****חגים חגים חגים****

[TinaBa]

****חגים חגים חגים****

אני מניחה שגם עבורכן התקופה של החגים יכולה להיות מאתגרת (או קשה, או מאוד קשה) ולכן אני מזמינה אותכן להסתכל מבעוד מועד על האתגרים ולנסות להערך לקראתם.
יאללה, שתפו-
איפה תהיו?
מי יהיה שם איתכן?
מה נעים וטוב במקום הזה?
ומה פחות?
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו?
ואיך אתן נערכות לקראתם?
ומי יכול לעזור לכן מולם?

ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה?
ולעצמכן?

 

[קולדון]

טריגר?

איפה תהיו?
לדעתי אהיה לבד בבית.
אצל אמא שלי אני לא אוהבת להיות בארוחות המורחבות, אצל אבא שלי, לפעמים הוא עם הבת זוג שאני לא מתערבבת איתה..
אח שלי פרש מזמן מארוחות משפחתיות.. לפעמים אנינו יושבים עם אבא שלי אבל זה לא קורה הרבה.
ותכלס בכלל מאז הניתוח קשה לי לשבת הרבה זמן רצוף.
&nbsp
מי יהיה שם איתכן?
מממ אף אחד?
&nbsp
מה נעים וטוב במקום הזה?
נעים להיות בבית... בכל מקרה מכל האופציות זו האופציה הכי פחות מדכאת.
אולי בכל זאת אארגן משהו עם אבא שלי ואח שלי
&nbsp
ומה פחות?
אממ... מדכא קצת. אני לא חסידה של ארוחות משפחתיות.. אבל זה קצת עצוב. פעם היינו יושבים עם סבתא שלי ועכשיו היא לא במצב כך שכבר שנתיים בחגים אני די מעדיפה להיות בבית.
&nbsp
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו?
אתגרים בלי קשר.
האמת שמאז הניתוח כן יותר קשה לי עם עניין האוכל כי אני מפחדת להעלות במשקל. אני לא אוהבת לשנות את הרגלי האכילה שלי
כך שאני אוכלת כרגיל (שזה די הרבה לעומת הנורמה) אבל כן מרגישה רע לגבי זה מידי פעם.
&nbsp
ואיך אתן נערכות לקראתם?
לא יודעת. שיחות עם עצמי? שמותר לי לאכול ומותר לי גם לשים לב בלי להיות חולה. שזה הגיוני. לפני הניתוח הייתי מתאמנת ברמה כזו שאם לא אוכלת מלא פשוט לא עומדת בזה. אז לשמות את אורח החיים טיפה בגלל שאני בשום פעילות זה לא כזה קיצוני.. קשה.. אבל לא נורא.
&nbsp
&nbsp
ומי יכול לעזור לכן מולם?
תפריט. אני תמיד יכולה לחזור לתפריט כי הוא היה שם לפני.
ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה?
שנה של הצלחה ובריאות כמובן.
&nbsp
ולעצמכן?
להמשיך בדרך שלי ולא להכנע ליאוש.

 

[TinaBa]

נשמע

שהחג מרכז ומעצים אתגרים שקיימים עכשיו.
וגם נשמע שיש לך כוחות להתמודד.
אני קוראת שלא פשוט ואני שולחת מפה חיבוק גדול ומחזק.
מאמינה שאת מסוגלת לזה.

 

[קולדון]

מרגישה כל כך גרוע

רבתי עם החבר שלי שבכלל אנחנו בעינייני פרידה לא ברורה. אז ברור שלא מתאים ללכת איתו לארוחה משפחתית.
בלי קשר קשה לי לשבת וכל זה אבל להיות לבד בבית אחרי ריב זה עוד יותר מדכא.
&nbsp
ואמא שלי... לא יכולה לסבול את הארוחות המשפחתיות עם המשפחה המורחבת של הבנזוג שלה.
אני אוהבת אותו, ואותה אבל לא מחוברת לעיניינים האלו כך שזה מדכא לא פחות ועם כמה שאני אוהבת את אמא לי אני לא באמת יכולה לסבול אותה בסיטואציות כאלו. יותר מידי טריגרי.
&nbsp
ואבא שלי... טוב הוא תמיד אוטיסט כזה. בעצמו נזיר שבכלל לא אוכל וזה היה הכי מוזר לשבת איתו לאכול.
&nbsp
אח שלי מקרה קשה של התבודדות. קשה לפגוש אותו ליותר משעה. הוא גם בנתק כולל מ90 אחוז מהמשפחה.
&nbsp
חברה טובה הזמינה אותי. כביכול הרבה אופציות. אבל בזמן האחרון באמת מאז שסבתא שלי כבר לא בעיניינים
החגים שלי די בודדים. משום מה זה מפריע לי.לא הפריע לי עד עכשיו, וכשהיה לי לא הזיז לי בכלל ולא היה חסר.
&nbsp
לא בא לי להיות לבד...

