שופנ האוורית
New member
חברים יקרים!
ברצוני להעלות סוגייה מ-ר-ת-ק-ת לדיון..בנושא לימוד פילוסופיה באוניברסיטה. במהלך השבוע האחרון יצא לי לבלות שם לא מעט..התרשמתי שיש חסרונות ויתרונות בשיטת הלימוד הנוכחית.(לפחות כך ראיתי באוניברסיטה בי-ם) ניסיתי קורס הנקרא "פילוסופיה יוונית".במהלך כשעה ישנה הרצאה באולם הרצאות מחניק.המרצה כאילו עומדת לישון עוד רגע.היא הציגה מבוא נחמד וקטנטן בנושא זה,וכמעט ולא איפשרה שאלות. מה גם שכשתמיד כשמציגים לי איזה תיאוריה,ברצוני לבחון אותה מכל הכיוונים כדיי להיות בטוחה שהבינותי.אך באוניברסיטה הלימוד בקושי אינו מאפשר דבר כזה.צצות הרבה מחשבות,מחשבות שאני לא מצליחה לקבל עליהם פידבאק.ישנם גם כמובן התרגילים (למי שאינו בקיא במושגי האוניברסיטה _מזלו_,תרגילים הם חזרה על החומר בכיתות יותר קטנות בניגוד לאולם ההרצאות שבו כולם מתכנסים ביחד,איזה 300 אנשים שנרדמים) במהלך ההרצאה חשבתי שאני מבינה את שהיא מתכוונת,אך אחריי כמה זמן,ראיתי שממש לא כך. תהיתי לעצמי לגביי שיטות לימוד מנוגדות לשיטות הלימוד הנוכחיות באוניברסיטה.האם אפשר להעביר חומר בצורה יותר מעניינת?יותר מגרה מבחינה מוחית?אני חושבת בכיוון של לימוד בקבוצות הרבה יותר קטנות,מה שמאפשר לכל בן אדם להגיד את כלמה שהוא חושב.מה שמאפשר לימוד הרבה יותר מעמיק ומאפשר.כמובן שתהייה איזה הנחייה,כי זהו בעצם ההבדל בין התפלספות חופשית כמו שהיינו עושים,מרדנים שכמותנו,בימי התיכון העליזים,לבין לימוד יותר רציני,שבו פשוט המרצה מעביר לי את הסוגיות הנבחרות בפילוסופיה האנאליטית למשל,בלי הרבה חרטא ברטא ושאר ירקות וקשקושים. מה אתם חושבים?אתם באוניברסיטה?מתלבטים אם להמשיך בה כמוני? אתם יודעים איך זה באוניברסיטאות אחרות בארץ?האם החומר והמרצים שם יותר ידידותיים למשתמש? והשאלה הכי חשובה-אולי האוניברסיטה מדכאת במובן מסויים את היצירתיות?הריי המרכיב הכי חשוב בפילוסופיה זה בעצם הרצון להתעלות ולחשוב במושגים חדשים ולנסות למצוא רעיונות מקוריים.בשביל יצירתיות צריך הרבה הרבה חופש והרבה הרבה שקט.כמו שאינשטיין אמר,איננו יכולים לגלות רעיונות חדשים באותה הדרך שחשבנו עליהם לפני כן.(מצטערת על הציטוט הקלוקל,אין לי כוח לחפש בגוגל). לפי דעתי אם ברצוננו להרקיע שחקים ולנסות למצוא פתרום לבעיות השונות בפילוסופיה (הריי זו בעצם מהותה) ,אנחנו צריכים ללכת לפי המחשבות הטריות והטהורות המונחות בראשינו.ומי שהוא מחפש תשובות ושואל שאלות כמוני,יודע כמה "עסק המחשבות" הזה הוא עדין ושברירי.אני חוששת,זהו בעצם החשש הגדול שלי מלימוד באוניברסיטה,שאם אמשיך לשנן כל מני נוסחאות שאינן כבר רלוונטיות לנושאים שמעניינים אותי לחקור בהם,אז היצירתיות והמחשבות שלי(שגם ככה הן כלכך כלכך חמקמקות בצורה בלתי ייאמנת!)ייעלמו כלא היו,וכך ניטרלתי בעצם ע"י שינון חוזר כמו זומבית כל אפשרות להגיע למקומות חדשים. אם אני לא טועה,רוב האנשים שחידשו משהו בפילוסופיה,לא פעלו ממש דרך האוניברסיטה. אשמח אם תשתפו אותי במחשבותיכם הנכבדות בנוגע לנושא זה,ותגידו לי מה אתם חושבים. תודה רבה רבה!
