חברים אני מתלבט...

חברים אני מתלבט...

שלושה שבועות זה בערך הזמן שנשאר לי עד לסוף החופש הגדול. אני יודע ששנה הבאה אני אסבול הרבה. אני רוצה להתייעץ אתכם: כדאי לעבור טיפול? אם כן איפה? וכמה עולה? אני בן אדם שמאמין בעצמו ואני יודע שאם אני רוצה משהו אז אני יכול. אני מפחד מהתגובה של אמא שלי. נראה לי גם שלא יהיה לי קל ליסוע לירושלים לשמונה שעות בשבוע... תמליצו לי אבל מהר!!
 

stkachov

New member
דברים כאלה

לא עושים בחפזון. אתה לא תצליח לעשות טיפול מהר מהר, רק כדי להספיק לבית הספר. זה לא עובד ככה. קודם מבררים, שואלים, נוסעים לייעוץ... זה לא מהיום למחר. בקשר לאמא שלך, באמת שאין לך ממה לפחד. מה אתה באמת חושב שהיא לא יודעת שאתה מגמגם... ברור שכן. והיא גם תשמח לעשות הכל כדי לעזור לך. דבר איתה, ספר לה על הפורום ועל הטיפולים השונים(ראה על הטיפולים את השרשרור ששוקי פרסם) ויחד תחליטו מה עדיף ואיפה. בקשר לבית ספר, אני לא חושב שאתה תסבול הרבה. לפי מה שהבנתי אתה כבר בכיתה ט', ולפי מה שזכור לי מכיתה ט' כבר אף אחד לט צוחק על דברים כאלה. ביסודי כן, אולי בהתחלה של כיתה ז', אבל בגיל 15,16 כבר לא מייחסים לזה חשיבות גדולה כל כך כמו שאתה חושב. אנשים כבר מבוגרים בגיל הזה. אם אתה פוחד מהמורות או משהו כזה, אז דבר איתן בתחילת שנה. תאמין לי שכולם רק יילכו לקראתך. אין לך מה לפחד או להסתיר. זה מי שאתה ותתמודד עם זה כמו גדול.
 
אנחנו כאן כדי לעזור

לפי דעתי אתה לא צריך לפחד מהגימגום,אני מבין שאתה מוטרד ממנו ומהאנשים מה יגידו אם תתקע בכיתה,אני ממליץ לך לעשות ספורט כדי להרגיע קצת את העצבים זה באמת עוזר אתה תראה. אני מעדיף לרוץ אם מוסיקה.אתה כבר תחליט איזה קורס מתאים לך ותטפל בגימגום בלי לחץ.אנחנו כאן כדי לעזור לך ואתה לא צריך להתבייש. וכלם כאן מגמגמים כמוךךךךךךךךךךךךךך אתה רואה אתה לא לבד
 

shuky63

New member
קראת את קובץ הסיכום שכתבתי?

כדי להתאים טיפול צריך להכיר אותך.לא כל טיפול מתאים לכל אחד. הטיפול בהדסה מתאים למי שיוכל להשקיע ולהתאמן הרבה וגם מוכן להיות בשליטה כל הזמן.אם אתה טיפוס אימפולסיבי זורק כל הזמן החוצא את מה שעובר לו בראש או אם בעברך יש מקרים בהם התחלת למשל לנגן בכלי נגינה והפסקת בגלל שלא יכולת להתמיד ולהתאמן כל יום,אולי זה לא הטיפול בשבילך. cti-אני אומר משהו שהוא תחושה אישית שלי.כדי להבין את הגישה של ברברה, המטופל צריך להיות מאד מחובר לתקשורת בין המוח לגוף שלו,להרגיש מה כל פקודה של המוח עושה לגוף שלו.האם אתה כזה?יש לי הצעה לבדיקה.יש תרגילי הרפיה שבם מנחה נותן הוראות להרפות כל פעם חלק אחר של הגוף ולהרגיש את ההרפיה הזאת.אפשר להשיג את זה גם על קלטת טייפ.אם אתה לא מצליח להתחבר באמת לתהליך הזה של ההרפיה לדעתי יהיה לך קשה להתחבר לגישה של ברברה וcti. ואם אתה בכל זאת בוחר בcti,אני אישית ממליץ לקחת קודם 2-3 מיפגשים פרטיים איתה.זה לא זול אבל אם תרגיש שזה לא זה חסכת 10000שקל. ולטיפולים הפרטיים.נתתי שתי שמות של המפורסמים ביותר בין הקלינאים אבל יש עוד הרבה.צריך לשאול המון המון שאלות על השיטה הטיפולית ומה הולכים בדיוק לעשות בטיפולים.את מה שהוא יגיד לכם אתה יכול לכתוב בפורום ולקבל תגובות.מספיק שאלות חוסכות כסף וזמן.אני הכנסתי השבוע רכב למוסך ובגלל שלא שאלתי מספיק שאלות מראש על מה הוא הולך לעשות שילמתי 1600 שקל על כלום. תן להורים שלך לקרוא את ההודעות בפורום ואת הסיכום שכתבתי לפני שבוחרים טיפול.ותזכור שאתה מגמגם כבר יותר מ10 שנים אז אל תצפה להפטר מזה ב3 שבועות.לדעתי גם אל תצפה להפטר מזה בכלל כי זה חלק ממך אבל אתה יכול ללמוד לחיות עם זה הרבה יותר טוב ממה שאתה חי היום.בהצלחה.
 
