חג חנוכה שלי
ביום חמישי ידידי'ה ישראל עבר את הניתוח להוצאת השאנט בהצלחה ב"ה! הוא התעורר כבר בחדר ניתוח ולא היה מקום בחדר התאוששות, אז המרדים יצא וביקש מאיתנו שנביא לו בקבוק כי הילד צורח מרעב, אחר כך בחדר התאוששות הוא אמר לנו שהוא אף פעם לא ראה מחזה כזה- שלושה רופאים מרדימים מאכילים תינוק ומנסים להרגיע אותו
משם עברנו לטיפול נמרץ, ידידי'ה ישראל נכנס כשהוא שוכב על הבטן ומרים את החזה והראש, מסתכל לכל הכיוונים ומחייך
אחרי יומיים בטיפול נמרץ, חזרנו להמשך האישפוז במחלקה חוץ מתיפאורת בית החולים, ידידי'ה ישראל מתנהג כאילו הוא מעולם לא עבר ניתוח- כל היום מחייך ומשחק ופשוט מתוק!! רק כשבודקים אותו הוא צורח ומתפרע, כמה כוח יש לתינוק שעוד לא שוקל 6 ק"ג אני נהנית מכול רגע איתו ומרות שזה בבית חולים, אני מרגישה שזה ממש זמן איכות של שנינו ביחד ובעיקר יש הרבה זמן לחשוב ולהיזכר בהכל, להיזכר בהתחלה הקשה, לזכור תמיד שהילד שלי, ידידי'ה ישראל שלי הוא לא מובן מאליו, לזכור איך פעם לא מזמן, התחננתי לקב"ה שלא יקח לי אותו לזכור שחצי שעה אחרי הלידה, כשאני עדיין שוכבת על מיטת היולדות הגיע מנהל מחלקת ילודים להגיד לי שהבן שלי, בני בכורי נאבק על חייו, לזכור שבלילה של הלידה אחרי יותר משעה של ניסיונות החייאה קראו לי להיפרד ממנו, לזכור איך אחרי שגילו שיש NEC אמרו לי שלפי מצבו יש לו אולי 10% סיכוי לחיות, לזכור שהציעו לי לא לנתח כי הוא לא יחזיק מעמד, או שהציעו לי לא לנתח כי בשביל מה לי להציל ילד כל כך חולה, לזכור שאמרו לי שהמצב קשה וקריטי ולא יציב ורע מאוד ומדרדר, לזכור איך בכיתי והתפללתי והתחננתי וצעקתי כל כך חזק לה' שיציל את הילד שלי, כל כך חזק שרק ה' שמע, ולזכור את כל השעות המצטברות מחוץ לחדר ניתוח, מחכה שהרופא יצא ויגיד לי לבוא לראות את ידידי'ה ישראל, לזכור את היום שראיתי אותו בלי טובוס,לזכור את הפעם הראשונה שהחזקתי אותו ילד מתוק שלי, לזכור את השניה שהוציאו לו את הנקז השביעי והאחרון מהריאות (ואז אחרי חצי שעה החזירו אותו),, לזכור את הרגע שראיתי אותו מחוץ לאינקובטור, לזכור איך הנחתי אותו בסל קל וברחתי הביתה. לזכור שה' הטוב עשה לו ניסים גדולים ולזכור תמיד רק להגיד תודה! הלוואי שאני תמיד אזכה לזכור שידידי'ה ישראל הוא נשמה יקרה שהקב"ה נתן לי ושאני אזכה לגדל אותו בשמחה ובאהבה ועם הרבה סבלנות ושאני אזכור תמיד שזו זכות גדולה להיות אמא, זכות כל כך גדולה ולא מובנת מאליה "הללוי'ה, אודה את ה' בכל לבב, בסוד ישרים ועדה. גדולים מעשי ה', דרושים לכל חפציהם. הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד. זכר עשה לנפלאותיו, חנון ורחום ה'." (תהילים קי"א)
ביום חמישי ידידי'ה ישראל עבר את הניתוח להוצאת השאנט בהצלחה ב"ה! הוא התעורר כבר בחדר ניתוח ולא היה מקום בחדר התאוששות, אז המרדים יצא וביקש מאיתנו שנביא לו בקבוק כי הילד צורח מרעב, אחר כך בחדר התאוששות הוא אמר לנו שהוא אף פעם לא ראה מחזה כזה- שלושה רופאים מרדימים מאכילים תינוק ומנסים להרגיע אותו
