חבר ראשון
אני עוד מעט בת 18. לפני כמה חודשים התנשקתי בפעם הראשונה עם בן אדם מדהים, שרציתי די הרבה זמן ומאז אנחנו ביחד. אנחנו עוד מעט שלושה חודשים ביחד, ובאמת שבהתחלה הכל היה מושלם. אין לי כל כך למה להשוות את זה כי הוא הקשר הרציני הראשון שלי, אבל הכל הרגיש לי טוב. הוא היה הכי חמוד, לא הפסיק להחמיא לי, הסיע אותי לכל מקום, שלח הודעות כל הזמן וכל הזמן היה לי כיף איתו. גיליתי שהוא עוד יותר מדהים ממה שחשבתי. נראלי שחשוב לציין שאני גם הקשר הרציני הראשון שלו, הוא איתי בכיתה.. אבל לפני שנהיינו ביחד היינו חברים די טובים במשך שנה בערך. אבל פתאום אחרי חודש מדהים, אחרי שהבנתי שזה הולך למקום רציני ואני כנראה אוהבת אותו.. הוא לקח אותי לשיחה וסיפר לי שהוא אוהב אותי, שהוא לא יכול לתאר את החיים שלו בלעדיי ודווקא בגלל שאני כל כך חשובה לו הוא אמר שהוא חייב לספר לי את האמת.. ואז הוא סיפר לי שהוא לוקח סמים. הוא יודע שאני הבן אדם הכי תמים בעולם, וברגע שהוא ראה שלקחתי את זה ממש קשה ולא ידעתי מה לעשות הוא אמר שאם זה מפריע לקשר שלנו אז הוא מוכן להפסיק, הוא בכה לי והתחנן שאני אתן לו הזדמנות. לא לפני שהוא ניסה לשכנע אותי שסמים זה לא משהו כל כך נורא כמו שזה נשמע, ושהוא שומר על עצמו.. אחרי שהוא ראה שהשיחה מתקדמת לכיוון לא טוב הוא אמר שאם זה מה שיציל אותנו הוא מוכן להפסיק. אני בן אדם מאוד תמים ומאמין, אני לא פרנואידית ובאמת שהאמנתי לו והחלטתי לתת לו הזדמנות. לא משנה איך, אחרי שבועים בערך גיליתי שהוא לא הפסיק. מאז, המצב רוח שלי על הפנים. אני לא יודעת מה לעשות עם המידע הזה, אני מפחדת לפתוח את הנושא איתו כי זה נושא מאוד כבד בשביל שנינו. ומאז אני פשוט כל פעם מתכננת לדבר איתו, קובעת איתו במטרה לפתוח את הנושא ואז הוא מתחיל להיות כל כך חמוד, והאווירה כל כך כיפית ויפה שאני פשוט מחליטה לשתוק כדי לא להרוס את הרגע. בנוסף לכך, אני גיליתי את זה בדרך לא כל כך טובה.. משהו שגם אני לא יצאתי כל כך טוב מזה ובגלל זה כל כך קשה לי לפתוח את הנושא. ניסיתי פעם אחת לשחק לו על המצפון ופתחתי את הנושא, ואמרתי לו מלא פעמים שאני אוהבת אותו ושלא חשוב לי מה הוא עושה העיקר שיהיה כנה איתי אבל הוא המשיך להכחיש, ואני לא יכולתי לספר לו שאני יודעת שהוא משקר לי, ובקיצור יצאתי מכל השיחה הזאת ילדה קטנה ופרנואידית.. כי תקפתי אותי בלי שום בסיס. ומאז, כבר חודש וחצי אני נמצאת במערכת יחסים הכי יפה וצבועה שיכולה להיות.. הדעות של האנשים מתחלקים ל-2: יש כאלה שאומרים לי לפתוח את הנושא כי אני רק נפגעת מזה והצד השני אומר פשוט להשאיר את זה ככה ולהנות מהרגע כי בגיל הזה צריך רק להנות וזה לא שהוא בגד בי או משהו כזה. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. כי אי אפשר לתאר כמה שהוא מדהים, וכמה שמדהים לי איתו.. ואני יודעת שרוב הסיכויים שאחרי שאני אפתח את הנושא שוב הכל יגמר. או לפחות לא יחזור להיות מה שהיה פעם. אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות, אבל אני צריכה להבין איך אני מתחילה שיחה כזאת.. איך מתחילים לדבר על נושא כל כך קשה וכבד כשכל הזמן האווירה טובה? אני פשוט לא מצליחה להגיע לאווירה מספיק אינטימית איתו בזמן האחרון על מנת לדבר איתו. אז.. להשאיר את זה ככה ופשוט להנות מהרגע? או שלפתוח את זה ולקחת סיכון מטורף שהכל יגמר?