תשמע

בכל עיר יש קופת חולים, בכל קופת חולים יכולים לשלוח אותך לטיפול ממולץ, ברור שכדאי לעבור טיפול אם יש לך בעיה כלשהי, איזה טיפול זה כבר תלוי ברמה שאתה מגמגם, בסוג הגימגום וכו.. בגלל זה כדאי לך להתעייץ אם מישהו מומחה שימליץ. ולא רק בירושלים יש טיפול כזה אז לא נורא אם תגלוש קצת לזמן הלימודים ופעם בשבוע תפסיד איזה שיעור או שתיים. לפי דעתי אין לך מה לפחד מאמא שלך! ההפך אמא שלך תרצה רק לעזור לך ואל תחשוב שהיא לא שמה לב לגימגום שלך, היא פשוט מחכה שאתה תעלה את הנושא כדי שלא תהיה נבוך אם היא תעלה אותו.
 
מה קרה לאנשים שוקי?<

שוקי איפה כל האשנים ?יש רק 2 הודעןת ביום ??? לפני זה היו עוד הרבה הודעןת?האם יש לי בעייה או שככה זה?
 

shuky63

New member
זה טבעי שזה יהיה ככה

החיים של האנשים לא סובבים סביב הפורום.לא נכנסים כל יום וגם לא תמיד יש מה לכתוב.כך זה ברוב הפורומים אולי חוץ מאלה שעוסקים בפוליטיקה.
 

stkachov

New member
זה לא נכון

יש פורומים רבים של תמיכה של כל מיני סוגי בעיות אשר יש בהם תנועה של עשרות הודעות ביום. פשוט דפדפתי בהם מתוך סקרנות והתפלאתי. אוכלוסיית המגמגמים היא אוכלוסיה של 60,000 איש בישראל, לא יכול להיות שיכתבו בפורום 5-10 אנשים, וגם רק פעם ב... לפני זמן מה הפורום היה מאוד פעיל והתנהלו כאן דיונים מעניינים וארוכים. בזמן האחרון האווירה נעשתה מאוד לא טובה והנה התוצאות של זה.
 
לא מורידים ידיים ככה

נכון אבל לא מורידים ידיים סתם ככה צריכים להמשיך בדרך שלנו תראה יש אנשים שמפחדים אפילו לגלות מי הם.חבל שזה קורה כאילו עשו משהו רע.
 
יפה שעה אחת קודם

כדאי לעבור טיפול. ישנם טיפולים שונים, אחד מהם זה אצל קלינאית התקשורת שהוא נכלל בתוך "סל הבריאות" ולא יעלה לך תשלום נוסף, ואם כן אז סכום השווה לביקור אצל רופא מקצועי מתאם הקופת חולים. רוב הטיפולים ה"אקסטרניים" עולים הרבה מאד כסף, אך אם יש ברשותך את הסכום המתאים בהחלט כדאי להשקיע אותו בטיפול. אל תפחד מהתגבה של אמא, היא רוצה רק בטובתך, כך שאם תגלה רצון לעבור טיפול אני בטוח שהיא תתמוך בך. בהצלחה.
 

