חגיגות ה-40 . סיכום
חגיגות ה-40 התחילו ברגל שמאל. הזמנו לילה בהרודס ויטאליס באילת ומסתבר שלא הייתי צריכה לשבור את הראש איפה נאכל שם כי בכלל לא הגענו לאילת. למה? היו לנו כרטיסי טיסה על בסיס מקום פנוי, של פורשת חברה, והטיסות היו מפוצצות. ויתרנו על הדרום וחזרנו הביתה. בדרך אכלנו ארוחת בוקר בקפה בונו ביקום. היה מצוין למעט הקפה שהיה חזק מדי. בערב הביא לי זוגי פאי אגסים מדומיניק בר"ג. הבצק והמילוי היו מצויינים, האגסים קצת מוזרים, כאילו נשארו בקליפתם, נוצר עליהם מין ציפוי קשה כזה. למחרת, אתמול, בעצם היה התאריך הרשמי של יומולדתי. נסענו לשרוף זמן ומזומנים בקניון ארנה הידוע לשמצה. בצהריים התיישבנו לקפה בבליקר. ניגשה מלצרית עם חולצה מלוכלכת שבלבלה לנו את השכל על כך שבדיוק מחליפים במטבח מתפריט בוקר לצהריים ושבינתיים נזמין שתייה. אח"כ הזמנו קבבונים על לפה עם צ'יפס וטחינה ירוקה בשבילי, וזוגי הזמין עסקית שכללה סלט סתמי וספגטי בולונז סתמי. שמתם לב שהמסעדנים לא מצאו מילה לועזית ל"קציצה" ו"קבב" זה לא מספיק גורמה, אז עכשיו קורעים לזה "קבבונים"? במהלך הארוחה באה המלצרית המרושלת ושאלה: "אתם לא שותים קפה, נכון"? תוך כדי השאלה היא החרימה את מארז הסוכרים שהיה על שולחננו. זוגי ניסה למחות ולהסביר שמיד נזמין אבל היא לא ויתרה והעבירה את הסוכר לשולחן אחר. לא סוף העולם אבל לא לעיניין. ויתרנו על הקפה. בערב יצאנו עם אחותי התאומה (שמן הסתם גם חגגה יומולדת) והוחלט לגרור את כולם לרנה ברשל"צ. אכן ענו על הציפיות והרבה מעבר. הצטערתי רק שהיה חסר להם יען. בניתי על המנה הזו. כל המנות הראשונות היו נהדרות: קרפצ'ו בקר כיכר לחם אפוי ממולא גבינת צאן, חצילים ופלפלים פסטייה ממולאת חזה עוף טחון עם פיסטוקים ועשבי תיבול, על רוטב מתקתק אצבעות בטטה וגבינה על סלט עלים ירוקים ברוטב לא מן העולם הזה אחר כך הגיע סורבה לימון את הארוחה ליוה בקבוק קברנה סוביניון של דלתון שהיה מצוין וגם בחינם בזכות הקופון של "רסט". כמו כן הוחלט לפנק אותנו בבקבוק מי עדן מוגזים מאיזו מהדורה מוגבלת. עיקריות: כבר היינו מפוצצים אבל ההצגה חייבת להמשך: קציצות טלה בציר יין אדום אנטרקוט בקר ברוטב מח עצם ויין ספייר ריבס בשום ג'ינג'ר ודבש פילה סלמון וירקות עטופים בעלי אורז,ברוטב עירית היה מעולה. המנות ענקיות. מנת הסלמון של אחותי נראתה קצת מוזרה כי עלי האורז והרוטב מכסים את כל הדג אבל היא אמרה שזה טעים. לקחתי כמה ביסים מהספייר ריבס העסיסיים אבל כבר לא יכולתי להמשיך. המלצרית הציעה לארוז לי הבייתה והסכמתי. זוגי אמר שהאנטרקוט מהטובים שאכל אי פעם. מנות אחרונות: אננס טרי ממולא בסורבה לימון. מה יכול להיות רע? מרקיז שוקולד לבן עם כדור סורבה פסיפלורה. השרות היה מעל ומעבר. המלצרית (מורן) ומנהל המשמרת טרחו סביבנו כל הערב. קיבלנו הסבר מפורט וסבלני על המנות. נשאלנו אחרי כל מנה אם הכל לטעמנו. בדקו אם נוח לנו איפה שאנחנו יושבים. הכל נעשה באדיבות אמיתית ולא מאולצת, נטולת פלצנות. בסוף הארוחה בא מנהל המשמרת וביקש לשאול מספר שאלות. שאל מה לדעתנו צריך לשפר ולהוסיף. ביקשנו להגדיל את שרותי הנשים ולהוסיף מקומות ללא עישון. יטופל. ולסיום העניק לאחותי ולי... ארוחת צהריים זוגית במתנה לכבוד היומולדת!
