חבר שלי טס לח״ול

[מור 212]

חבר שלי טס לח״ול

אנחנו יחד שנה והוא טס עם חברים ל3 חודשים הודו נפאל תאילנד כלומר אין הרבה קשר. מאוד משתדלת לפרגן אבל זה קשה אם כמה שאני יודעת שזה דבר אדיר ואני באמת שמחה בשבילו זה התהליך הכי קשה שעשיתי. אני יודעת שזה יעבור בהצלחה אבל מרגישה כעס שלי כואב הרבה יותר! איך מתמודדים? איך משחררים ונותנים לו את הספייס? כי אני יודעת כמה יעריך אחרי.

 

[DogsPCI]

היי מור, מה שלומך?

האמת הייתי פעם במצב שלך, ו"שחררתי" לה את הספייס לטיול של כמה חודשים...
&nbsp
האמת לא היה הכי קל שבעולם, אבל לא היה הכי נורא. תראי את זה גם כחופש שלך לשלושה חודשים... ואם תדאגי למלא לך את הזמן בדברים שבזוגיות פחות יהיה לך זמן עבורם, אז גם את תרוויחי.
השאלה העיקרית היא האם אתם סומכים האחד על השניה, או שכל מיני מחשבות בעייתיות יכולות לקננן אצלך/אצלו.
&nbsp
ובאופן כללי, אני די בטוח שגם לו זה יהיה קשה. אבל בגלל שהוא זה "שעוזב" ואת זו "שנעזבת", אז אולי כך התחושה שלך. בוא גם בטח עסוק בתיכנון ובהתרגשות לטיול, אבל אני די בטוח שכשהוא יסע, תהי חסרה לו באותה המידה.
&nbsp
ואפשר לשאול למה לא טסתם יחד? זה עבורי חלום לטוס לכמה חודשים של טיול עם בת זוג.
&nbsp
לילה טוב, ובהצלחה לכם

 

[מור 212]

היי מה נשמע

לא טסנו יחד יותר מהצד שלו אני קצת נתקעתי עם חברות שבטלו בסוף ואני מתכננת עם בחורה מלמטייל במרץ לחודש. הוא השתחרר מהצבא, קרבי וזה ממש מסורת לצוותים לטוס יחד לתאילנד. מקובל לחלוטין. ואז חבר אחד רצה הודו והם הוסיפו חודשיים לפני. אני בטוחה שמעורבת קנאה בעניין שהוא סגר ואני לא אבל גם תחושת נטישה מסוימת. בכל זאת אני לא מאמינה בזוגות שעושים הרבה זמן בנפרד חופש אחד מהשני זה חודש אבל יותר זה נשמע לי שסדרי העדיפויות לא תואמות

 

[מור 212]

ועוד משהו רק

חשוב לי לציין שהוא כבר שבוע שם ושבאמת בשיא הכנות הדאגה האחרונה שלי היא נשים. אני מאוד מודעת לזה שהוא לא מעוניין בכך. אבל להיות ככה רחוקים ובלי הרבה תקשורת זה מרגיש כאילו רומנטית אנחנו מסוגלים לדהות עם הזמן.

 

[DogsPCI]

אז הוא כבר טס? או-קי אז זה די מצמצם את מה שאפשר

לעשות כי זה כבר קרה

.
&nbsp
תקשיבי מור, אם הוא בחור טוב, הוא בחור טוב. ודווקא תקופה זו תחזק את האמון שלכם יחד! ואם הוא לא בחור טוב... אז טוב שתדעי זאת מעכשיו
&nbsp
אתמול ביקרתי זוג חברים שגר בחו"ל, ובאו לארץ לביקור. הם היו יחד בתיכון באוסטריה (ההורים שלו היו שם בשליחות), והוא חזר לעשות צבא, למד תואר-ראשון (שם הכרתי אותו), ואז שני. וכל התקופה הזו הם חיכו זה לזו, והיו כל יום מדברים בסקייפ וכו'... והיו להם הסכמים מה מותר ומה אסור בתקופה זו (מעל 7 שנים). והם היו נפגשים פעם/פעמיים בשנה. או שהוא היה טס, או שהיא הייתה באה .
&nbsp
אני כשהוא סיפר לי את זה היית סקפטי, אבל הם הוכיחו לי שיש אנשים שבאמת ילכו אחרי הלב שלהם ואחרי האהבה שלהם - וגם יצליחו!
&nbsp
לילה-טוב בינתיים
&nbsp
ונ.ב. את (והוא) עוד צעירה מאוד, אין דרך ללמוד על החיים בלי לחיות ואתם. אבל תמיד טוב לשאול ולהעזר באחרים
&nbsp

 

[מור 212]

תודה לילה טוב

בעיקר חיפשתי פה מישהו שיזדהה.
כי אין לי בסביבה מישהו שעובר אותו דבר ואני מרגישה שמבין את הכאב והחלל שבי. אשמח שיגיבו אנשים שחוו

 

[DogsPCI]

 

[לימור 3880]

תשובה יפה .. אני אוהבת זוגות כאלה.