שיראל1234

New member
קלנאית תקשורת -טיפול

לא ידעתי שטיפול אצל קלינאית תקשורת זה בחינם דרך קופת החולים מישהו יודע על הטיפול עצמו? מישהו עבר טיפול אצל קלינאית תקשורת?
 

stkachov

New member
כן

אני לא יודע אם עכשיו זה חינם או בתשלום סמלי, אבל יש סידור כזה. כשהייתי קטן אז הלכתי לאחת כזאת מהקופת חולים שלי. כעקרון קופות החולים לא מחזיקות קלינאיות קבועות בכל סניף, אלא קלינאית אחת לאזור אחד. למשל נניח באזור הצפון יש קלינאית אחת אשר כל יום נוסעת לסניף אחר, וככה היא מגיעה לסניף הזה פעם בשבועיים נגיד. כמו שאר הרופאים המומחים אגב. אז נרשמים מראש ומגיעים. ואמנם אני בספק לגבי איכות הקלינאיות האלו. כלומר קופת חולים לא תביא לך מישהי מהדרג הראשון, אם בכלל יש כאלו.
 

shuky63

New member
אני יודע שהטיפול חינם אפשרי עד גיל

18.אני עברתי מספר טיפולים בין גיל 12 ל16 במסגרת קופת החולים ללא תשלום. אחרי גיל 18 כבר אין טיפולים חינם במסגרת הקופה.ההחזר על טיפולים פרטיים משתנה מקופה לקופה וגם עד כמה שאתה עומד איתם על המקח ומאיים. מי שלא רוצים להחזיר לו על טיפול יכול לפנות לבני רביד מאמ"בי ליעוץ.הוא יודע בדיוק את הנהלים ולמי כדאי לפנות.
 

solter

New member
../images/Emo60.gif תשובה חלקית....

אז ככה, אני בן 17, עולה לי"ב, ומגמגמם מכיתה ב'. אני באמת הבן אדם לשאול אותו על טיפולים, בכיתה ה' הלכתי לטיפול של ברברה דם, הוצאתי 9000 שקל, המצב השתפר פלאים, ואחרי חודש הכל הלך מאעפן והמצב חזר לקדמותו... אבל מה שכן רציתי להגיד לך זה בקשר להתמודדות עם בית הספר והעולם בכלל. אז ככה, בקשר להורים, תדבר איתם על זה כבר! הם ב-ט-ו-ח יודעים על זה, אתה לא יכול להסתיר מהם כלום. ואל תתפוס ממני מישהו שמדבר עם ההורים שלו הרבה, ממש ממש לא. אז תדבר איתם, הם יוכלו לעזור לך, אולי עם טיפול, או פשוט עם תמיכה. בקשר למורים, עדיף להבהיר למורה שאתה מגמגם מאשר להסתיר את זה, זה יכול להוביל תוצאות לא נעימות, כמו שקרה לי פעם שמורה כעסה עלי ומרוב הלחץ של להגיד לה תשובה נתקעתי, והיא חשבה שאני נתקע כי אני לא יודע מה להגיד לה ושאלה אותי מול כל הכיתה למה אני מגמגם... או שמורה מבקשת ממך לקרוא קטע שברור לך שאתה לא תוכל לקרוא בקול רם, וכאלה קטעים מעצבנים. אז כדאי שתבהיר למורות את המצב, אפילו אם זה באמצעים קצת פחות ישירים, כמו לדבר איתה לבד, אפילו על סתם נושאים, לא קשורים לגמגום, כדי שהיא תראה שיש לך בעיה בדיבור והיא כבר תבין לבד (תאמין לי). בקשר לילדים, אני לא אשקר לך, אין מה לעשות ילדים זה ילדים. אז בכיתה ה-ו באמת צחקו עלי באופן ישיר, אבל גם זה ממש נדיר. בכיתות ז-ח קרה לי פעם אחת שנתקעתי מול כל הכיתה וצחקו קצת. בכיתה ט והלאה, האנשים קולטים שיש לך בעיה, ולא צוחקים, במיוחד החבר'ה הקרובים. תופעה שאני רואה אצל הרבה אנשים, שברגע שאתה מדבר איתם, ונתקע קצת, הם קולטים מה הבעיה, אבל לא יכולים לעצור את החיוך, ברגע הזה, הביטחון העצמי שלך הוא מה שקובע, אתה צריך להבליג על זה, או אפילו לחייך איתם. מרגע זה והלאה, הם לא יחייכו יותר, הם פשוט ידברו איתך כמו כל אחד אחר. ולסיום, (וואו יצא לי הודעה ארוכה, אני לא מדבר על הדברים האלו הרבה...) מה שהכי הכי הכי חשוב בנושא הזה של הגמגום, זה הביטחון העצמי שלך. כמה שזה קלישאה ובטח כבר אמרו לך את זה פעם, אבל זה כל כך נכון. תראה, אני מגמגם כבר מכיתה ב', לפעמים יותר לפעמים פחות, אבל כבר יצא לי להדריך קבוצה בתנועת נוער שנה, ולהדריך טיולים פה ושם, גם של ילדים וגם של מבוגרים, וגם של השכבה שלי, יוצא לי המון פעמים לדבר מול קבוצות, ובטלפון עם אנשים שאני לא מכיר. אם כל הזמן תחשבו על הגמגום ותפחד מה יקרה לך, אתה תיתקע הכי הרבה, אבל אם לא תחשוב על זה, ותצבור ביטחון עצמי, אתה תיתקע ה-ר-ב-ה פחות. אבל את זה אף קורס לא יכול ללמד אותך, זה משהו שאתה צריך לרכוש בעצמך... מקווה שעזרתי קצת, גלעד אתה מוזמן לפנות אלי במסרים אם אתה רוצה שיחה קצת יותר נורמלית...
 