 

[TinaBa]

אני יכולה מאוד להבין אותך.

להיות לבד כשרוצים להיות ביחד זה לא נעים, ולפעמים מפגיש אותנו עם דברים שהיינו רוצים לא לפגוש... במיוחד סביב פרידה טריה מהחבר.
אני מניחה שזה לא עוזר ולא מנחם, אבל אני פה קוראת אותך.
&nbsp

 

[levshavur]

חיבוק גדול!!!

איך את עכשיו?

 

[אלומת האור]

עונה [טיפונת ט']

איפה תהיו?
בבית לבד
&nbsp
מי יהיה שם איתכן?
אם אמרתי שאהיה בבית לבד, סימן שלא יהיה אתי אף אחד חוץ מהחתולה שלי.
&nbsp
מה נעים וטוב במקום הזה?
שהוא שלי ואני מרגישה בו יחסית מוגנת. הכול יחסי.
&nbsp
ומה פחות?
שהוא מעורר בי זיכרונות קשים מאימא שלי, ושהוא חשוך כשמפעילים את המזגן, כי כל הדלתות סגורות וגם החלונות. ויש כל מיני כשלים טכניים שמעצבנים אותי גם הם.
&nbsp
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו?
קשה להיות קבורה בבית ארבעה ימים ולא לעשות כלום חוץ מלצפות בסרטים ואולי לחרוש טיפה לפני שהסמסטר מתחיל. ואני מתה כבר לעבור שלב בקנדי קראש, אני תקועה בשלב שמטריף לי את השכל. גם האוכל הוא אתגר. אבל בעיקר הבדידות, ואני מודה שרובה בגללי, אני פשוט פוחדת מקשרים עם אנשים. סיפור ארוך ועצוב, קצת כמו הפרעת אכילה: אני מביאה את זה על עצמי ופוחדת לעשות צעדים לשינוי, למרות שמשתדלת. בשני התחומים.
&nbsp
ואיך אתן נערכות לקראתם?
קניתי הרבה אוכל...
&nbsp
ומי יכול לעזור לכן מולם?
אולי הפורום, אולי קווי תמיכה למיניהם, אולי אנשים שידברו אתי באישי.
&nbsp
ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה?
בריאות, אומץ ושלווה, ואם אפשר גם פרנסה טובה.
&nbsp
ולעצמכן?
כנ"ל.
אמן.
&nbsp
תודה על השאלון, אשמח לקרוא את הרשימה שלך

.

 

[katrina12]

תשובות

איפה תהיו? אצל סבא שלי+אישתו
מי יהיה שם איתכן?ההורים שלי, האחים, דוד
מה נעים וטוב במקום הזה? מקום מוכר, מקום חם ,משפחתי, אהבה, אוכל טעים
ומה פחות? אין אנשים בגילי שאפשר לדבר איתם, בשלב מסוים מרגישים מיצוי
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו? אני נורא פוחדת לעלות במשקל. לא יודעת אם זה מבוסס על מציאות או שזה פחד לא רציונאלי. שיעמום אני מניחה(זה קשה בחופשים וחגים מהבחינה הזאת.)
ואיך אתן נערכות לקראתם? אני עובדת מחר בבוקר כך שאגיע הביתה רק אחר הצהריים, מה שיכריח אותי לאכול בשעות מסודרות ובערב החג את הארוחה הגדולה(בלי יכולת להשאר בבית ולנשנש מכל עבר.)
ומי יכול לעזור לכן מולם?אני, עצמי ואנוכי. ואולי אמא שלי אם היא תהיה במצב רוח טוב.

ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה?קבלה עצמית, רוגע, שמחת חיים, שלווה והצלחה
ולעצמכן? אני מניחה שאותו דבר. אולי גם זוגיות

 

[TinaBa]

אוף, הלוואי והייתי יכולה להיות יותר בשבילך.