הכי קל זה להרוס.. לחשוש, להפרד , ושאר ירקות. החוכמה היא לקחת צעד אמיץ ולהשאר יחד למרות הכל! מעורר השראה.

 

[DogsPCI]

הם מדהימים! והם ידעו שהם נועדו האחד לשניה כבר בגיל 16...

ולא וויתרו למרות הכל! וגם היום הם מדהימים יחד... שיהיה להם המון בהצלחה!
הוא באמת אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם, ולצערי הוא כרגע רחוק...
אבל הוא חי את החיים שהוא רוצה, ועל זה אני הכי שמח עבורו בעולם

&nbsp

 

[לימור 3880]

היי מור

תראי, בכל קשר מגיע הרגע הזה שבגלל דברים אישיים כלשהם : עבודה, לימודים, טיול, פתאום נמצאים בפני אתגר אישי וזה בסדר נשמע מדברייך שהקשר שלכם טוב, שאת לא מקנאה וחוששת וזה מעולה כי באמת ברוב המקרים האלה בכלל אין סיבה - שאלת איך משחררים - פשוט מאד ממלאים את החיים בדברים מעולמך שלך, חברות, ידידים, משפחה, סרטים, חוגים , סתם לשבת בבית בפיג׳מה עם פופקורן או גלידה ולראות קומדיות .. כל דבר שוואלה, פתאום יש לך זמן לעשות ומעלה לך חיוך. ילד עם כל אלה, חשוב גם שתשמרו על קשר כלשהו, גם אם מינימליסטי. זה גם חשוב לקשר וגם בפן האישי יעזור להתמודד עם המרחק.

 

[מור 212]

מלא תודה

אכן הצלחתי עד כה למלא את הימים שלי ואני חוזרת גמורה. אבל כל סימוס איתו וסקייפ קצרצר ישר מחזיר אותי לשם. לתחושה הזו שעברהו רק שבוע וחודשיים וחצי לפני בלי חבר..
אני מרגישה שאני לוקחת את זה מאוד אישי וקשה, מאוד מקווה שישתנה

 

[לימור 3880]

אתם מדברים כל יום?

הסוד בדברים האלה, הוא שכל השיחות יהיו אוהבות, חמימות, ׳קרובות׳ , ולא נגיד מלאות עצב על זה שהוא שם. ברגע שהשיחות הן שיחות אוהבות ומלאות רגש, את תצאי מהן מחוזקת עם חיוך. זה לא שאת חודשיים וחצי בלי חבר - הסטטוס של לא משתנה הרי, זו גישה. את ממלאה את הימים, מותשת, עכשיו השאלה היא איך דברים הם מהצד שלו, הוא נגיד נעלם לכמה ימים או שומר על קשר..? בשבוע שחלף, איך היו השיחות איתו?

 

[מור 212]

ב4 ימים הראשונים כן

עכשיו הוא ברפטינג 3 ימים והוא בכלל לא לקח את הטלפון כי הוא אומר שלא תהיה קליטה. לגמרי מסכימה עם ההחלטה. אבל כשהוא אמר לי את זה התחלתי לבכות, אמרתי לו שאני בסדר פשוט לשמוע ממש ממשי את זה שלא נוכל לדבר אז זה קשה.
הוא לא אומר לי שהוא מתגעגע ואמרתי לו את זה אז הוא אומר שהוא כן אבל הוא לא רוצה להעלות את זה והוא מעדיף להתכחש לחוסר הזה.
ואני אמרתי לו אבל אני לא מתכחשת וזה גורם לי להיות לבד בכאב אם הוא לא מכיר בזה כמוני והוא אמר את צודקת אני מבין.

 

[לימור 3880]

מה יש להתכחש.. אתם לא נמצאים בעינוי סיני.

