חברים של הילדות..

חברים של הילדות..

מאיזה גיל מכירים אותם?.. 10 ואפילו מוקדם יותר.. בתיכון בגיל העשרה...שם מתחברים ל3-4 חברים שהם הבסיס.. אח"כ בצבא.. רואה אותם.. את הנערים החברים של בני..משתכנים כרגע בחדרו.. מחר הם יוצאים לטיול של יום אחד לאזור ים- המלח.. רואה אותם.. רואה אותו.. וגאה בקבוצה הזו..יש להם מין אחווה כזו... שמצטערת נשים/בנות/ילדות..לנו חסר את זה.. רואה אותו..וגאה בהם.. ואוהבת אותם על זה שהם החברים שלו והוא שלהם. לפעמים... התמונות הכלכך קרובות אליך...הם הכי יפות. עכשיו רק צריך לטגן להם שניצלים לצידה לדרך מחר..
 
חברים של ילדות

זה גרעין כזה שיש מי שזוכה והם מלוים אותו לאורך החיים. חברים של ילדות...
 

ת י א ה

New member
חברים של ילדות

הם חברים שעוברים איתך את החיים. אין כמו חברים של ילדות.
 

N D R

New member
משתכנים בחדרו...

ברגע זה אני משתכן בחדרי כאשר יש כעשרים חברה שהשתכנו בביתי גם אני גאה בהם גם היא גאה בי שאני מוכן להשאר בחדרי...
 
בהתחלה כזה..

כשהנער התחיל להביא הביתה חברים.. חשבתי.. שגם אני צריכה להסתגר בחדרי..האמת שבהתחלה אכן היתי שם..בחדרי עד שהבנתי שאני מפסידה את כל הכיף.. אז יצאתי..
 

N D R

New member
../images/Emo13.gif היית רוצה לראות את הפרצוף שלה

כשאספר לה שקיבלתי המלצה מחברה טובה לצאת מהחדר
 
זוכרת אותי..

רואה אותם.. וזה כלכך דומה וכלכך שונה.. הם יוצאים לטיול.. ומארגנים תיקים..ומפרקים ושוב מארגנים ובודקים למי יש מספיק כסף..למי חסר..ואיך מתחלקים.. ומתקשרים לאותם אלה שאוספים בדרך..אם אצלהם הכל מאורגן כבר.. וההתלהבות והצחוק..והתמימות הזו שהכל תמיד מסתדר.. שומעת אותם.. כבר עוד רגע..נרדמים והאמת.. בחלומות הכי שלי..לא תארתי את המציאות יפה כזו.. יפה יותר ממה שאני זוכרת אותה..
 

N D R

New member
ראית אותם פעם בסופר?

כל אחד מביא איתו למימוש הקניה שלפני טיול או ערב בחוף ים את הנסיון האישי שאין לו בקניות. ואז באים לקופה. מתחילים לעשות חשבונות, מחזירים חלק מהמוצרים, מחשבים כמה יוצא לכל אחד ומעצבנים את אלו שבתור. גם שם אני מחייך
 
אצלהם..

בתוך החבורה..יש תמיד את זה שעושה את הקניות.. למה.. הוא זה שתמיד מחזיר הכי הרבה עודף.. אז גם היום הוא עשה.. אבל גם הוא זה שביקש/החליט..שהם צריכים גם שניצלים..<ומי יטגן>
 
לבנים שלי יש חברים כאלה...

החברים מכיתה א' על אף הפירוד בכיתות שמרו על קשר הדוק אפילו בתקופת הצבא שכל אחד בחייל אחר והיציאות כלל לא משותפות שמרו על קשר , מסיבות, ימי הולדת וכו' היום כל אחד בטיול אחר רחוק וארוך ודאגו לפתוח פורום משלהם כדי שכל אחד שמתאפשר לו להיות ליד מחשב שיכנס יכתוב ויראה תמונות חבר'ה שיש להוקיר
 
חברי ילדות..

מדהים..מסביבי חמשה חברים שגדלו יחד איתי באותה הקבוצה בקבוץ.. אז לא היה לינה משפחתית אז היה לנו חדרים ובית נוער..והיינו אחד עם השני 24X7 עד הצבא. בצבא חיכנו כל שישי לחזרה של אלו שהתגייסו..והמסיבות והחגיגות שעשינו..אחחחחח היו ימים. היו שנים שלא ראיתי אותם..החיים התגלגלו..והיום שהם לידי עם משפחותיהם כייף לראות..הם כמו משפחה.. הם כולם גברים..וכולם תמיד בודקים איך "אחותם הקטנה" מסתדרת..בודקים פעם בשבוע לראות מה צריך..אם צריך.. ובסוף הקיץ מצתרף אחד נוסף עם בנו..והם מגיעים מאוסטרליה..28 שנים לא ראיתי אותו..יהיה מעניין.. אלו סוג של חברים שהפכו ליותר מסתם חברים קרובים..ואין אפשרות להסביר במילים פשוטות את הקשר שיש..
 
למעלה