הצימוד הזה של יום השנה לאמא לחגים בטח קשה מנשוא. אני בטוחה ששני האירועים קשים כל אחד בנפרד, אז על אחת כמה וכמה כשהם באים ביחד.
אני מניחה שאהיה פה לא מעט במהלך החג, ככה שאם תכתבי אקרא.
&nbsp
&nbsp
מצטערת שאני לא משתפת ברשימה שלי. מבועתת מאאוטינג. מקווה שאת מבינה.

 

[אלומת האור]

מבינה, מבינה

ואוהבת, אוהבת.
ואת תמיד יכולה לכתוב לי גם שם. בדיוק באתי לכתוב לך...

 

[פנס כחול]

ארוךךך

איפה תהיו? כנראה בדירה
מי יהיה שם איתכן? אף אחד.
מה נעים וטוב במקום הזה? לא בטוחה שיש הרבה. פחות סיכון
ומה פחות? לבד
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו? לא להסתמם יותר מדי. זה ארוך ויכולה להרשות לעצמי...
ואיך אתן נערכות לקראתם? מתלבטת אם להיזהר או לשחרר. זה קשה
ומי יכול לעזור לכן מולם? כנראה שאף אחד
ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה? רק טוב. יותר ממה שמסוגלות לרצות
ולעצמכן? כלום. התייאשתי

 

[פנס כחול]

יש טריגר אפשרי סליחה

 

[TinaBa]

ההודעה שלך מדאיגה

והייתי רוצה לדעת שמישהו יודע מה קורה איתך.
ושאם את מסוכנת לעצמך אז שלא תשארי לבד.
&nbsp
יש משהו שאנחנו יכולות לעשות כדי להקל?

 

[אלומת האור]

גם אותי את מדאיגה

הלוואי שיכולנו להיפגש...

 

[פנס כחול]

לא לא, הכל בסדר

לא מסוכן
הכל רגיל וסליחה שנשמעתי מדאיגה.

 

[Sheket Has]

גמני (ט)

איפה תהיו?
אצל משפחה קרובה
מי יהיה שם איתכן?
הרבה מידי אנשים. עם חלקם אני רוצה להיפגש ועם חלקים אחרים ממש ממש לא
מה נעים וטוב במקום הזה?
זה מקום שאני מרגישה בו אהובה ושאני מרגישה שדואגים לי וחושבים עלי ועושים כל מה שיכולים כדי שיהיה לי נעים.
ומה פחות?
להיות איתו באותו מרחב זה בלתי נסבל
מה האתגרים שאתן צופות שיהיו?
יש סכנה שאצמצם/אתיש את עצמי בספורט/אפגע/אסמם את עצמי... או כל אלו ביחד. יכול להיות שאהיה מנותקת ושכל אלו יבואו בשיא העוצמה ברגע שהחג יסתיים.
ואיך אתן נערכות לקראתם?
בעיקרון אני מצויידת בכלים והחלטות אחרי הפגישה היום עם המטפלת. וגם- אני מזכירה לעצמי שאסור לי ליפול עכשיו ושאין לי כוחות עוד פעם לגרד את עצמי מהמיץ של הזבל בתחתית הבור.
ומי יכול לעזור לכן מולם?
יש לי המון כתובות להעזר בהן. השאלה היא האם אבחר לעשות את זה.
&nbsp
ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה?
שנזכה השנה לכמה רגעים של חסד שבהם יהיה לנו ברור שאנחנו רוצות וראויות לחיות טוב. ושנצליח לשמור על הרגעים האלו מפני כוחות ההרס שבפנים.
ולעצמכן?
להמשיך להיות קשובה לעצמי

 

[שישמים אחרים]

זה נשמע קשה נורא

מזכירה לך שהיום *את* בוחרת, והלוואי שתעזרי בכל הכתובות שיש לך.

 

[levshavur]

עונה...