הרי ברור שתתגעגעו, זה הכי טבעי בעולם, יכול להיות שהוא לוקח את זה בצורה פחות מוחצנת, וברור שלך זה גם קשה יותר כי את פה .תראי, אני מבינה אותך מאד, באמת... אבל למדתי גם שלפעמים החיים שמים מכשולים בקשר, וחשוב לדעת להתמודד גם איתם. באופן כללי הוא אדם שמחצין רגש? אומר שהוא אוהב?

 

[מור 212]

הוא כן אומר

אומר שהוא אוהב הוא אומר המון יותר ממני.. רק כשמגיעים לנושאים רגשיים קשים הוא ממש לא מצליח לבטא אותם. הוא לא מראה

 

[לימור 3880]

אז אין לי ספק שהוא מתגעגע המון.

כמו הדוגמא שניתנה לך, יש זוגות שלאורך שנים נאלצים להתמודד עם דברים מאין אלה, וזה מחשל, מחזק בעיקר אותך באופן אישי.

 

[פילוסוף רוחני3]

שלום

אהבה לאדם מכילה הערכה ודאגה. כשאוהבים אדם, רוצים בטובתו. לכן את רוצה שהחבר שלך ייהנה. חשבי על כמה הוא אדם נחמד ונהדר ומגיע לו ליהנות מאד מחייו.

 

[Subi777]

איך את יודעת שלך כואב יותר?

נשים נוטות להתבלבל.. יש הבדל בין לא להפגין רגשות לבין לא להרגיש רגשות.
יכול להיות שהוא אוכל את עצמו מבפנים ואת פשוט לא רואה את זה.
&nbsp
אל תעשי את הטעות של לשכנע את עצמך שאת מרגישה יותר קשה. לגברים פשוט קל יותר לעטות מסכות או לשחק כאילו הכל תקין, ואולי גם קל יותר זה לא ביטוי נכון... אנחנו פשוט מרגישים שזה מה שנדרש מאיתנו כי אנחנו גברים.

 

[מור 212]

מסכימה מאוד

אני כן יודעת שקשה לו.. אני מאמינה שקשה לי יותר כי מכל פעם שלא הסתדר להתראות כמה ימים לי היה ממש קשה לקבל את זה ולא להלחם למשל והוא אמר אם לא מסתדר אז אין מה לעשות. והוא הסביר את עצמו שגם קשה לו אבל הוא לא ממשיך להתבאס על מה שיש. ואני כן.
כרגע אני זו שבארץ, עבודה, שגרה. והוא חווה דברים יוצאי דופן שמסיחים את הדעת מן הגעגוע.
ברור לי שקשה לו גם אבל זה לא פשוט שאני הצד היחיד שמבטא את זה. מילים זה כוח בשבילנו הנשים, אנחנו מספיק חסרות בטחון גם איתן לפעמים.

 

[Subi777]

זה משהו שקשה להסביר לאישה...

אין הרבה גברים שיש להם כל כך הרבה בטחון שהם מרשים לעצמם להיות "רכרוכיים". רובינו שואפים ומנסים לשמר את תדמית המאצ'ו עד כמה שניתן... גברים הם הרבה יותר חסרי בטחון מנשים (וזה לא אני אומר, קראתי מחקר על זה).
זה נובע מסיבה פשוטה גם שמגברים יש ציפיה להיות היוזמים, הדוחפים, המובילים. נכון יש הרבה נשים שיעידו שהן לא כאלה, אבל זה הכל סיפורים... כמה שהפמינזם לא יתקדם נשים עדיין ירצו להיות בחברת גברים עם התנהגות גברית. אני לא מכיר אף אישה בעולם שחולמת להיות עם גבר "סמרטוט". מנגד, כשהאישה היא "סמרטוט" עדיין יהיו לה מחזרים.
&nbsp
כשכואב לאדם שום דבר לא יכול להסיח את דעתו מזה. אנשים גם מתמודדים עם כאב בצורה שונה, יש כאלה שמסתגרים ויש כאלה שנפתחים.
&nbsp
את עושה עכשיו 2 טעויות: לא רק שאת קובעת שלך כואב יותר (ועל אף שהסכמת עם דבריי את עדיין טוענת שעמדתך נכונה), אז גם מצפה ממנו שיפגין את הרגשות שלו באותה הדרך שאת מפגינה.
&nbsp
אני אומר לך רק דבר אחד - אם את יודעת שכואב לו אל תחשבי שכיף, ולראות עולם, ולטייל יעלים את הכאב הזה. בתמונות את תראי אותו מחייך, הוא יגיד לך שהוא נהנה אבל במציאות יכאב לו מאוד.