אני עוד מעט בת 18. לפני כמה חודשים התנשקתי בפעם הראשונה עם בן אדם מדהים, שרציתי די הרבה זמן ומאז אנחנו ביחד. אנחנו עוד מעט שלושה חודשים ביחד, ובאמת שבהתחלה הכל היה מושלם. אין לי כל כך למה להשוות את זה כי הוא הקשר הרציני הראשון שלי, אבל הכל הרגיש לי טוב. הוא היה הכי חמוד, לא הפסיק להחמיא לי, הסיע אותי לכל מקום, שלח הודעות כל הזמן וכל הזמן היה לי כיף איתו. גיליתי שהוא עוד יותר מדהים ממה שחשבתי. נראלי שחשוב לציין שאני גם הקשר הרציני הראשון שלו, הוא איתי בכיתה.. אבל לפני שנהיינו ביחד היינו חברים די טובים במשך שנה בערך. אבל פתאום אחרי חודש מדהים, אחרי שהבנתי שזה הולך למקום רציני ואני כנראה אוהבת אותו.. הוא לקח אותי לשיחה וסיפר לי שהוא אוהב אותי, שהוא לא יכול לתאר את החיים שלו בלעדיי ודווקא בגלל שאני כל כך חשובה לו הוא אמר שהוא חייב לספר לי את האמת.. ואז הוא סיפר לי שהוא לוקח סמים. הוא יודע שאני הבן אדם הכי תמים בעולם, וברגע שהוא ראה שלקחתי את זה ממש קשה ולא ידעתי מה לעשות הוא אמר שאם זה מפריע לקשר שלנו אז הוא מוכן להפסיק, הוא בכה לי והתחנן שאני אתן לו הזדמנות. לא לפני שהוא ניסה לשכנע אותי שסמים זה לא משהו כל כך נורא כמו שזה נשמע, ושהוא שומר על עצמו.. אחרי שהוא ראה שהשיחה מתקדמת לכיוון לא טוב הוא אמר שאם זה מה שיציל אותנו הוא מוכן להפסיק. אני בן אדם מאוד תמים ומאמין, אני לא פרנואידית ובאמת שהאמנתי לו והחלטתי לתת לו הזדמנות. לא משנה איך, אחרי שבועים בערך גיליתי שהוא לא הפסיק. מאז, המצב רוח שלי על הפנים. אני לא יודעת מה לעשות עם המידע הזה, אני מפחדת לפתוח את הנושא איתו כי זה נושא מאוד כבד בשביל שנינו. ומאז אני פשוט כל פעם מתכננת לדבר איתו, קובעת איתו במטרה לפתוח את הנושא ואז הוא מתחיל להיות כל כך חמוד, והאווירה כל כך כיפית ויפה שאני פשוט מחליטה לשתוק כדי לא להרוס את הרגע. בנוסף לכך, אני גיליתי את זה בדרך לא כל כך טובה.. משהו שגם אני לא יצאתי כל כך טוב מזה ובגלל זה כל כך קשה לי לפתוח את הנושא. ניסיתי פעם אחת לשחק לו על המצפון ופתחתי את הנושא, ואמרתי לו מלא פעמים שאני אוהבת אותו ושלא חשוב לי מה הוא עושה העיקר שיהיה כנה איתי אבל הוא המשיך להכחיש, ואני לא יכולתי לספר לו שאני יודעת שהוא משקר לי, ובקיצור יצאתי מכל השיחה הזאת ילדה קטנה ופרנואידית.. כי תקפתי אותי בלי שום בסיס. ומאז, כבר חודש וחצי אני נמצאת במערכת יחסים הכי יפה וצבועה שיכולה להיות.. הדעות של האנשים מתחלקים ל-2: יש כאלה שאומרים לי לפתוח את הנושא כי אני רק נפגעת מזה והצד השני אומר פשוט להשאיר את זה ככה ולהנות מהרגע כי בגיל הזה צריך רק להנות וזה לא שהוא בגד בי או משהו כזה. אני באמת לא יודעת מה לעשות.. כי אי אפשר לתאר כמה שהוא מדהים, וכמה שמדהים לי איתו.. ואני יודעת שרוב הסיכויים שאחרי שאני אפתח את הנושא שוב הכל יגמר. או לפחות לא יחזור להיות מה שהיה פעם. אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות, אבל אני צריכה להבין איך אני מתחילה שיחה כזאת.. איך מתחילים לדבר על נושא כל כך קשה וכבד כשכל הזמן האווירה טובה? אני פשוט לא מצליחה להגיע לאווירה מספיק אינטימית איתו בזמן האחרון על מנת לדבר איתו. אז.. להשאיר את זה ככה ופשוט להנות מהרגע? או שלפתוח את זה ולקחת סיכון מטורף שהכל יגמר?
