חג שמח לכולם

[תמר 45]

חג שמח לכולם

ליל הסדר עבר בשלום, ואכן היה נחמד מאוד. המטפלת נהנתה מאוד, וכן גם אבא. בשנה שעברה אבא ניהל את הסדר כהלכתו. השנה אפילו לא נתנו לו לנסות, כדי לא להביך אותו... את השירים הוא עדיין זכר, וכן זכר שצריך ללכת לבנק לתת לנכדים כסף . [הטוב שבו לא נעלם לרגע]... אתמול היה לי יום קשה מאוד. שוחחתי עם כמה מחברות של אמי [ התקשרתי לאחל חג שמח] , והדמעות חנקו אותי. האובדן כל כך קשה... אני ממשיכה את מסורת אמא להתקשר לחברים, שנשארו בחגים.אני כל כך מתגעגעת אליה. בליל הסדר אבא אמא שההיא חסרה לו... האם הוא זכר זאת למחרת??? האמת, עדיף שלא.

 

[ענתי44]

תמר יקירה../images/Emo24.gif

לא קל ולא פשוט שמאבדים אמא וההורה השני הולך ונעלם לו לתוך בועה של אלצהיימר. אני כל כך מבינה לליבך. עד היום עשרים שנה וכמה חודשים ואני חסרה את אבא, כשקורה לי משהו טוב אני מיד רוצה לחייג אליו למשרד בבסיס, כי אז לא היו פלאפונים ולספר ונזכרת, כשקורה לאמא או לי משהו רע אני מיד רוצה את עצתו החכמה.... לומדים לחיות עם האין, שכן החיים חזקים מהכל, ומשהו מאמא נותר בכם. בנכדים. ואין ברירה וממשיכים. את יודעת ביום הולדת הראשונה של אבא כשנה אחרי מותו ( גילוי המצבה וה-30 למותו נפל על יום הולדתו ואני מדברת על היום הולדת כעבור שנה ) בכיתי בעבודה שלי ומתוך הכאב נולד סיפור על ילד שחוגג יום הולדת לאבא מת. את הסיפור זרקתי לפח ( ליד הפח כי אני קלעית גרועה ) ונמנקה במשרד מצאה ולחצה עלי לשלוח לידיעות אחרונות. הסיפור התפרסם ביום המשפחה ועורר גלים. המון ילדים שאין להם הורה יצרו איתי קשר. היום הסיפור נכלל במקראות ישראל לכיתה ד. הכאב והגעגועים לא פסקו רק למדתי לחיות איתם. אבל אני מבטיחה לך שעוצמת הכאב תפחת כמו שפוליקר שר " פחות אבל כואב, כואב אבל פחות" שיר שמאוד אהבתי באותם ימים של אבל הוא געגועים של חווה אלברשטיין ואני מקדישה לך אותו עם חיבוק ענקי http://www.vidoemo.com/yvideo.php?-=&i=Qy1iYzcycWuRpMG51ZkE

 

[תמר 45]

כמה זה מרגש- תודה

האבל הוא על אובדן אמא אך יותר מכך על העובדה שלא הספקתי לשמוע ממנה את כל תולדות חייה [ בגיל 8 כבר היתה בשואה]. מצד אחד פחדתי לשאול כדי לא להעציב אותב ומצד שני היא לא רצתה...[ סינדרום ידוע מאוד של דור שני ליוצאי השואה] כמו כן כל כך הערצתי את אבא, ואבא היה כל כך דומיננטי בחיי , שלא הספקתי להנות מאמא [ובום טראח והיא נעלמה לי...]

 

[zs1957]

חג שמח תמר יקירה

שמחה לשמוע כי ליל הסדר עבר בשלום.הכאב שלך עדיין טרי ואת בשנת אבל על מות אמך. אני מכירה את זה מקרוב לפני שנתיים הלכה לעולמה אמי היקרה שלה היינו קשורות אני ואחותי קשר חזק מאד. היא נפטרה ביסורים רבים ,חודשיים גססה למות בגלל מחלת האלצהיימר הארורה..לראות את האשה היקרה והאהובה הזאת גוססת למות 60 יום זה שבר עמוק בפני עצמו. וההצגה נמשכת ,יש בית, יש בעל ,ילדים, עבודה , החיים נמשכים הם אינם נעצרים ואנחנו בחרנו להמשיך במסע החיים ולא לצלול אל השכול. זה לא קל הסבל הנפשי, הכאב בלב גורם גם לכאב פיסיולוגי.אני ואחותי שלימנו על כך בבריאות אבל ברוך השם יצאנו מזה. הגעגועים להורים שלנו חזקים תמיד בחגים ובלילות שבת. אנחנו היינו קשורים אליהם מאד לא רק אני ואחותי אלא, גם הבעלים שלנו והנכדים..אבי עליו השלום כבר 18 שנים לא אתנו ואמי שנתיים והכאב חד מאד.אצלינו הזמן לא מרפא את הכאב הוא רק מעמעם אותו בסדר היום העמוס. יש תמונות , יש זכרונות ואתם אנו חיים. מאחלת לך שמחה רבה, ואושר ונחת מבנך החמוד. זהבה