חג האהבה

[גלבועא]

חג האהבה

אההההה, אהבה. אמי ז"ל סיפרה לי איך הצליחה לטרפד פרק ב' בחיי סבתי. סבתי התאלמנה, יחסית, בגיל צעיר. היה לה חבר [גם אני הכרתי אותו] והיא רצתה להתחתן, וברוב טיפשותה בקשה רשות מבתה [אמי]. אמי עיקמה את פניה, וסבתי נשארה אלמנה, בודדה. חמותי שתחיה, שלושה חודשים אחרי שבעלה נפטר [חמי] היא התחתנה, ורק הודיעה לנו על נישואיה. אבי, כבר למעלה משנה אלמן, כל נסיונוצתינו לעודד אותו ליצור קשר [ולהוריד אותו קצת מהגב שלנו] מעוררים בו תרעומת עזה. מה אתם חושבים-אומרים-מרגישים ביחס לפרק ב' של אהבה בחיי הוריכם? [אני יודע שיש כאן שלהוריהם היו כמה פרקים].

 

[maybesure]

נקודה רגישה ../images/Emo7.gif

בתקופה האחרונה השאלה הזו עוברת לי המון בראש. אבי איש חולה מאוד, ואף שהמחלה עוד לא התישה אותו, אריכות ימיו עומדת בספק. בקרוב הוא יתחיל טיפולים שיהיו כנראה קשים גם לו, גם לאמי וכמובן שגם לנו-ילדיו. אני מנסה לחשוב בכל דרך איך להקל על הורי, וכבר התחלתי לחשוב איך אמי תסתדר אם וכאשר יגיע הרגע בו תמצא את עצמה בלעדיו. מאוד הייתי רוצה שתהיה לה זוגיות נוספת אף שמעולם לא דמיינתי אותה בחברת גבר אחר (מוזר..) הדבר האחרון שארצה לראות זה אותה מזדקנת לבד

אנחנו גרים מרחק של דקה וחצי הליכה רגלית מביתם, מתראים כמעט כל יום כך שה"תלות" שלה בי לא מטרידה אותי כלל. בכל זאת-הבדידות בזמנים בהם לא אהיה איתה כמו שעות היום.. מכאיבה לי כבר מעכשיו. אני בעד פרק ב' לכל אדם. לא טוב היות האדם לבדו - גרסו חכמים.

 

[גלבועא]

לא טוב היות אדם לבדו

בדיוק נמרץ. אבל, למשל עולות סוגיות שמשמעותיות לנו, הצאצאים כיורשים לעתיד.

 

[maybesure]

בכלל לא שאלה!

אל מול הבדידות של ההורה. בכלל לא הייתי מעמידה אותם על כף מאזניים. כמורישים-זכותם להוריש למי שייראה לנכון בעיניהם. כבר ראיתי הורה מוריש את כל רכושו לאח אחד מתוך כמה ולא דווקא לבן זוג פרק ב'. החיים מזמנים הפתעות, ומי יודע.. אולי דווקא בן הזוג עשוי להוריש להורה מכספו ובהמשך הונו יועבר לצאצאים יורשים. (ע"ע אונאסיס). לי אישית חשוב קודם כל אושרו והמשך חייו של ההורה.

 

[חידון בחרוזים]

פרק ב' להורים

עדיף לכולם בסופו של דבר שלהורה שנותר תהיה זוגיות חדשה, כשלהורה יש בן בת זוג יש מי שיגיש כוס מים בימים שחונים, הילדים פחות מודאגים כי יש מי שמעיף מבט להורה יש עם מי לשוחח יש נפש נוספת לחלוק אתה דברים ובסופו של דבר התלות בילדים פחותה, סך הכל בקצב החיים שלנו היום לרבים מאתנו אין את הזמן הפנוי להקדיש להורים רובינו - מחוסר ברירה ומאלוצים שונים - מסתפקים בהרמת טלפון ובשיחה יומית או שבועית עם ההורה, אני בטוחה שרובינו מרגישים לא שלמים עם הקשר החלקי הזה - ושיחת הטלפון כמוה כיציאת ידי חובה (לפחות מבחינת ההרגשה). אבי אלמן כבר 13 שנים ניסינו לגרום לו להכיר מישהי כדי להקים זוגיות שניה, (הוא הכיר מישהי בגיל נכדתו הבכורה) הוא בן 74 היא בת 34 (יש לנו שפה משותפת)... כמובן שברגע שהוא חלה... היא פרשה כנפיים ועפה ואנחנו בניו ובנותיו נשארנו לטפל בו.

 

[alona 9]

את אבי

יכולנו לדמיין בזוגיות שניה,את אמי ממש לא. לפני כשנתיים היא סיפרה לנו על אחד משכניה שהיה מעוניין בקשר עמוק יותר איתה,ניסינו לעודד אותה,מסתבר שהוא חולה באותה המחלה ממנה נפטר אבי, בכל אופן,פרק ב' אצלה לא יבוא בחשבון,חשוב לה הסדר שלה והנקיון, פעמים רבות היא מתלוננת על הלבד אבל את זאת היא מבקשת, את העולם הזה היא אוהבת.

 

[גלבועא]

אז מה התגובה שלך

שלכם, כשהיא מתלוננת על בדידותה?

