"חג " האהבה... ../images/Emo7.gif
שוב הגיע היום... חג האהבה בפתח והתעוקה הולכת וגוברת.....שוב מוצאת את עצמי לבד ללא חבר, חברה, חברים או במילים אחרות - קשר חברתי מכל סוג שהוא. אין זו הפעם הראשונה שאני נמצאת במצב זה... מדובר בבדידות שהתפתחה בשנים האחרונות... אני חפה מחיי חברה. חיי משולים לבור צחיח. תכנתתי את עצמי למסלול הבא- בית- עבודה - אינטרנט. אך היום - יום האהבה, כולם מדברים רק על זה, ישנן פרסומות והזמנות רבות בכול מקום לצאת ולבלות...אך עם מי?? מילא בן זוג, הבעיה היא שאין גם חברים או חברות על מנת לצאת ולהכיר כאלו... אני תוהה איך אני, בחורה די מוצלחת, נראית בסדר גמור, משכילה, נחמדה הגעתי למצב זה שבגיל 29 לא רק שאין לי חברות , אפילו חבר לא היה לי מעולם! מעולם לא חוויתי אהבה... ואני די מתביישת לספר זאת, אפילו לקרובים לי, כי זה לא נתפס! מרגישה באופן תמידי ומזדה עם השיר "לבד על הגג שבתות וחגים"... הבעיה היא שזה גם לאורך ימות השבוע הרגילים ובעקר בסופי שבוע. את ימי השבוע אני מצליחה להעביר ולהדחיק את תחושת הבדידות על ידי השקעת שעות רבות בעבודה (התמכרות של ממש מתוך בריחה) אך בסופי השבוע, אירועים וחגים המצב קשה ובלתי נסבל... יש לי יותר מידי זמן כדי לחשוב על כך ולהיות עם עצמי. זהו, מצטערת שהתפרצתי כך לפורום, הייתי חייבת להוציא את זה. מצב רוחי רע מאוד כבר זמן רב. מקווה לשינוי ובהקדם (השנים חולפות ביעף וכלום לא קורה/משתנה...) אני בת 29 מקווה לא להגיע לגיל 30 ולהשאר במצב זה בדידות
שוב הגיע היום... חג האהבה בפתח והתעוקה הולכת וגוברת.....שוב מוצאת את עצמי לבד ללא חבר, חברה, חברים או במילים אחרות - קשר חברתי מכל סוג שהוא. אין זו הפעם הראשונה שאני נמצאת במצב זה... מדובר בבדידות שהתפתחה בשנים האחרונות... אני חפה מחיי חברה. חיי משולים לבור צחיח. תכנתתי את עצמי למסלול הבא- בית- עבודה - אינטרנט. אך היום - יום האהבה, כולם מדברים רק על זה, ישנן פרסומות והזמנות רבות בכול מקום לצאת ולבלות...אך עם מי?? מילא בן זוג, הבעיה היא שאין גם חברים או חברות על מנת לצאת ולהכיר כאלו... אני תוהה איך אני, בחורה די מוצלחת, נראית בסדר גמור, משכילה, נחמדה הגעתי למצב זה שבגיל 29 לא רק שאין לי חברות , אפילו חבר לא היה לי מעולם! מעולם לא חוויתי אהבה... ואני די מתביישת לספר זאת, אפילו לקרובים לי, כי זה לא נתפס! מרגישה באופן תמידי ומזדה עם השיר "לבד על הגג שבתות וחגים"... הבעיה היא שזה גם לאורך ימות השבוע הרגילים ובעקר בסופי שבוע. את ימי השבוע אני מצליחה להעביר ולהדחיק את תחושת הבדידות על ידי השקעת שעות רבות בעבודה (התמכרות של ממש מתוך בריחה) אך בסופי השבוע, אירועים וחגים המצב קשה ובלתי נסבל... יש לי יותר מידי זמן כדי לחשוב על כך ולהיות עם עצמי. זהו, מצטערת שהתפרצתי כך לפורום, הייתי חייבת להוציא את זה. מצב רוחי רע מאוד כבר זמן רב. מקווה לשינוי ובהקדם (השנים חולפות ביעף וכלום לא קורה/משתנה...) אני בת 29 מקווה לא להגיע לגיל 30 ולהשאר במצב זה בדידות
