superdrink7
New member
חג שמח לכולם
דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע.
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח"
ההגדה שקוראים בליל הסדר נכתבה, כדי שנחזור ונספר את סיפור יציאת מצרים, היציאה מעבדות לחירות, מדי שנה בשנה סביב שולחן הסדר. וכך נזכור את האירוע החשוב הזה, וגם נעביר אותו מדור לדור, כמו שכתוב: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים פרק טז פס' 3) - "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות פרק יג פס' 8).
ביעור חָמֵץ, אכילת מצה וסדר פסח משחזרים את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים, שהיה ונשאר בעל משמעות לאומית מרכזית במסורת ישראל ובזיכרון ההיסטורי של עם ישראל.
קערת הסדר מסמלת גם את תקופת השעבוד במצרים – וגם את היציאה לחירות: את תקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, שכללה עבודת פרך בבנייה, מסמלים המרור (חסה וחזרת) והחרוסת (עיסה מפירות מתובלים המסמלת את הטיט ששימש לבנייה). את יציאת מצרים והחירות מסמלים הזרוע – זכר לקרבן הפסח, וביצה שלוקה – זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבים בבית המקדש בחג הפסח. המצות הן סמל ל"לחם העוני" שאכלו אבותינו, בני ישראל, במצרים, כמו שמסופר בהגדה של פסח (בארמית): "הא לחמא ענייא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" – ובעברית: "זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים" – כי המצה נחשבה ללחם של העניים ביותר, של העבדים.
קטע מתוך ההגדה של פסח המסביר את עיקרי החג:
"רבן גמליאל אומר:
כל [מי] שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח –
לא יצא ידי חובתו [החובה להגיד ולהסביר את עיקרי חג הפסח],
ואלו הן: פסח, מצה ומרור.
פסח (=זבח פסח), שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים - על שום מה?
על שום שֶׁפָּסַח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים,
שנאמר: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פָּסַח על בתי בני ישראל במצרים בְּנָגְפּוֹ את מצרים
ואת בתינו הציל, וייקוד העם וישתחוו".
מצה זו שאנו אוכלים - על שום מה?
על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ,
עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, וגאלם (=וגאל אותם),
שנאמר: "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות - כי לא חָמֵץ,
כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם".
מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?
על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, שנאמר:
"וימררו את חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה,
את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך".
שלושת הציטוטים מן ההגדה המופיעים בקטע זה מקורם בספר שמות: "ואמרתם זבח פסח…" (פרק יב פס' 27), "ויאפו את הבצק…" (פרק יב פס' 39), "וימררו את חייהם…" (פרק א פס' 14).
חג פסח – אמצע החודש
חג הפסח מתחיל בליל ט"ו בניסן – שהוא בדיוק אמצע החודש. גם חג הסוכות מתחיל באמצע החודש – בליל ט"ו בתשרי. וכך גם ט"ו באב – שהוא חג אמצע הקיץ.*
ומה המיוחד בתאריך זה של אמצע החודש? מצבו של הירח, שמתגלה במלאותו באמצע השמים וְזוֹהֵר במלוא אורו. בתרבויות עתיקות היו עורכים חגיגות לכבוד הירח המלא, המאיר על הארץ ומפיג את החושך. בתרבויות אלה ראו בירח המלא ובאורו את ניצחון האור על החושך – כסמל לניצחון הטוב על הרע. ועוד יש לזכור, כי בעולם העתיק אמצעי התאורה היו מוגבלים, במיוחד בכל הקשור לתאורת חוץ. ולכן אנשים נמנעו מלצאת בלילות החוצה, ובמיוחד בלילות של תחילת החודש ושל סוף החודש, שבהם הירח כמעט ולא נראה. לעומת זאת, באמצע החודש, בזמן הירח המלא, היו אנשים יוצאים בלילות החוצה וחוגגים בשירה וריקודים את שמחת אור הירח, סמל הטוב והתקווה. יש הסבורים כי חגיגות אמצע החודש צורפו בתקופה מאוחרת יותר עם כמה חגים – ובהם חג הפסח וחג הסוכות.
* גם חג הפורים חל באמצע החודש – בימים י"ד – ט"ו באדר, אך תאריכים אלו מבוססים על התאריכים הנזכרים במגילת אסתר.
דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע.
