חולקת על דעתך.
ילדים מסוגלים להעסיק את עצמם נהדר בחופש. אני תמיד דאגתי שיהיו בבית חומרי יצירה. הילדים, כל אחד בתורו, יצרו, קישטו, בנו. ילדים יכולים לקרוא, לשחק במחשב, לשחק במשחקים שלהם, להפעיל את הדמיון. אני סבורה, שרק ילדים שאף פעם לא איפשרו להם, לא מסוגלים להעסיק את עצמם נהדר, בפעילויות רבות ערך.
לא צריך לדעת ליצור ולגזור נורא יפה. אני יודעת ליצור, ואת יודעת לבשל, וגם זו יצירה. וגם הליכה לסופר, יכולה להיות בללוי נחמד ומלמד, עבור ילדים. כנ"ל השתתפות בתחזוקת הבית ובניקיון.
אין כל בעיה ליצור תכנים חינוכיים לטיול. בכל כך הרבה אתרי אינטרנט חינמיים, ובעיתוני סופ"ש אינטרנטיים וזמינים, יש הצעות לטיולים, כולל סקירה קצרה של הסטוריה, וטבע האזור. ואם רוצים, אז מגגלים עוד קצת ויודעים אפילו יותר. רק מה? זה דורש מאמץ ונכונות.
אני גם לא רואה כזה נזק בהתקעות מול מסכים. מה, לא ישבנו וראינו את "גיין אייר" בפעם ה-300? שלא לדבר על האיים האבודים? ואיזה נזק נגרם לנו? מה שכן, צריך לדעת לכוון ילדים לעסוק בפעילויות עם ערך מוסף. בקיצור, מה לעשות? צריך להתאמץ כדי שהילדים גם יתפתחו וגם יהנו. ואם ישתעממו, זה מצויין! כי ככה ילמדו להעסיק את עצמם. לא חייבים חברה כל הזמן. לא חייבים שמישהו יהיה צוות הווי ובידור. להפך. וכך, אפילו השיעמום הופך ליתרון חינוכי. בהחלט לא צריך לממן הפעלות מעניינות בכל יום. הליכה לסיפריה לא עולה. טיול בשדה או ברחבי העיר, לא עולה אגורה. משחק בצותא, גם לא בדיוק יקר. הכל דורש יצירתיות ונכונות. לא כסף ולא כשרונות מיוחדים.