 

[alona 9]

אם אגיד לה

"זה מה שאת אוהבת".. אני יודעת שהיא תעלב, וממילא זה לא ישנה אותה, ומאחר ואני יודעת כי בימי ראשון היא הולכת למועדון הקשישים שלה, ובימי שלישי היא במועדון נעמת, ומידי פעם היא נוסעת עם חברותיה לקבוצה לטיולים, ובשבתות, היא לפעמים פה, ולפעמים ב"שבת תרבות" (תיאטרון והרצאות) ויש כמובן את הימים שהיא "אינה פותחת את הדלת כל היום עד ליום המחרת" (את המשפט הזה היא אומרת כשהיא מנסה להדגיש כמה לבד היא) ופעם היא הולכת עם חברה לקופת חולים, ופעם לביטוח ליאומי, ומידי פעם מבקרת חברת ילדות, כן, לא להאמין אבל נשארו לה 5 חברות מתוך אותה קבוצה גדולה שהעפילה לארץ ב שנת 48. אז כל עוד אני יודעת שהבדידות אינה בראש דאגותיה זה דיי מרגיע, אז אני מקשיבה לה, ועוברת לנושא אחר..

 

[alona 9]

ועוד משהו

אם תלונותיה היו לגבי בדידות מחוסר בן זוג,היינו מדרבנים אותה,אבל אצל אימי זה הזוי, בן זוג "יבריח" אותה לאחר יום, והאמן לי ה"אשמה" לא תהיה שלו,היא צריכה את המרחבים היא צריכה את ה"לבד שלה" שמכיל את כל מה שכתבתי מעל. לפעמים אני חושבת....הלוואי עלי, כזה "לבד"

 

[קורות חיי]

הורי פרודים כבר למעלה מ8 שנים

אם אני "מנתחת" את מה שקורה שם- אימי כובלת כך את אבי ולא הסכימה לגירושים רישמיים, לאבי אני מאחלת בכל ליבי שימצא מישהי שתאהב אותו למרות המצב הזה ותסכים להיות איתו בזכות מי שהוא,

 

[גלבועא]

ואביך באמת לא מצא, או שאתם לא

יודעים?

 

[קורות חיי]

הוא ניסה כמה פעמים אבל לא נרשמה

מישהי שהסכימה, פעם בתרוץ שהוא נשוי ופעם בתרוץ שאין לו אוטו (היום כבר יש לו) ופעם מישהי שפשוט לא התחבר לה, היו עוד כמה נסיונות חיזור מצדו שנענו בשלילה, הוא מספר לי .

 

[גלבועא]

מאוד מכאיב

 

[pf26]

תמיד בעד

בכל אחד מנישואי הורי קיבלתי בחום את בני הזוג החדשים. מאמינה שזה הקל על שני הצדדים .

 

[גלבועא]

../images/Emo13.gif

 

[m i t a l y]

אצלי

אבי התחתן בשנית ואשתו אישה נהדרת. בהתחלה היה קשה. אני הייתי בגיל ההתבגרות, צמאה לאהבה אימהית והיא... לא היתה שם. בהתחלה היא היתה קרה אלינו אבל בהמשך, כשנולד אחי, ויותר מאוחר אחותי האמהות פרצה ממנה והיום אני מתייעצת איתה על כל דבר, ובעיקר על ההיסטוריה המשותפת שלנו, (היא התחתנה עם גרוש + 4 ילדים וגם אני...), לומדת ממנה ומניסיונה. גם אמי התחתנה בשנית. הקשר עם בעלה היה תמיד טוב וזה בניגוד למה שחשבו אחיי ואחיותיי, אולם, עם הזמן, ראיתי את אמי הולכת ונובלת (היא טענה שאין להם סקס...) מה שהוביל לזוגיות שלישית (היא חיה עם מישהו, אולם נשואה בחוק למס' 2 שלה...).

 

[pf26]

מיטלי

בלי להתכוון חשפת פרט שלא ידעתי לגבי נישואיך השניים. אם זה לא אישי/חודרני/חושפני מידי, אשמח לשמוע על ההתמודדות שלך עם ילדי בעלך ועל ההבדל ביחס שלך כלפי הילדים שלי-הילדים שלך-הילדים שלנו (ואיך הוא מתבטא). אם לא - את יכולה לא להגיב או אפילו למחוק את ההודעה שלי.

 

[m i t a l y]

אענה לך בשמחה ../images/Emo13.gif

לבעלי 4 ילדים מנישואיו הראשונים. בני 24, 23, 17, 15. אני אוהבת אותם מאוד ורואה בהם כאילו ילדיי שלי, עם האכפתיות והלוואי והיו פותחים את ליבם והיו מאפשרים לי לתת להם יותר. לצערי אני לא רואה אותם לעיתים קרובות, אולם בקיץ, כשנעבור לעיר מגוריו, אראה אותם יותר ואני מקווה שאוכל להתקרב יותר. pf תרגישי חופשי לשאול, באמת...

אין לי במה להתבייש.

 

[קורות חיי]

לא ידעתי עד לרגע זה שלבעלך

יש ילדים מנישואים קודמים.

 

[m i t a l y]

../images/Emo13.gif