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח"
ההגדה שקוראים בליל הסדר נכתבה, כדי שנחזור ונספר את סיפור יציאת מצרים, היציאה מעבדות לחירות, מדי שנה בשנה סביב שולחן הסדר. וכך נזכור את האירוע החשוב הזה, וגם נעביר אותו מדור לדור, כמו שכתוב: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים פרק טז פס' 3) - "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות פרק יג פס' 8).
ביעור חָמֵץ, אכילת מצה וסדר פסח משחזרים את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים, שהיה ונשאר בעל משמעות לאומית מרכזית במסורת ישראל ובזיכרון ההיסטורי של עם ישראל.
קערת הסדר מסמלת גם את תקופת השעבוד במצרים – וגם את היציאה לחירות: את תקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, שכללה עבודת פרך בבנייה, מסמלים המרור (חסה וחזרת) והחרוסת (עיסה מפירות מתובלים המסמלת את הטיט ששימש לבנייה). את יציאת מצרים והחירות מסמלים הזרוע – זכר לקרבן הפסח, וביצה שלוקה – זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבים בבית המקדש בחג הפסח. המצות הן סמל ל"לחם העוני" שאכלו אבותינו, בני ישראל, במצרים, כמו שמסופר בהגדה של פסח (בארמית): "הא לחמא ענייא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" – ובעברית: "זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים" – כי המצה נחשבה ללחם של העניים ביותר, של העבדים.
קטע מתוך ההגדה של פסח המסביר את עיקרי החג:
"רבן גמליאל אומר:
כל [מי] שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח –
לא יצא ידי חובתו [החובה להגיד ולהסביר את עיקרי חג הפסח],
ואלו הן: פסח, מצה ומרור.
פסח (=זבח פסח), שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים - על שום מה?
על שום שֶׁפָּסַח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים,
שנאמר: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פָּסַח על בתי בני ישראל במצרים בְּנָגְפּוֹ את מצרים
ואת בתינו הציל, וייקוד העם וישתחוו".
מצה זו שאנו אוכלים - על שום מה?
על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ,
עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, וגאלם (=וגאל אותם),
שנאמר: "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות - כי לא חָמֵץ,
כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם".
מרור זה שאנו אוכלים על שום מה?
על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים, שנאמר:
"וימררו את חייהם בעבודה קשה, בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה,
את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך".
שלושת הציטוטים מן ההגדה המופיעים בקטע זה מקורם בספר שמות: "ואמרתם זבח פסח…" (פרק יב פס' 27), "ויאפו את הבצק…" (פרק יב פס' 39), "וימררו את חייהם…" (פרק א פס' 14).
חג פסח – אמצע החודש
חג הפסח מתחיל בליל ט"ו בניסן – שהוא בדיוק אמצע החודש. גם חג הסוכות מתחיל באמצע החודש – בליל ט"ו בתשרי. וכך גם ט"ו באב – שהוא חג אמצע הקיץ.*
ומה המיוחד בתאריך זה של אמצע החודש? מצבו של הירח, שמתגלה במלאותו באמצע השמים וְזוֹהֵר במלוא אורו. בתרבויות עתיקות היו עורכים חגיגות לכבוד הירח המלא, המאיר על הארץ ומפיג את החושך. בתרבויות אלה ראו בירח המלא ובאורו את ניצחון האור על החושך – כסמל לניצחון הטוב על הרע. ועוד יש לזכור, כי בעולם העתיק אמצעי התאורה היו מוגבלים, במיוחד בכל הקשור לתאורת חוץ. ולכן אנשים נמנעו מלצאת בלילות החוצה, ובמיוחד בלילות של תחילת החודש ושל סוף החודש, שבהם הירח כמעט ולא נראה. לעומת זאת, באמצע החודש, בזמן הירח המלא, היו אנשים יוצאים בלילות החוצה וחוגגים בשירה וריקודים את שמחת אור הירח, סמל הטוב והתקווה. יש הסבורים כי חגיגות אמצע החודש צורפו בתקופה מאוחרת יותר עם כמה חגים – ובהם חג הפסח וחג הסוכות.
* גם חג הפורים חל באמצע החודש – בימים י"ד – ט"ו באדר, אך תאריכים אלו מבוססים על התאריכים הנזכרים במגילת אסתר.