מזל היחידה
New member
חבר אחר - שאלה
יש לי חבר טוב (כשאני אומרת חבר אני מתכונת לחבר ולא לבן זוג) האמת שהיינו חברים טובים עד לתקופה האחרונה שהוא מצא לו אהבה ושכח אותי, זה לא מצחיק כי כשהיה לי חבר מצאתי את כל הזמן להיות גם חברה שלו גם להקשיב לו ואפילו בשעות מאוד לא שיגרתיות בטלפון אצלי בבית והכל מהלב, רוב הזמן הייתי אני לו לאוזן קשבת בחור סבבא נחמד מתוק והרגשתי נוח להיות חברה/ידידה שלו בכיף, במקרים בודדים גם אני שיתפתי אותו אבל ברוב המקרים כל כך רציתי להצחיק אותו שצחקתי בעצמי והסתרתי את צרותיי. ואז באה לו אהבה מקסימה וטוב לו ואחלה, אבל האם זה פייר לשכוח חברים? פעם כשהייתי יותר אחרת הייתי נכנסת לקשר במיוחד קשר כזה עם מלא אהבה קנאית שסוגר אותך מכל הכיוונים והייתי מתנתקת מהמון חברים וחברות למען בן הזוג שהיה, במשך השנים והיחסים למדתי שתמיד יש לנו חברים טובים מידי שעליהם לא מוותרים גם לא בשביל בן זוג, חברים זה טוב כשצריך וטוב גם לזוגיות ובכלל, אז למה להרוס דבר טוב ברגע שחושבים שיש טוב אחר? אני לא יודעת עד כמה טוב לאותו חבר היום למרות שכך הוא טוען, אולי אכן טוב לו ואולי לא, הרי אם היה הכל מופלא למה יש לו להסתתר ולברוח? לא יודעת לא כל כך מובנת לי ההתרחקות הזאת, ניסיתי ליצור קשר האמת שלאחרונה אני היוזמת יותר חוץ מפעם אחת שהם נפרדו והוא כמובן נזכר שאני קיימת, הוא כן חשוב לי ואני חושבת שהוא אחלה בחור וניסיתי לרמוז ואפילו אמרתי לו את מה שאני מרגישה בצחוק, לדעתי לא היה צריך לאמר יותר משאמרתי. גם זה סוג של בגידה לא?
יש לי חבר טוב (כשאני אומרת חבר אני מתכונת לחבר ולא לבן זוג) האמת שהיינו חברים טובים עד לתקופה האחרונה שהוא מצא לו אהבה ושכח אותי, זה לא מצחיק כי כשהיה לי חבר מצאתי את כל הזמן להיות גם חברה שלו גם להקשיב לו ואפילו בשעות מאוד לא שיגרתיות בטלפון אצלי בבית והכל מהלב, רוב הזמן הייתי אני לו לאוזן קשבת בחור סבבא נחמד מתוק והרגשתי נוח להיות חברה/ידידה שלו בכיף, במקרים בודדים גם אני שיתפתי אותו אבל ברוב המקרים כל כך רציתי להצחיק אותו שצחקתי בעצמי והסתרתי את צרותיי. ואז באה לו אהבה מקסימה וטוב לו ואחלה, אבל האם זה פייר לשכוח חברים? פעם כשהייתי יותר אחרת הייתי נכנסת לקשר במיוחד קשר כזה עם מלא אהבה קנאית שסוגר אותך מכל הכיוונים והייתי מתנתקת מהמון חברים וחברות למען בן הזוג שהיה, במשך השנים והיחסים למדתי שתמיד יש לנו חברים טובים מידי שעליהם לא מוותרים גם לא בשביל בן זוג, חברים זה טוב כשצריך וטוב גם לזוגיות ובכלל, אז למה להרוס דבר טוב ברגע שחושבים שיש טוב אחר? אני לא יודעת עד כמה טוב לאותו חבר היום למרות שכך הוא טוען, אולי אכן טוב לו ואולי לא, הרי אם היה הכל מופלא למה יש לו להסתתר ולברוח? לא יודעת לא כל כך מובנת לי ההתרחקות הזאת, ניסיתי ליצור קשר האמת שלאחרונה אני היוזמת יותר חוץ מפעם אחת שהם נפרדו והוא כמובן נזכר שאני קיימת, הוא כן חשוב לי ואני חושבת שהוא אחלה בחור וניסיתי לרמוז ואפילו אמרתי לו את מה שאני מרגישה בצחוק, לדעתי לא היה צריך לאמר יותר משאמרתי. גם זה סוג של בגידה לא?
