חברות הכי טובות

חברות הכי טובות

לכמה מכם יש עדיין חברים מהגן? יש לי חברה, מהגן. ולא גן חובה, אלא גן פרטי – משהו כמו גיל 3!! המשכנו בגן יחד עד טרום חובה, בגן חובה היא הלכה לגן דתי, אני לחילוני, אבל עדיין הקשר נשמר, וגם ההורים שלנו הפכו לחברים. בכל חופשה היינו יחד בקייטנה ותמיד הלכנו המון אחת לשנייה. עד בערך גיל 13. היינו חברות הכי טובות. אחר כך,תיכון, אח"כ צבא ואיכשהו הקשר בינינו קצת נותק. לכל אחת, היו את החברים שלה , וכך יצא שאט אט נותק הקשר. ההורים שלנו המשיכו להיפגש, וכך עודכנו שתינו מה קורה אחת עם השנייה. סיימנו צבא, שתינו נישאנו, והקשר נותק כליל. לפני כמה חודשים, אמה התקשרה לשאול משהו את אימי, ואני הרמתי את הטלפון. שאלתי למספר הטלפון שלה, רשמתי, המספר נשאר בזיכרון של הטלפון בלי שעשיתי איתו כלום. בשבוע שעבר החלטתי להתקשר. חייגתי,והתרגשתי קצת. היא ענתה. קול בוגר, אבל אותו הדיבור בדיוק, כמו אז, כשהיינו קטנות. הייתה מאד מופתעת שהתקשרתי. דיברנו כמה שעות. ניסינו להשלים פער של שנים, ועוד להיזכר בכל מעשי השובבות, התעלולים, הזיכרונות, האהבות, הצחוקים, הבכי (על אהבות נכזבות) וכאילו לא עברו השנים, ועדיין אנחנו נשמעות בדיוק אותן הדבר. קבענו להיפגש בקרוב, בטח זו תהיה הפתעה לשתינו.
 

נעמי 1

New member
לי יש חברה 46 שנים...

חברת ילדות מגיל 4. גדלנו יחד באותה שכונה... בית ליד בית. היינו באותו גן, ובאותה כיתה בבית ספר יסודי. היא הייתה מכינה שיעורים... ואני הייתי מעתיקה... אבל את הארוחות הכי טעימות היא אכלה אצלי. בתיכון נפרדו דרכינו. היא התחתנה בגיל צעיר. ילדה. התגרשה. נישאה שוב. היא חיה הרבה שנים בצרפת. אבל מגיעה לארץ כל הזמן. אנחנו חברות מאוד קרובות... ודווקא בשנים האחרונות הקשר הרבה יותר קרוב. שיחות נפש. סיפורים מהילדות... צחוקים על כל מיני שטויות שעשינו. השבוע היא תחגוג את יובל החמישים שלה... וחודש אחריה אני. ויש עוד החברות מתקופת התיכון... 3 חברות קרובות. והערב המפגש של בית יסודי.... וזה כבר סיפור אחר. נעמי
 
למעלה