על ביקורת (קצת ארוך)../images/Emo63.gif
אני יודעת שחלק גדול מהרגישות כאן נובעת מכך שאנשים מקבלים ביקורת בונה, שמטרתה לעזור, כביקורת אישית, שמטרתה לפגוע. אז אף אחד מהכותבים כאן לא נכנס לפורום כדי לפגוע. זה ברור כשמש.
אין פה אף אחד שנכנס ומתוך רוע רוצה להעליב ולהשפיל. אף אחד ! אם למישהו נדמה משהו אחר, הוא טועה בגדול! בענק!!!! לכן, כל מי שנדמה לו שפגעו בו אישית, רצוי מאד שבמקום להעלב, יפנה על גבי הפורום או במסר אישי לכותב, יספר כי נפגע, ויבקש הבהרות. יש דברים שמובנים בשיחה פנים אל פנים, שבה שומעים אינטונציות (הטעמות) ורואים מימיקה (הבעות פנים), ולפעמים מי שכותב לא מודע שזה יכול להקרא ממש הפוך. זה עוד יותר חריף אצל אנשים כמוני, שספגו תרבות בריטית, ומדברים בציניות ובהפוך-על הפוך בלי להרגיש. אז ראשית, אני רוצה להתנצל מעומק הלב
מכל מי שנפגע ממני, מעולם לא היתה לי כווונה לפגוע, להשפיל או להתנשא מעל מישהו. כולם, בלי יוצא מהכלל, מוזמנים לפנות אלי במסר אישי כדי לקבל הבהרות. כל מי שמכיר אותי אישית יודע שאני לא טיפוס מתנשא, ולא רוצה לפגוע בזבוב. כל מהלך החיים שלי הוא עובדה ניצחת לכך, אבל זה לא המקום להרחיב בנושא. במהלך חיי קיבלתי הרבה ביקורות, וגם בתפקידי ניהול - נתתי ביקורות לאנשים שונים ומשונים. יש אנשים פגיעים יותר, שנעלבים שלא לצורך, ובכך מפסידים אפשרות להתפתח, ויש כאלה שיודעים לקבל ביקורת בונה, להפנים וללמוד. אני גאה לאמר שאני יודעת לקבל גם את הביקורת הצורבת ביותר, בכל התחומים - המקצועיים והאישיים. מי שניסה אותי יודע. עכשיו לגבי ביקורת בתחום העיצוב: (אדריכלות, עיצוב מוצר, וכדומה) בניגוד למקצועות אחרים, כמו הנדסה או פסיכולוגיה, במקצועות העיצוב שיטת הלימוד היא לא שינון חומר, הבנתו, ושפיכתו על הניר בעבודות ובמבחנים, אלא ביקורת על עבודות. אין סתם ציון 88 על הדף וסימון טעויות באדום
זה ממש אחר. אתה משקיע את הנשמה, את כל היצירתיות, מעביר המון לילות לבנים, משקיע ומשקיע, ובסוף תולה עבודה על הקיר מול המנחה, צוות מקצועי, והסטודנטים העמיתים. מציג אותה, ואז זה מתחיל:
כל מה שהם עושים זה לבקר את העבודה. חצי שעה עד שעה של ביקורת צולבת מכל הכיוונים, כולל מאנשים שאתה מאד מאד מעריך. יש לכם מושג מה זה???
כך זה במשך כל תקופת הלימוד, על כל עבודה. מה שזה מפתח זה 2 דברים: הראשון הוא יכולת לעמוד בביקורת צולבת בונה, להפנים ללמוד. מי שמתיחס לזה כמו עונש - לא לומד ולא מרוויח. מי שמתייחס לזה כמו אל מתנה ושותה בצמא כל מילת ביקורת - מתפתח ולומד וגם משתפר. הדבר השני, הוא היכולת לתת ביקורת בונה. גם לחבר הכי טוב, גם לסטודנט הכי מוכשר. לכולם!!! בלי יוצא מהכלל. הביקורת שלך עוזרת להם. כאשר כל זה מתחבר למישהו שהוא פרפקציוניסט, כמוני, ומישהו שש-ו-נ-א חאפריות, כמוני - התוצאה מאד קיצונית לפעמים. אני ביקורתית הכי הרבה כלפי עצמי. אפילו יותר מידי. אני עצמי גם יודעת לקבל ביקורת. עד היום אני מעבירה עבודות שלי לעמיתים כדי שיתנו לי ביקורת. ביקורת זו מתנה. אז, כשאני נותנת למישהו ביקורת, בבקשה לחשוב על מה שכתבתי. הכוונה לא לפגוע, להעליב או להשפיל. מה פתאום? הכוונה לתת מתנה. בחיי שיש לי רק כוונה טובה, והסיבה היא שאני חושבת שזו שיטה מצויינת להביא למודעות את הצורך במתכנן נוף, את ההבדל בין גנן למתכנן מקצועי. by the way אני גם מתיחסת לאדריכלות ולתכנון הפנים של המבנה. אם אני רואה תוכנית איומה, קשה לי להתעלם מכך שאנשים שילמו במיטב כספם לאדריכל או מישהו שמתחזה לאדריכל, לא קיבלו תמורה, והולכים להשקיע את כל ממונם בבית איום ונורא. חבל לי וכואב לי, ואני הכי כועסת על מי שמציג את עצמו כבעל מקצוע ומספק כזו סחורה ללקוחות שסומכים עליו. תודה למי שקרא עד הסוף
