חבר של אמא

[meiuk]

חבר של אמא

טוב נו, אז התגרשתי. עכשיו, אחרי שנתיים של הסתגלות מתחילה סוף סוף לחיות. נתקלת בבעיה עם הבת שלי, בת 9, אשר אינה מוכנה לשמוע על אמא יוצאת עם גברים, מדברת איתם או אפילו כותבת במחשב. מאיימת שאם אביא חבר הביתה תקלל, תצרח, תרביץ, תאיים וכו, הכל כדי "לגרש" אותו כי אף אחד לא יכול לבוא במקום אבא. הסברתי שאבא תמיד יהיה אבא, הסברתי שתמיד אוהב אותה ואף אחד לא יתפוס את מקומה - ללא הואיל. גם כאשר אמרתי לה שכאשר תגדל ותצא מהבית אמא תשאר לבד, זה בסדר מבחינתה. זקוקה לעצה איך להתמודד עם המצב. מה לומר לה ועד איזה גבול לשתף. תודה.

 

[גרא.]

meiuk,ילדי גירושים רבים,לאו דווקא בגילה של

בתך,מתקשים להשלים ולקבל את עובדת גירושי ההורים,רוצים,ומפנטזים על איחוד מחודש,בדרך כלל גם משום שאינם מבינים מדוע ההורים מתגרשים,עפ"ר כי לא קבלו הסבר נכון,או שאינם מוכנים להתמודד עם האמת המרה עבורם.מכאן,אפשר להבין שהתנגדותה להכרות בכל רמה כמעט שלך עם גברים כלשהם, נובעת מהחשש שלה,שזה ימנע בעתיד את הפנטזיה שלה על אחוד מחודש את המשפחה.יתכן גם שהיא מקנאת עבור אביה.הסבר ברמה קוגנטיבית,לא עובד,כשמדובר ברמה רגשית.ולכן,אם התחושה שהיא אינה מבינה מדוע התגרשתם,יתכן שלא ספרתם לה בזמנו,או אמרתם שאינכם מסתדרים יחד,פשוט לא נקלטה אצלה רגשית,וודאי גם לא קוגנטיבית.יש מקום להסבר,עדיף היה אם זה יעשה יחד עם אביה.מצב כנראה בלתי אפשרי.הילדה חייבת לשמוע מכם,שנפרדתם כיוון שאינכם א ו ה ב י ם יותר זה את זו.ולכן פניתם כל אחד לדרכו.ולכן גם את ויתכן גם אביה,מחפשים בנפרד איש איש לעצמו אהבה אחרת.לכן את נפגשת עם גברים אחרים.לכן אין שום סיכוי שתחיו שוב ביחד.על הילדה להבין שלמרות שאינכם אוהבים זה את זו יותר אתם שניכם אוהבים ותאהבו אותה תמיד.ותמיד תדאגו לה ולרווחתה.ילדי גירושין בחלקם,מאד מוטרדים גם בגלל מצבם הכלכלי.מה יהיה איתה אם אין אבא בבית..וגבר אחר מסתובב שם שאין לו שום מחוייבות? אפשר להשתמש בהסבר גם בגישת הביבליוטראפיה,או ספרוטראפיה.כלומר שמוש בספור,קצר או אחר המתמקד בבעיות של ילדי גירושין,ומה שעובר עליהם כשזה נפל עליהם במשפחה.כיצד הם מקבלים את זה,כיצד מתקשים להתמודד אבל לבסוף משלימים ולומדים לחיות עם זה.קריאה משותפת של ספור כזה, תוך כדי שיחה עליו.עוזרת לילדה להבין שהיא אינה היחידה בעולם במצב הזה,ואפשר כפי שגיבור הספור עשה,ללמוד להתמודד עם המצב הזה.אפשר לחפש ספור מתאים בכתביו של פרופ' אדיר כהן.יתכן באנטלוגיה "להפליג עם כוכב".לחפש בחנויות הספרים,לשאול ספרנית בספרייה.או אם אין,לנסות לכתוב לבד,ספור שיכלול את הפרמטרים האלה.ברקע ההתנהגות של בתך,יתכן שכבר מתחילה לפעול דינמיקה של נערה בתחילת גיל ההתבגרות שהוא יכול להתחיל היום כבר מגיל 8 (הופעת המחזור הראשון).לכן את יכולה גם לחשוב על קריאה מכוונת על גיל ההתבגרות.וכאן מומלץ ספרו המצויין של פרופ' אבנר זיו "התבגרות".