thesword

New member
אני מזדהה עם כל מה שאמרת

solter צודק בכל מה שאמר.. אני בן 22 ומגמגם כבר בגיל 11, ובכל שנות הגמגום שלי לא עברתי אף קורס ואף טיפול!!! הייתה פעם שהלכתי לקלינאי תקשורת, ישבנו פעם אחת ולא חזרתי.. אני ממש מאמין שהטיפולים בכלל לא עוזרים, אולי הם עוזרים בלתת לך כמה טכניקות שעוזרות לטווח הקצר ואח"כ הכל חוזר חלילה למצבו הקודם.. אז חבל לבזבז כסף על טיפולים ושיטות שלא יעזרו לך הרבה, הן אף פעם לא "ימחקו" את הגימגום שלנו, כי זה כבר חלק מאיתנו, מאורח החיים שלנו.. אצה פשוט חייב להשלים עם זה והעיקר.. לאהוב את עצמך כך!! אף פעם אל תתבייש לשוחח על זה עם כולם, עם המורים, החברים, החברות, קרוסי המשפחה, פשוט עם כולם, אל לנו להתבייש!!! בהצלחה!
 

stkachov

New member
אני לא מסכים

עובדה שיש אנשים שלהם הטיפולים כן עזרו, וכן שיפרו את שטף הדיבור בצורה מדהימה ולאורך זמן. אני לא חושב שצריכים להשלים עם הגיגמגום ולהרים ידיים. במיוחד מבלי לנסות שום טיפול לפני כן.
 

solter

New member
../images/Emo60.gif זה נכון...

באמת לא צריכים להרים ידיים. לthesword, לא התכוונתי שאין צורך בטיפול, הזכרתי את הטיפול שלי, רק כדי להציג את עצמי בסיפור הזה... הביטחון העצמי הוא רק פיתרון כדי לא לסבול לחלוטין מהגימגום כל החיים. מה שאני כן רוצה להגיד פה, זה שצריך לחשוב טוב טוב לפני כל הטיפולים האלה מה אתה הולך לעשות איתם אחרי זה. המכונים לא מגלים לך כמה אנשים עברו טיפול ונכשלו בו, הם לא מגלים לך שההשקעה הכספית והזמן שאתה משקיע הם רק חצי מההשקעה הכוללת אם לא פחות. לא צריך לשלוח ילדים בכיתה ה' לטיפול כזה שאין להם כוח רצון מספיק גדול כדי לגרום לעצמם לתרגל יום יום במשך שנים. בקיצור, צריך לבוא לפורום הזה לפני שהולכים לאחד מהקורסים האלה, כדי לראות את כל התמונה!!! גלעד
 

stkachov

New member
צודק

אני אגב גם עשיתי את הקורס של ברברה לפני שנתיים. וגם בקבוצה שלי היו הרבה כאלו בגילאים נמוכים, וראיתי עד כמה הם לא מוכנים נפשית לכל הטיפול וכל הכרוך בכך. ברור שההורים רוצים שילדם יידבר שוטף כמה שיותר מוקדם ולכן הם מביאים אותם למכונים הללו בגיל מאוד צעיר. לדעתי זה טעות.
 
למעלה