מצווה. "מזונות", הכוונה היא לפרנסתו של האדם והצלחתו הכלכלית. הכלים בהם אנו משתמשים על מנת להילחם בשליליות ו"לסדר את הסרט" שלנו לשנה הבאה:

 

[nypx]

המשך.............

סליחות נהוג לומר "סליחות" לפני ראש השנה. בקרב רוב אומרי ה"סליחות" נהוג להביע חרטה, בכי, הודעה באשמה ותקווה שהבורא יסלח להם, אך כפי שציינו, הבורא אינו מעניש או סולח, מהותו של הבורא היא אינסופית וכל רצונו הוא להיטיב עמנו. אלא שבמהלך חיים אלו או חיים קודמים יצרנו נתק מהאור על ידי מעשים שלילים שביצענו וסיטואציות בהם פגענו בעצמנו, בזולת או בסביבה. מטרתם של אמירת הסליחות אינה בקשת מחילה או סליחה אלא להתקשר לכוח האור, ולפתוח את החסימות שקיימות בנו. המילה 'סלח' בגימטרייא שווה למילה צח. על ידי חרטה אמיתית וכנה, אנו יכולים לחזור בזמן לאירועים אלה לתקן אותם מהשורש וכך למנוע מהם לחזור שוב אל חיינו. המושג תשובה מתייחס לחזרה בזמן תשובה הינו מצב מודעות בו אנו חוזרים (שבים) בזמן בכוח המחשבה לנקודה בזמן שלפני טעות שעשינו. על ידי כוח המחשבה אנו משנים את טבענו האנוכי שגרם לעיוורון ולטעות. עם סיום התהליך אנחנו משיבים את החיבור האבוד עם אור הבורא ועם עץ החיים. המילה תשובה מורכבת משני חלקים: תשוב-ה', כאשר האות ה' מסמלת את האות ה' התחתונה של שם יהוה, זוהי המלכות, הכלי, כאשר אנחנו במצב של שליליות, תגובתיות, קצר וקליפות האות ה' גולה ויורדת לקליפות - עולמות השחור, הכאוס והכאב. עבודה רוחנית, שיפור מודעות, כוח התנגדות משיבה את האות ה' למקומה. החיבור המחודש נקרא גאולה כי האור חוזר אל המציאות שהייתה מנותקת ממנו. התוצאה תהיה, מעבר (ע' פתוחה) ליקום מקביל בו המעשה ותוצאותיו אינם קיימים יותר. בראש השנה וביום הכיפורים יותר קל להשתמש בטכניקה הזאת ולהשפיע על הגורל האישי שלנו. (ראה ע"ב שמות, שם "והו"). כמובן שהמובן המודרני בשפה העברית למונח ה"תשובה" - הצטרפות לאורח החיים החרדי, הוא שגוי ומטעה. חזרה לתחילת הדף השופר מתוך ספר הזוהר "רבי אלעזר ור' אבא, היו יושבים. אמר ר' אלעזר, ראיתי אבי ביום ראש השנה ויום הכפורים, שלא רצה לשמוע התפלה מכל אדם, אלא אם כן עמד עליו שלשה ימים מקודם, לטהר אותו. שר' שמעון היה אומר כך בתפלה של אדם הזה שאני מטהרו, מתכפר העולם. וכל שכן בתקיעת שופר, שלא היה מקבל תקיעת אדם, שאינו חכם לתקוע בכונה בסוד התקיעה (פירוש הסולם, כרך י"א, פרשת ויקרא, סעיף י"ב) אחד הכלים החשובים ביותר להתחבר לכוח החיובי של ראש השנה, ויותר מזה, להסיר את כל השליליות והדין השורים בחיינו הוא השופר. רובם של בניו של עם ישראל לאורך הדורות הרגישו בליבם שיש לתקיעת השופר השפעה גורלית על חייהם. מעטים יודעים את הסיבה לכך. "אשרי העם יודעי תרועה" (תהלים, פ"ט, 16) - זהו הפסוק המדבר על הכוח של השופר. לפי הנאמר בפסוק זה, ובניגוד גמור לתפיסה המסורתית, מסביר הזוהר כי השגת התוצאה הרצויה בראש השנה, בה ישנה אדם את תסריט חייו, היא רק אם התקיעה תבוצע בטכניקה הנכונה ובכוונות הנכונות. השופר, לפי הזוהר, הינו האמצעי הגשמי המאפשר לנו להיכנס אל תוך אותו חלון קוסמי ולהפוך שדה קרב של הרס ומלחמה למקום של שלום, בטחון ושלווה, לפתוח את החסימות של השפע ולהזרים אור של ברכה, מזל טוב והצלחה אל תוך חיינו. בזמן תקיעת השופר - על התוקע, החזן והקהל לזהות את קול התקיעה ולהזריק לתוכה את המודעות והכוונה הנכונה והמתאימה לה. חזרה לתחילת הדף התפילה התפילה היא מעין "מקלדת חיבור קוסמי", על ידי ידיעת הסיסמא ולחיצה על "המקשים הנכונים", אנו יכולים להגיע לערוצים הנכונים המחברים אותנו למקור משפע הקוסמי ממנו נוכל למשוך אלינו אור. המקובלים מסבירים כי, בראש השנה חוזרים כל העולמות (העולמות הרוחניים והעולם הגשמי) למצב בו היו בבריאת העולם. כשנברא העולם והשתלשלו העולמות, נבראו ספירת זעיר אנפין וספירת מלכות מחוברים אחור באחור, גב אל גב, זאת על מנת שלא יכנסו הקליפות ביניהם. אם נמשיל זאת לחיי היומיום שלנו, כשאנו משוחחים עם אדם מולנו, אנו עומדים פנים אל מול פנים. אחור באחור הינו מצב של חוסר תקשורת, נתק מוחלט. ומכיוון שספירת זעיר אנפין היא זו שמחברת אותנו לספירת בינה, מקור השפע, החיים והמזל. מטרת תפילותינו בראש השנה היא לחבר בין ספירת זעיר אנפין ומלכות פנים אל מול פנים, על מנת שנוכל להזרים שפע וחיים לכל השנה מספירת בינה אלינו. שנה טובה