לא צריך להיות עובד היי טק בשביל להיות בבעיה
הזאת.
ובטח ובטח הבעיה המהותית היא לא להיות עם הילדים ולא לעשות דברים של גדולים.
ברור שיש פה עניין של הורים שיותר קל להם להיות המון זמן עם הילדים ויש כאלה שמתחרפנים יותר מהר (והם ממש לא הורים גרועים).
מספיק להיות עובד לו-טק (או לפחות לא עובד הי טק) שיש לו 14 ימי חופש בשנה ואפילו 20 שזה ממש המון שצריך לתזז בין כל המחלות והחופשים והאילוצים האחרים של החיים
ויש לו דדליינים בעבודה שלא תלויים בחופשים כדי שהחופשים של מערכת החינוך יחרפנו אותו.
לא בדקתי את הסטטיסטיקה הארצית.
בסביבה שלי, תעשייה שהיא אמנם לא היי טק אבל בטח לא לו-טק, אנשים בעלי השכלה אקדמאית ותנאים סבירים צריכים לעבוד 8-17 עם 15 ימי חופש בשנה ומתזזים כמו מטורפים להסתדר עם החופשים.
ועוד יש להם חופש תנועה בעבודה.
ואני עוד לא מדבר על המעמד הנמוך יותר שהגמישות להם בעבודה היא 0.
היה לנו פה דיון לפני כמה זמן מה יכול לעשות הורה באמצע שמודיעים לו שהילד שלו במיון וגם אז היה די ברור שיש כאלה שיש להם בעיה במצב החירום הזה.
אז שמישהו יתחשב באנשים האלה בשוטף?
הזאת.
ובטח ובטח הבעיה המהותית היא לא להיות עם הילדים ולא לעשות דברים של גדולים.
ברור שיש פה עניין של הורים שיותר קל להם להיות המון זמן עם הילדים ויש כאלה שמתחרפנים יותר מהר (והם ממש לא הורים גרועים).
מספיק להיות עובד לו-טק (או לפחות לא עובד הי טק) שיש לו 14 ימי חופש בשנה ואפילו 20 שזה ממש המון שצריך לתזז בין כל המחלות והחופשים והאילוצים האחרים של החיים
ויש לו דדליינים בעבודה שלא תלויים בחופשים כדי שהחופשים של מערכת החינוך יחרפנו אותו.
לא בדקתי את הסטטיסטיקה הארצית.
בסביבה שלי, תעשייה שהיא אמנם לא היי טק אבל בטח לא לו-טק, אנשים בעלי השכלה אקדמאית ותנאים סבירים צריכים לעבוד 8-17 עם 15 ימי חופש בשנה ומתזזים כמו מטורפים להסתדר עם החופשים.
ועוד יש להם חופש תנועה בעבודה.
ואני עוד לא מדבר על המעמד הנמוך יותר שהגמישות להם בעבודה היא 0.
היה לנו פה דיון לפני כמה זמן מה יכול לעשות הורה באמצע שמודיעים לו שהילד שלו במיון וגם אז היה די ברור שיש כאלה שיש להם בעיה במצב החירום הזה.
אז שמישהו יתחשב באנשים האלה בשוטף?