ברצוני להעלות סוגייה מ-ר-ת-ק-ת לדיון..בנושא לימוד פילוסופיה באוניברסיטה. במהלך השבוע האחרון יצא לי לבלות שם לא מעט..התרשמתי שיש חסרונות ויתרונות בשיטת הלימוד הנוכחית.(לפחות כך ראיתי באוניברסיטה בי-ם) ניסיתי קורס הנקרא "פילוסופיה יוונית".במהלך כשעה ישנה הרצאה באולם הרצאות מחניק.המרצה כאילו עומדת לישון עוד רגע.היא הציגה מבוא נחמד וקטנטן בנושא זה,וכמעט ולא איפשרה שאלות. מה גם שכשתמיד כשמציגים לי איזה תיאוריה,ברצוני לבחון אותה מכל הכיוונים כדיי להיות בטוחה שהבינותי.אך באוניברסיטה הלימוד בקושי אינו מאפשר דבר כזה.צצות הרבה מחשבות,מחשבות שאני לא מצליחה לקבל עליהם פידבאק.ישנם גם כמובן התרגילים (למי שאינו בקיא במושגי האוניברסיטה _מזלו_,תרגילים הם חזרה על החומר בכיתות יותר קטנות בניגוד לאולם ההרצאות שבו כולם מתכנסים ביחד,איזה 300 אנשים שנרדמים) במהלך ההרצאה חשבתי שאני מבינה את שהיא מתכוונת,אך אחריי כמה זמן,ראיתי שממש לא כך. תהיתי לעצמי לגביי שיטות לימוד מנוגדות לשיטות הלימוד הנוכחיות באוניברסיטה.האם אפשר להעביר חומר בצורה יותר מעניינת?יותר מגרה מבחינה מוחית?אני חושבת בכיוון של לימוד בקבוצות הרבה יותר קטנות,מה שמאפשר לכל בן אדם להגיד את כלמה שהוא חושב.מה שמאפשר לימוד הרבה יותר מעמיק ומאפשר.כמובן שתהייה איזה הנחייה,כי זהו בעצם ההבדל בין התפלספות חופשית כמו שהיינו עושים,מרדנים שכמותנו,בימי התיכון העליזים,לבין לימוד יותר רציני,שבו פשוט המרצה מעביר לי את הסוגיות הנבחרות בפילוסופיה האנאליטית למשל,בלי הרבה חרטא ברטא ושאר ירקות וקשקושים. מה אתם חושבים?אתם באוניברסיטה?מתלבטים אם להמשיך בה כמוני? אתם יודעים איך זה באוניברסיטאות אחרות בארץ?האם החומר והמרצים שם יותר ידידותיים למשתמש? והשאלה הכי חשובה-אולי האוניברסיטה מדכאת במובן מסויים את היצירתיות?הריי המרכיב הכי חשוב בפילוסופיה זה בעצם הרצון להתעלות ולחשוב במושגים חדשים ולנסות למצוא רעיונות מקוריים.בשביל יצירתיות צריך הרבה הרבה חופש והרבה הרבה שקט.כמו שאינשטיין אמר,איננו יכולים לגלות רעיונות חדשים באותה הדרך שחשבנו עליהם לפני כן.(מצטערת על הציטוט הקלוקל,אין לי כוח לחפש בגוגל). לפי דעתי אם ברצוננו להרקיע שחקים ולנסות למצוא פתרום לבעיות השונות בפילוסופיה (הריי זו בעצם מהותה) ,אנחנו צריכים ללכת לפי המחשבות הטריות והטהורות המונחות בראשינו.ומי שהוא מחפש תשובות ושואל שאלות כמוני,יודע כמה "עסק המחשבות" הזה הוא עדין ושברירי.אני חוששת,זהו בעצם החשש הגדול שלי מלימוד באוניברסיטה,שאם אמשיך לשנן כל מני נוסחאות שאינן כבר רלוונטיות לנושאים שמעניינים אותי לחקור בהם,אז היצירתיות והמחשבות שלי(שגם ככה הן כלכך כלכך חמקמקות בצורה בלתי ייאמנת!)ייעלמו כלא היו,וכך ניטרלתי בעצם ע"י שינון חוזר כמו זומבית כל אפשרות להגיע למקומות חדשים. אם אני לא טועה,רוב האנשים שחידשו משהו בפילוסופיה,לא פעלו ממש דרך האוניברסיטה. אשמח אם תשתפו אותי במחשבותיכם הנכבדות בנוגע לנושא זה,ותגידו לי מה אתם חושבים. תודה רבה רבה!
