חג שמח...?

jinjetta

New member
חג שמח...?

חגים הם לא אחת גורם למתח גדול במשפחה המתמודדת עם אדם פגוע נפש. במיוחד חגים כמו פסח וראש השנה שמקבצים את כל המשפחה יחד, לפעמים בקבוצה גדולה מאוד, ואז צריך להתמודד לפעמים עם הסודות (אצל מי שלא מספר על הפגיעה או המחלה) או עם הקשיים של בן/בת המשפחה שלא תמיד מסוגל/ת להתאים את ההתנהגות למה ש"מצופה" (אם פתאום לפני היציאה לדרך יש משבר, או שבמהלך הארוחה יש משהו שגורם להתפרצות או כל דבר אחר..). במשפחות מסוימות זה גורם להתרחקות מהמשפחה המורחבת, וחגיגת החגים במסגרת מצומצמת, בבית. אצל אחרים אולי דווקא אין שום התייחסות יוצאת דופן... איך נראות תקופות חגים אצלכם במשפחה? איפה הקשיים, החששות ולחלופין נקודות האור והשמחה? ומילה אחרונה, שיהיה לכולנו חג פסח שמח ונעים, נטול מתחים וכעס
 
אכן חגים סיבה למתחים

צודקת בכל מילה. אני אישית חוגגת עם משפחתו של בעלי אז אין מתח...ברחתי מהמשפחה שלי עם החתונה...הם עושים עם עצמם ולי הרבה יותר פשוט וקל. כן. להפגש עם המשפחה וכל הבלגן יוצא...אוף. באי וחג שמייח באמת (ולא שמח מהבלגנים...)
 

ל ו ל י ת

New member
מתוח...

אך אם תשאלי אותי, אז במשפחה שלי המתח הוא לא בגלל מי שחולה, אלא מי שחולה נכנס למצבים קשים בגלל המתח הכללי והאוירה הקשה שבה מתנהלים חיי המשפחה. אצלנו לא היתה התרחקות מהמשפחה המורחבת, נו טוב זה לא קשה כשחיים בהכחשה!
 
לא קל להיות באי הכחשה...

היי לולית, לי לא קל במשפחה, כי אני לא בהכחשה בכלל...יותר מדי מודעת ועובדת וזה לא פשוט, כי הסובבים לא עובדים אף הם על עצמם ואין מוכנות כללית לעבור דברים יחד. כך עם אחיותיי, אך עם אמא שלי יותר טוב. האבא בבועה שלו.
 
למעלה