חברים יקרים,

[sovlanit]

חברים יקרים,

יום כיפור הוא ,בעיני,תאריך רשמי לבדק בית פנימי ולחשבון נפש. אחד הסממנים האופיינים לתקופה זו הוא ה"תשליך"... האם יש בכוחה של אבן,כבדה ככל שתהיה,להסיר גם מן הלב את הנטל הכרוך ברגשות עמוקים??? יום כיפור,וטרם סלחתי לעצמי ... לעניות דעתי,כל יום הוא יום מתאים לכך לכל אדם. האוייב הכי גדול שלנו הוא השנאה העצמית. כאמא לילדים ,אני מזדהה עם קטע שקראתי והריהו לפניכם... "אני יודעת שאני אמא מצויינת ,ואני מתכוונת ללמוד איך להיות עוד יותר טובה.אבל לא תמיד הייתי כזו,ואני חושבת שזו היתה נקודה קריטית לגבי הילד שלי,במקום שבו הייתי צריכה להיות. ייתכן שהוא ישלם את המחיר כל חייו. אני יודעת שאין ביכולתי לשכתב את העבר,אבל קשה לקבל את זה ועוד יותר לחיות עם זה.היום אני מעורבת מאוד בחייו ,המחייבים "צרכים מיוחדים",ואני מחליטה החלטות ראויות יותר למעננו.למדתי לכבד את עצמי ולדעת שעלי לעשות הרבה וללמוד הרבה. אבל זה אינו מחפה על השגיאות או גורם לאשמה להעלם. הוא מרכז חיי ואם אני עושה משהו שפוגע בו,בכוונה או שלא בכוונה,זה קורע אותי." [מתוך הספר:"איך יכולת לעשות את זה?"מאת ד"ר לורה שלזינגר,הוצאת מטר. עמ' 192] רגע אחרי יום כיפור -וזה מדבר אלי בעצמה אדירה. מה דעתכם???

 

[natalynataly]

חזק ויפה. ממש תודה.

 

[איל באש]

תודה ../images/Emo23.gif

אני חושב שלהורים יש המון השפעה על הילדים, על עיצוב האופי שלהם. אבל לכל ילד בחירה משלו. בחירה להיוולד דווקא להורים אלו, ודווקא לחוויות אלו, יהיו אשר יהיו. "הכל צפוי והרשות נתונה" חשוב בעיני להיות תמודעים!! דרך מודעות נוכל לראות איך אנחנו מתנהגין, נוכל לשנות.