חגים ועוד
החגים השנה קשים לי
בדרכ כלל אני דיי אוהבת את החגים ואני עוד נולדתי ב א תשרי
אבל שנה שעברה מיד אחרי סוכות נגה שלי אושפזה בבית חולים למשך שלושה חודשים קשים ומתישים שבסופם יצאנו עם עוד קשיים שבכלל לא חשבנו בכיוון
יצאנו בלי אבחנה אבל עם רווחה על הראש כי חשבו שלי יש בעיה עם הנחיות לא הגיוניות שעשו המון נזק וגרמו לנגה אברסיה לבקבוק במקום ילדה שרק הייתה קטנה ולא אכלה כמות גדולה היא הייתה מקיאה כול ארוחה ובנוסף למרות המון בקשות מצדינו לא בדקו ולא אבחנו ובגלל זה גם החליפו לה את האוכל לאוכל חלבי והילדה הקטנה שלי מסתבר בכלל אלרגית לחלב
עברנו שנה נוראית שבה מצד אחד טיפלנו בנגה שאחרי עוד 7 חודשים מתישים התחילה לאכול מוצקים בגיל שנה ושבעה חודשים ועכשיו טפו טפו במצב שהיא אוכלת נכון להיום שני בקבוקים ביום והשאר מנסים לתת לה מוצקים זה חדש לנו ולה ונקווה שזה יחזיק כי זה ממש רק בשבועות האחרונים
ומצד שני היינו צריכים לטהר את שמינו שלמזלינו הצוות המדהים של מרפאת האכילה בשניידר עזר לנו ואחר 5 חודשים מהשיחרור מקפלן סגרו מלנו את התיק אחרי שהובהר לרווחה שהבעיות של נגה לא נובעות מההורים שלה ויש דברים ברקע הבריאותי שלה
אני חושבת הרבה למרות שאני יודעת שזה לא ישנה עכשיו מה היה קורה אם לא היינו מגיעים לקפלן אם היינו מחכים עם האישפוז ומגיעים ישר לשניידר או לחילופין הולכים לאישפוז בשניידר ולא בקפלן ברור לי שזה לא ישנה ואת הנעשה אי אפשר לשנות אלא רק להתקדם הלאה והיא באמת ילדה מדהימה ומפתיע כול יום מחדש בנחישות שלה וברצון שלה להתקדם
השבסוע עשינו לה עוד בדיקה מקווה שהאחרונה אבל באמת שאי אפשר לדעת כי היא בת שנה ו9 ובנוסף להיותה קטנה ורזה מאוד גם אין לה שיניים עוד לא מרור מה התוצאות ומה ההמשך ורק הבדיקה הזו שנעשתה בעיתוי מוזר ( את היום הולדת שלי העברתי עם נגה בשניידר) שכול פעם שהאחות מתקרבת אליה היא צורחת כי מפחדת שיכאב לה שאני מסתובבת איתה בעגלה בחוץ ופעמיים ראיתי שעוברים עם אינקובטור והלב שלי פשוט מתכווץ
ועוד שבועיים מתחילים ריפוי בעיסוק עם נגה ואני חושבת מתי יגיע השלב שלא נחשוב במושגים של בדיקות ומעקבים וסתם יהיה קצת רק קצת שקט
אני לא יודעת מה יהיה בהמשך ואני באמת מאחלת שהנה הזו תהיה רגועה יותר לכולם וגם לנו
לא יודעת למה כתבתי אולי כי סתם הייתי חייבת לפרוק ,,,,,
החגים השנה קשים לי
בדרכ כלל אני דיי אוהבת את החגים ואני עוד נולדתי ב א תשרי
אבל שנה שעברה מיד אחרי סוכות נגה שלי אושפזה בבית חולים למשך שלושה חודשים קשים ומתישים שבסופם יצאנו עם עוד קשיים שבכלל לא חשבנו בכיוון
יצאנו בלי אבחנה אבל עם רווחה על הראש כי חשבו שלי יש בעיה עם הנחיות לא הגיוניות שעשו המון נזק וגרמו לנגה אברסיה לבקבוק במקום ילדה שרק הייתה קטנה ולא אכלה כמות גדולה היא הייתה מקיאה כול ארוחה ובנוסף למרות המון בקשות מצדינו לא בדקו ולא אבחנו ובגלל זה גם החליפו לה את האוכל לאוכל חלבי והילדה הקטנה שלי מסתבר בכלל אלרגית לחלב
עברנו שנה נוראית שבה מצד אחד טיפלנו בנגה שאחרי עוד 7 חודשים מתישים התחילה לאכול מוצקים בגיל שנה ושבעה חודשים ועכשיו טפו טפו במצב שהיא אוכלת נכון להיום שני בקבוקים ביום והשאר מנסים לתת לה מוצקים זה חדש לנו ולה ונקווה שזה יחזיק כי זה ממש רק בשבועות האחרונים
ומצד שני היינו צריכים לטהר את שמינו שלמזלינו הצוות המדהים של מרפאת האכילה בשניידר עזר לנו ואחר 5 חודשים מהשיחרור מקפלן סגרו מלנו את התיק אחרי שהובהר לרווחה שהבעיות של נגה לא נובעות מההורים שלה ויש דברים ברקע הבריאותי שלה
אני חושבת הרבה למרות שאני יודעת שזה לא ישנה עכשיו מה היה קורה אם לא היינו מגיעים לקפלן אם היינו מחכים עם האישפוז ומגיעים ישר לשניידר או לחילופין הולכים לאישפוז בשניידר ולא בקפלן ברור לי שזה לא ישנה ואת הנעשה אי אפשר לשנות אלא רק להתקדם הלאה והיא באמת ילדה מדהימה ומפתיע כול יום מחדש בנחישות שלה וברצון שלה להתקדם
השבסוע עשינו לה עוד בדיקה מקווה שהאחרונה אבל באמת שאי אפשר לדעת כי היא בת שנה ו9 ובנוסף להיותה קטנה ורזה מאוד גם אין לה שיניים עוד לא מרור מה התוצאות ומה ההמשך ורק הבדיקה הזו שנעשתה בעיתוי מוזר ( את היום הולדת שלי העברתי עם נגה בשניידר) שכול פעם שהאחות מתקרבת אליה היא צורחת כי מפחדת שיכאב לה שאני מסתובבת איתה בעגלה בחוץ ופעמיים ראיתי שעוברים עם אינקובטור והלב שלי פשוט מתכווץ
ועוד שבועיים מתחילים ריפוי בעיסוק עם נגה ואני חושבת מתי יגיע השלב שלא נחשוב במושגים של בדיקות ומעקבים וסתם יהיה קצת רק קצת שקט
אני לא יודעת מה יהיה בהמשך ואני באמת מאחלת שהנה הזו תהיה רגועה יותר לכולם וגם לנו
לא יודעת למה כתבתי אולי כי סתם הייתי חייבת לפרוק ,,,,,
