חברים יקרים H-)

חברים יקרים H-)

הימים האחרונים עברו על כולנו בתחושה קשה... הרבה מריבות, ויכוחים, אי הבנות,ביקורת, אכזבה, פגיעות כאלו ואחרות..... אני רק רוצה להזכיר לכולנו שוב פעם את מטרתו העיקרית של הפורום: תמיכה אחד בשני. אכן, כשקוראים כל מה שנכתב פה בזמן האחרון...קשה לבוא ולבקש את התמיכה. קשה לכתוב, להביע רגשות, לחזק ולהתחזק. הפורום שלנו איבד חלק חשוב ממטרתו. וחבל. אני רוצה לבוא ולקרוא לכולנו לנסות ולחזור אחורה...לימים הטובים שידענו קודם. להבין במה טעינו - ולתקן את הטעויות שעשינו, עד כמה שניתן... פחות ביקורת וירידות הדדיות....יותר חיזוק ותמיכה. אני חושבת שכולנו מבינים עד כמה זה חשוב. בשביל זה אנחנו כאן.... אז בואו וננסה להתעלות על עצמנו, ולהחזיר את הפורום היקר מכל משמר שלנו לתפקודו התקין. שנוכל להמשיך ולכתוב פה את מה שעל ליבנו, מבלי לפחד מירידות וביקורות. בידיעה שיש פה את מי שמבין אותנו, ומוכן לתמוך ולעזור עד כמה שניתן. משהו קצת חסר לי פה באוירה....אני חושבת שזו האהבה שמילאה אותנו קודם. והיא גם זו שאיחדה אותנו. ופתאום אני מרגישה כאילו כל אחד לעצמו...כבר לא חלק ממשפחה גדולה ותומכת. אני מקווה שנצליח לעשות זאת יחדיו. זה ניראה לי חשוב מכל דבר אחר. שלכם תמיד מאיה
 

A-naT

New member
מסכימה במאה אחוז, וגם מוסיפה..

היו פה כמה בנות חדשות לפני שקרה מה שקרה. תשימו לב שהן פשוט נעלמו, הן בטח ברחו מפה אחרי שהן קראו על כל המגעיל הזה. כמו כן.. הבלאגן פה השפיע גם על הצ`אט. מה שהיה פעם מלא אנשים, עכשיו ריק לגמרי. כבר הרבה פעמים נכנסתי ומצאתי שם רק את הרובוט חיפוש, תקוע ומשועמם. יאללה! להתעורר! פעם הבאה שאני נכנסת לשם אני רוצה לראות נוכחות מלאה! אני מזהירה אותכם, אני מקריאה שמות כל הזמן, ומי שמבריז יותר משלוש פעמים- יורד לו הציון בסוף הסמסטר. (תראו איזה טראומות הבית ספר המסריח הזה משאיר לי)
 
למעלה