חברות...התגעגעתי.

[דודה של גיא]

חברות...התגעגעתי.

נראה שיובלות לא הייתי כאן....בעצם זה יובלות.משבת..... הייתי 3 ימים בצפון. נקוי ראש וכמה תובנות.... מדפדפת כאן לראות מה שלומכן..... שאלה- היום הייתי בלוויה של אמא של חברה....האם יש סכוי שמשהו,הקשור ב"אמא" התקשח אצלי? שהיגעתי ללוויה כדי לתמוך בחברה שלי....אבל לא הרגשתי יותר מכך....? מה שכן עבר עליי היא איזושהיא צמרמורת....כשחברה שלי יכלה להספיד את אמה....ואני...נזכרתי שאנחנו לא יכולנו...(אימי נפטרה בחול המועד...בזמן זה אין מספידים) וממילא אם אפשר היה להספיד....היו מספידים אותה יומם וליל עד ה-30...סתם.מחשבה שאני משתפת אתכן בה. רק טוב. אני

 

[אשבל1]

ברוכה השבה....

 

[קינגית7]

תובנות?../images/Emo24.gif

 

[סְקָאלִי]

ברוכה השבה!

טוב לעשות מידי פעם פסק זמן. אשר לשאלה שהעלית - זה הזכיר לי משהו שאני מרגישה בימי "השנה" לפעמים - וכשמדליקים נר זכרון - התחושה שכאילו מתבקש להרגיש ולמקד אז את הכאב, בעוד שלתחושתי לכאב יש עונות משלו ותקופות משלו ורגעים משלו. וזה שעכשיו לפי הלוח יום השנה או יום הזכרון לא אומר בהכרח שביום הזה אני הכי כואבת או הכי מרוכזת בענין. לעומת זאת, יש ימים "סתם", ימי חול, בלי מועד או תאריך מסוים, שבהם חווית הכאב גדולה ועצימה. היית שם בשביל תמוך בחברתך, אך זה לא כפתור שלוחצים עליו ואינך מחוייבת באותו הרגע לחוש "יותר מכך". טוב שנסעת. טוב ששבת!

 

[דודה של גיא]

תודה ס....קאלי

אגב,דיברת עם חייכנית וגם אופטימית? היא חושבת,וגם אני,שכדאי להזיז עניינים. דעתך? שבת קסומה,מופלאה ונהדרת לכולן כאן,שם ובכל מקום. ר.

 

[אשבל1]

בקשר למפגש....

אם אפשרי להתחשב באמהות שביניינו, בשבועיים האחרונים של יוני יש הרבה מסיבות סיום של גן, בית ספר וכו'..... אם אתן זוכרות בשנה שעברה פרח רצתה לעשות מפגש וזה היה בסוף יוני, ואני בכל אופן בגלל זה לא יכולתי להגיע.....(המפגש בוטל בסוף, אולי זו הייתה בעיה לא רק שלי).

 

[סְקָאלִי]

החל ממתי זה "סוף יוני"?

 

[אשבל1]

לי עדיין אין תאריכים של מסיבות הסיום

אז נקווה שיסתדר, בדרך כלל זה בשבוע וחצי האחרונים, תקבעו, ומה שיהיה, יהיה...

 

[Rioter]

נסחת מעולה ../images/Emo45.gif