Think With My Heart
New member
חברים יקרים....../images/Emo20.gif
רציתי לשתף אותכם בשיר שכתבתי.. השיר נתן לי במתנה מסרים לנשמה שלי... אני מקווה שיתן גם לכם... רציתי שיקרו כ"כ הרבה דברים, אבל שום דבר עוד לא קרה... אל מול הנשמה שוכן לו היצר, שבמקום לתת זרם יוצר רק קצר... והכל מבפנים צמא לתגובה, היש מחיר לאהבה? הבטחתי ברגש להמתין בסבלנות, נפצעתי והכל לאט לאט מתאחה בעדינות... ולפתע שוב..חדר יצור עויין..לא שייך..לא נחוץ, בו ברגע שראותי שואפות את הצד האפל של החוץ, ולמרות שהייתה שמש בשמים לי היה קר, וליקקתי את שפתי,לנקות את הטעם המר... מוזר... מה חסר לי? לא... לא חסר לי שום דבר! ובעודני מהרהרת, פתאום הרגשתי שהכל יכול להיות אחרת, התבוננתי שוב אל ניבחי נישמתי, שאלתי שוב... מה יהיה איתי? התהלכתי פנימה מבלי לדעת איפה אני בערך, ומאורע שכזה לא מצאתי אפילו בדימיוני באף כרך, אני... כן אני! ידעתי את הדרך... ירדתי עוד מדרגה,חציתי עוד גשר, הייתי נחושה בדעתי למצוא את המסר, הטוהר חיבק אותי חזק,מלאך בא לקראתי, הרגשתי שכל הייקום פשוט בא לעזרתי, הוא סימן לי לעצור,ומבעד להשתקפותו ראיתי דלת, דומיה אחזה בי.... ומחשבה על פתיחתה עדיין נישקלת, כשנגעתי בה לבסוף נפתחה היא בקלות, והשתחרר מעט פחד.. רק שלא עשיתי עוד טעות... ואימה טילטלה אותי... שאלתי מאיפה לי הם מוכרים? מדוע שוב עלי לפגוש באותם היצורים?? המלאך הסביר כי מקומם נכבש, ויש להם עכשיו מקום חדש, "אם רק תתאמצי לחשוב, תוכלי להוציא מהרע את הטוב... בינה לך ומחשבות שנונות, השתמשי בהן למצוא את המילים הנכונות, הן קיימות בתוכך וכרגע משתהות.. הן מחכות רק לאישור שלך.. על מנת שיוכלו את עצמן להראות, יבוא יום יגיע העיטוי, יגיע זמנן לבוא לידי ביטוי... הן תבננה את האמונה, והיא תהפוך אותך למתונה, היצורים האלה שאת רואה, בזכותך הם עוד ישנו צורה, והמקום הכואב יתמלא בגאווה..." שולחת לכולם מכל הלב המון אהבה ואור. שיהיה לכם שבוע ניפלא...
רציתי לשתף אותכם בשיר שכתבתי.. השיר נתן לי במתנה מסרים לנשמה שלי... אני מקווה שיתן גם לכם... רציתי שיקרו כ"כ הרבה דברים, אבל שום דבר עוד לא קרה... אל מול הנשמה שוכן לו היצר, שבמקום לתת זרם יוצר רק קצר... והכל מבפנים צמא לתגובה, היש מחיר לאהבה? הבטחתי ברגש להמתין בסבלנות, נפצעתי והכל לאט לאט מתאחה בעדינות... ולפתע שוב..חדר יצור עויין..לא שייך..לא נחוץ, בו ברגע שראותי שואפות את הצד האפל של החוץ, ולמרות שהייתה שמש בשמים לי היה קר, וליקקתי את שפתי,לנקות את הטעם המר... מוזר... מה חסר לי? לא... לא חסר לי שום דבר! ובעודני מהרהרת, פתאום הרגשתי שהכל יכול להיות אחרת, התבוננתי שוב אל ניבחי נישמתי, שאלתי שוב... מה יהיה איתי? התהלכתי פנימה מבלי לדעת איפה אני בערך, ומאורע שכזה לא מצאתי אפילו בדימיוני באף כרך, אני... כן אני! ידעתי את הדרך... ירדתי עוד מדרגה,חציתי עוד גשר, הייתי נחושה בדעתי למצוא את המסר, הטוהר חיבק אותי חזק,מלאך בא לקראתי, הרגשתי שכל הייקום פשוט בא לעזרתי, הוא סימן לי לעצור,ומבעד להשתקפותו ראיתי דלת, דומיה אחזה בי.... ומחשבה על פתיחתה עדיין נישקלת, כשנגעתי בה לבסוף נפתחה היא בקלות, והשתחרר מעט פחד.. רק שלא עשיתי עוד טעות... ואימה טילטלה אותי... שאלתי מאיפה לי הם מוכרים? מדוע שוב עלי לפגוש באותם היצורים?? המלאך הסביר כי מקומם נכבש, ויש להם עכשיו מקום חדש, "אם רק תתאמצי לחשוב, תוכלי להוציא מהרע את הטוב... בינה לך ומחשבות שנונות, השתמשי בהן למצוא את המילים הנכונות, הן קיימות בתוכך וכרגע משתהות.. הן מחכות רק לאישור שלך.. על מנת שיוכלו את עצמן להראות, יבוא יום יגיע העיטוי, יגיע זמנן לבוא לידי ביטוי... הן תבננה את האמונה, והיא תהפוך אותך למתונה, היצורים האלה שאת רואה, בזכותך הם עוד ישנו צורה, והמקום הכואב יתמלא בגאווה..." שולחת לכולם מכל הלב המון אהבה ואור. שיהיה לכם שבוע ניפלא...
