זה עובר כשרואים את הרווח מכל העיניין....
לצערי אני אחרי פרק ב' מאוד לא מוצלח שהצליח לישבור אותי לרסיסים מה שלא קרה אפילו בפעם הראשונה, ולצורך הפרספקטיבה פרק א' היה 11 שנה ופרק ב' שנה בקושי ועדיין מחכה לגט המיוכל.... אבל לתחושות ולכאב אין מרפא זה כואב כשהכל מתנפץ, כי לא רק המסגרת נשברת ולא רק מתחילים שינויים בחיים גאוגרפיים, סטאטוס, כלכלית וכו' הכי נורא זה שבירת החלומות, התיקוות, התמימות שנעלמת, הפחדים שממלאים את הראש והלב, החומות שנבנות להן מעצמן והורסות וכו' אבל....... אחרי שנשברנו ובכינו וכאבנו וריחמנו מוצאים כוחות אדירים ללא מסכות ולאט לאט הכל הופך לנעים ושליו ומכיל והחיים נהיים יותר רגועים ושמחים הסביבה החדשה נרקמת ומותאמת למי שהפכנו להיות בתום התהליך, אקסיומות כבר לא קיימות ואין יותר כלל ולא יוצא מן הכלל, מוצאים את הדברים האמיתיים שגורמים לנו לשמוח, גם אצל הילדים רואים את השימחה והנוחות בכל המצב. והחלק הכי יפה בזה שעכשיו שאני חזקה באמת ולא רק מראה לעולם את החוזק ובלילה נשברת, אני רואה בעצמי כמה חזקה אני ואיך הקב"ה סידר את הכל במיוחד בשבילי עד כדי כך שאני מאושרת מכל התהליך כי כל שלב היה משמעותי גם הכאב וגם הבכי וגם הלבד לא הייתי מפספסת אף שלב, גם לא את הגירושין כי עדיף לי להיות לבד ושמחה ונינוחה ומאושרת מאשר נשואה עם מסכות של מי שהוא היה רוצה שאהיה, ומי שהורי היו רוצים שאהיה ובפנים מתוסכלת, ממורמרת, עצובה כבויה.... אני מי שאני ואניאוהבת את עצמי וכן אני מאושרת מהלבד