 

[MoonMadness]

אולי לפני שאומרים לה - כדאי לשמוע אותה?

לשמוע מה היא מרגישה. לשאול אותה למה קשה לה עם זה שאת בקשר עם גברים אחרים. איך היא תופסת את הגירושין? מה זאת אומרת אף אחד לא יכול לבוא במקום אבא? מה זה במקום אבא? מה זה אומר בשבילה? מה היא חושבת, איך היא תופסת את הדברים - ממה היא פוחדת, מה היא רוצה, וכן הלאה - בצורה מבינה, אוהבת, עדינה, מקבלת, לא חקירתית, לא שיפוטית, בלי "כן אבל" - פשוט לשמוע, להבין, לקבל. לגבי שיתוף - לדעתי יש מקום להסביר לה בשפה של ילדים, שאת מאוד מבינה ומקבלת את הקושי שלה, והיא הרבה יותר חשובה לך מגברים... ויחד עם זאת, להסביר לה שככה זה המבוגרים - מצד אחד הם צריכים ילדים בשביל להיות מסופקים, שמחים. והיא באמת מספקת ומשמחת אותך הכי בעולם. אבל הם צריכים גם בן זוג (מישהו שגרים איתו, אוכלים איתו, ישנים איתו ועושים אתו הרבה דברים יחד) בשביל להיות מסופקים. ועכשיו אין לך בן זוג, אז את באמת מאוד שמחה, כי יש לך אותה, אבל את צריכה למצוא בן זוג בשביל להיות מסופקת. אפשר לחשוב על מטפורה - שבני אדם צריכים אוכל, אבל הם חייבים גם מים. ואם לוקחים להם את המים - אז הם צריכים למצוא מים חדשים, למרות שיש להם אוכל. וזה לא אחד במקום השני - זה פשוט שני דברים שצריכים. אותו דבר עם ילד ועם בן זוג - אלה פשוט שני דברים שאמא צריכה. בכל מקרה - כל התערבות מצידך, כל דבר שתגידי - יהיה נכון יותר ומכוון יותר ומתאים יותר - אם הוא ייאמר על בסיס מה שאת כבר יודעת על המחשבות והרגשות שלה - ולשם כך כדאי לשוחח איתה בעדינות ובקבלה על מחשבותיה ורגשותיה בעניין. זאת רק דעתי... יש לומר שעדיין איני בעל מקצוע, וההתמחות שלי אינה עם ילדים. שאלה חשובה נוספת היא מה טיב הקשר שלה עם אבא? אולי דווקא שיחה אתו יכולה לסייע. אני חושב שהפחד שגבר אחר יתפוס את מקומה חזק מדי כדי שהיא תשתכנע באופן מילולי... ייתכן מאוד שהיא צריכה הוכחה בפועל בשביל להאמין לזה. כמו כן, יכול להיות שהיא פוחדת "לאבד" אבא נוסף. בכל אופן, אחרי כל השיחות המבינות והמקבלות, אחרי שאת מבהירה לה ככל יכולתך שאת שלה לנצח וקודם כל, לדעתי יש מקום פשוט לקבוע עובדות בשטח. להביא גברים הביתה, כי זה מה שאת רוצה/צריכה, וזהו זה. את מבינה שקשה לה, את מבינה שהיא כועסת, אבל היא לא יכולה להכתיב לך כיצד להתנהג. אני כן מציע לעשות את זה בצורה הדרגתית. להכין מראש את הגבר שיש קושי עם הילדה, שלא ייקח את זה קשה או ללב, שיבין שזה קטע טבעי של ילדים להורים גרושים, וישתף פעולה עם התהליך של להרגיל אותה לכך, ועם מה שכרוך בו (שזה לשאת כמה פעמים את התוקפנות שלה). הדרגתית = שיבוא פעם אחת לכמה דקות, או שתיפגשו מחוץ לבית בפעילות כיפית כלשהי. אחר כך ליותר זמן וכו'. בהצלחה!