חשבון: 575 ש"ח ל-4 איש כולל שתייה קלה, לא כולל שרות. סיכום: בליקר רק אם רוצים לשבת בשמש ולהשקיף על המרינה רנה מומלץ בחום!
חגיגות ה-40 התחילו ברגל שמאל. הזמנו לילה בהרודס ויטאליס באילת ומסתבר שלא הייתי צריכה לשבור את הראש איפה נאכל שם כי בכלל לא הגענו לאילת. למה? היו לנו כרטיסי טיסה על בסיס מקום פנוי, של פורשת חברה, והטיסות היו מפוצצות. ויתרנו על הדרום וחזרנו הביתה. בדרך אכלנו ארוחת בוקר בקפה בונו ביקום. היה מצוין למעט הקפה שהיה חזק מדי. בערב הביא לי זוגי פאי אגסים מדומיניק בר"ג. הבצק והמילוי היו מצויינים, האגסים קצת מוזרים, כאילו נשארו בקליפתם, נוצר עליהם מין ציפוי קשה כזה. למחרת, אתמול, בעצם היה התאריך הרשמי של יומולדתי. נסענו לשרוף זמן ומזומנים בקניון ארנה הידוע לשמצה. בצהריים התיישבנו לקפה בבליקר. ניגשה מלצרית עם חולצה מלוכלכת שבלבלה לנו את השכל על כך שבדיוק מחליפים במטבח מתפריט בוקר לצהריים ושבינתיים נזמין שתייה. אח"כ הזמנו קבבונים על לפה עם צ'יפס וטחינה ירוקה בשבילי, וזוגי הזמין עסקית שכללה סלט סתמי וספגטי בולונז סתמי. שמתם לב שהמסעדנים לא מצאו מילה לועזית ל"קציצה" ו"קבב" זה לא מספיק גורמה, אז עכשיו קורעים לזה "קבבונים"? במהלך הארוחה באה המלצרית המרושלת ושאלה: "אתם לא שותים קפה, נכון"? תוך כדי השאלה היא החרימה את מארז הסוכרים שהיה על שולחננו. זוגי ניסה למחות ולהסביר שמיד נזמין אבל היא לא ויתרה והעבירה את הסוכר לשולחן אחר. לא סוף העולם אבל לא לעיניין. ויתרנו על הקפה. בערב יצאנו עם אחותי התאומה (שמן הסתם גם חגגה יומולדת) והוחלט לגרור את כולם לרנה ברשל"צ. אכן ענו על הציפיות והרבה מעבר. הצטערתי רק שהיה חסר להם יען. בניתי על המנה הזו. כל המנות הראשונות היו נהדרות: קרפצ'ו בקר כיכר לחם אפוי ממולא גבינת צאן, חצילים ופלפלים פסטייה ממולאת חזה עוף טחון עם פיסטוקים ועשבי תיבול, על רוטב מתקתק אצבעות בטטה וגבינה על סלט עלים ירוקים ברוטב לא מן העולם הזה אחר כך הגיע סורבה לימון את הארוחה ליוה בקבוק קברנה סוביניון של דלתון שהיה מצוין וגם בחינם בזכות הקופון של "רסט". כמו כן הוחלט לפנק אותנו בבקבוק מי עדן מוגזים מאיזו מהדורה מוגבלת. עיקריות: כבר היינו מפוצצים אבל ההצגה חייבת להמשך: קציצות טלה בציר יין אדום אנטרקוט בקר ברוטב מח עצם ויין ספייר ריבס בשום ג'ינג'ר ודבש פילה סלמון וירקות עטופים בעלי אורז,ברוטב עירית היה מעולה. המנות ענקיות. מנת הסלמון של אחותי נראתה קצת מוזרה כי עלי האורז והרוטב מכסים את כל הדג אבל היא אמרה שזה טעים. לקחתי כמה ביסים מהספייר ריבס העסיסיים אבל כבר לא יכולתי להמשיך. המלצרית הציעה לארוז לי הבייתה והסכמתי. זוגי אמר שהאנטרקוט מהטובים שאכל אי פעם. מנות אחרונות: אננס טרי ממולא בסורבה לימון. מה יכול להיות רע? מרקיז שוקולד לבן עם כדור סורבה פסיפלורה. השרות היה מעל ומעבר. המלצרית (מורן) ומנהל המשמרת טרחו סביבנו כל הערב. קיבלנו הסבר מפורט וסבלני על המנות. נשאלנו אחרי כל מנה אם הכל לטעמנו. בדקו אם נוח לנו איפה שאנחנו יושבים. הכל נעשה באדיבות אמיתית ולא מאולצת, נטולת פלצנות. בסוף הארוחה בא מנהל המשמרת וביקש לשאול מספר שאלות. שאל מה לדעתנו צריך לשפר ולהוסיף. ביקשנו להגדיל את שרותי הנשים ולהוסיף מקומות ללא עישון. יטופל. ולסיום העניק לאחותי ולי... ארוחת צהריים זוגית במתנה לכבוד היומולדת!
