אלי, אלי שלא יגמר לעולם
תודה. זה היה החג האהוב עליו. אהב לאכול. היה מזמין הזמנות מטעמים ממני.. זכרנו אותו בערב עם המון צחוקים. בשנה שעברה גם כן אירחתי. אחרי שכולם הלכו, הילדים והאורחים, ישבנו על הנדנדה במרפסת ואני, שידעתי כמובן שהוא חולה, הרהרתי בתוכי אם גם בשנה הבאה נשב על המרפסת. התפללתי שלא ייגמר לעולם. אבל אלי, אלי, לא שמע אותי ואת רחשי ליבי.