אולי גם ט

טינה שלום,
תודה שפתחת את השרשור...
אני אהיה אצל דודה שלי, יחד עם אחי ומשפחתו.
בעלי יהיה אתי.
מה טוב? האחיינים המתוקים, יום הולדת משפחתי בחג...אשלייה של כאילו משפחה נורמטיבית (זה טוב ומכאיב בו זמנית).
פחות טוב יהיה לראות את סבתא שלי יושבת עם פנים חמוצות כי היא לא מרגישה טוב והיא גם בדיכאון קשה...היא חולה מאוד, וגם הזיכרון שלה כבר לא לחלוטין בסדר...אז יהיה עצוב לראות אותה במצב כזה...
לגבי אתגרים: האתגרים הם אוכל לא צמחוני שאני שונאת, ואלכוהול על שולחן החג (וזה טריגר!!!)
מי יכול לעזור? אף אחד...אני 'שקופה' במשפחה הזאת...אף אחד לא מתייחס לצרכים רגשיים שלי...

חוץ מזה שאולי גם בעלי ינצל את העובדה שזה חג, והמשפחה יחד, על מנת לקחת גם (כי באופן רגיל אני לא מרשה לו...חחח) אז אצטרך לסבול מהריח...

אולי פשוט אנסה לנתק את עצמי רגשית...
אני מאחלת לבנות הפורום:
חוזק פנימי, התגברות על ה'מחשבות החולות' והגעה הכי מהירה שאפשר להחלמה... שמחה, עשייה פורייה - שתצליחו למצוא לעצמכן יעדים בחיים שימלאו אתכן בעשייה וסיפוק...שתחשבו על מטרה לשאוף אליה וגם תזכו להגשים אותה...

לעצמי אני מאחלת: החלמה של היד שלי, שהיא תפסיק לכאוב, שאוכל לחזור לעבוד...שיהיו לי הזמנות להרצאות, שאוכל ללמוד את הקורסים שאני רוצה...ועוד שני הדברים שאני הכי מבקשת: שבעלי יהיה מאושר (כי זה יעשה טוב גם לי) ושאצליח להרים הצגה ולביים אותה...
מחר לא תהיה לי גישה למחשב, אז אני מאחלת לכולכן שנה טובה!!! ובלי טריגרים!!!...

לבשה.

 

[beautiful alarms]

לחגים (מה זה כולל? ראש השנה עד סוכות?)

אין משמעות עבורי. אני לא חיה בארץ ואף על פי שיש מסביבי כאלה שחוגגים (נוסעים למשפחות שלהם, הולכים לבית כנסת, מארגנים ארוחות/דינר פארטיז וכו') אני לא חוגגת. אני אפילו לא בטוחה מתי יוצא ראש השנה (מחר? מחרתיים?). אני מלמדת כרגיל בבקרים ולומדת עובדת במשרד שלי כל היום. מחר אני יוצאת לטייל בפארק עם חברה שלא ראיתי איזה זמן ובנה בן השלוש, מחרתיים אחד הפרופסורים שלי לוקח אותי לאיזה אגם מחוץ לעיר, ביום שישי אחרי העבודה אני פוגשת חברים וגם בשבת, אבל שום דבר מהתכניות האלה לא קשור לחגים, ורובנו אתאיסטים ממילא. למעשה אני מצפה יותר ל-fall break (סוף שבוע ארוך! לא צריך ללמד!) מאשר לכל מאורע אחר בעתיד הקרוב. וחוץ מזה אני מקווה שתהיה לי שנה מלאה בכתיבה

 

[שישמים אחרים]

פ, חגים

איפה תהיו? בעבודה, כלומר, עם מטופלת שלי ומשפחתה שאני מכירה ככה-ככה
מי יהיה שם איתכן? אה, כבר עניתי. אני מעפנה
מה נעים וטוב במקום הזה? המטופלת שלי. היא אדירה!
ומה פחות? בת הזוג שלי לא תהיה שם ואני אוהבת להיות אתה. מזמן לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן

מה האתגרים שאתן צופות שיהיו? האזן שלי עדיין כואבת טיפה. חוץ מזה היה לי יום רצוף פלאשבקים אתמול ואני מחוסרת שינה ומלאת אימה.
ואיך אתן נערכות לקראתם? אוטידין, וגם מזכירה לעצמי שהמטופלת הזאת מעלימה ממני כל קושי.
ומי יכול לעזור לכן מולם? אני והמטופלת ובת הזוג

ומה אתן מאחלות לבנות הפורום לכבוד השנה החדשה? שיראו אתכן.
ולעצמכן? שנסיים לצבוע את הדירה (שלנו

) הלוואי אמן.