 

[ראליסט מושבע]

מיוק - קודמיי - צודקים.אוסיף, יש כמה כיוונים

לבעיה שנוצרה.הבולטת ביותר לדעתי,היא העובדה שהילדה רוצה "לשלוט" בחייך ובהילכות הבית.כלומר,מצידך גם אין או חסרים גבולות. כלומר,לביתך יש את זכויותיה בבית כביתך,ורק כביתך,אך היא לא יכולה לקבל בעלות עלייך ועל חייך !כך משתמע בבירור מאמירותיה על סירובה לאפשרות של בחירה כל שהיא מצידך להמשך חייך.יש כאן שתלטנות כפייתית לא קטנה. כל זה לא נאמר כדי להנמיך מהמשקל המשמעותי של מועקת הגירושין ומצוקתה של ביתך לאור השינויים הדרסטיים שנוצרו בחייה,ללא יכולת לקבוע או לשלוט עליהם.אך כן יש כאן ניסיון השתלטות מצידה. לדעתי עלייך לפעול סימולטנית במגוון הבעיות שנוצרו לגבי ביתך,וכמובן קודם כל במצוקתה של ,כי כל ילד במצבה - אומלל ברמה כזו או אחרת,ולכן חשובה ביותר התמיכה שלך בה.כנראה שטעיתם מאוד בכך שלא היסברת/ם לה בטרם בוצע האקט - מה עומד לקרות ,וחשוב מכך - מדוע .אז קודם כל עלייך לדאוג לעשות זאת בחוכמה,זהירות ועדינות,על פי היכרותך את נפשה.ילדה בגיל זה יכולה להכיל מורכבות זו לא רק רגשית,אלא גם שכלית,ולכן, צריך לרכז שיכנוע גם לשיכלה והבנתה את המצב הזוגי שהגעת אליו עם בעלך לשעבר,ויש להסביר זאת לביתך בצורה טבעית ,ישירה וכנה,אך במלל שהיא תוכל להפנים ולהבין.כוחה של יכולת התבונה השכלית חשובה ביותר לילד בגילאים אלה ואחרים,בכך שהוא יכל אחר כך לעשות אינטרפטציה משלו למה שקרה,ולהבין ולקבוע גם עמדה. עלייך לטפל כעת בדברים ולא לדחותם: שיחות תמיכה בה,שיחות כנות מצידך מה קרה בזוגיות ולמה נפרדתם (הכל ברמה המתאימה לביתך כמובן),להמתין קצת ולראות באם היא הצליחה להפנים את דברייך ולעבד אותם,דברי עם האקס ותנסי "לגייס" אותו גם לפעולות ההסבר והשיכנוע.ככל שהמסר של שניכם יהיה על אותו ציר של סיבות - ביתכם תקבל חיזוק לדברים. ביתך בוודאי אינטליגנטית,לאור אמירותיה הכפייתיות אלייך,כך שהיא מסוגלת בוודאי לשמוע ולקלוט (בקצב שלה) את "סיפור המעשה". ולמרות כל הפעילות ההסברתית ,השכנוע והתמיכה בה,עלייך גם לכוון (בעדינות) אך בנחישות נשית ואימהית - שעליה לדעת ולהבין שגם לך יש חיים אחרי הגירושין,ותסבירי לה בדוגמה,שבוודאי אם חברה שלה מפסיקה את הקשר עימה,אז ביתך בוודאי דואגת למצוא לה חברות/ים חדשים,כדי לא להישאר לבד.וכך גם את פועלת עכשיו...! יש לך הרבה עבודה לעשות,אך היא מאוד מאוד חשובה.ויש כעת לעשותה, ולא לדחותה.ככל שתשקיעי בכך כעת,כך הדברים יסתדרו טוב יותר בעתיד,כי עוד צפויות לשתיכן שנים רבות יחד...!בהצלחה.