חבר'ה, שאלה ../images/Emo26.gif
קרה אי פעם שהרגשתם שכל העניינים המסריחים שהיו לכם בחיים פשוט הולכים ונהיים יותר טוב, פשוט התקופה משתפרת, כאילו מרפאה הכל? לא להתבלבל, אני לא שואלת אם הכל היה מושלם באופן מוחלט אלא האם קרה שמרוב שהדברים התחילו להסתדר יכלתם להתעלם מהדברים הפחות נעימים כי נגיד היית "על הגל" של המצב רוח וההרגשה הטובה? בודאות אני יודעת שיש אנשים שאף פעם המצב בשבילם לא מספיק טוב. אותם הפרפקציוניסטים שלא יכולים להתעלם מהדברים הקטנים שיכולים עדיין להציק ונמצאים כל הזמן במצב של "כמעט". כמעט טוב, כמעט הסתדר, כמעט כמעט כמעט. קיצר, מה הפואנטה שלי בכל זה
הרי זה טבעו של האדם תמיד לרצות עוד. זה למה הרוב המוחלט של האנשים לא מוצא אושר אבסולוטי ותמיד חסר משהו אבל השאלה פה האם אנחנו יכולים להתגבר על עצמינו ובאמת להנות ממה שיש לנו כרגע
זה די מתקשר לפסקה הראשונה ששאלתי האם זה קרה לכם שהרגשתם כל כך טוב שהדברים הקטנים לא הרסו לכם.
קרה אי פעם שהרגשתם שכל העניינים המסריחים שהיו לכם בחיים פשוט הולכים ונהיים יותר טוב, פשוט התקופה משתפרת, כאילו מרפאה הכל? לא להתבלבל, אני לא שואלת אם הכל היה מושלם באופן מוחלט אלא האם קרה שמרוב שהדברים התחילו להסתדר יכלתם להתעלם מהדברים הפחות נעימים כי נגיד היית "על הגל" של המצב רוח וההרגשה הטובה? בודאות אני יודעת שיש אנשים שאף פעם המצב בשבילם לא מספיק טוב. אותם הפרפקציוניסטים שלא יכולים להתעלם מהדברים הקטנים שיכולים עדיין להציק ונמצאים כל הזמן במצב של "כמעט". כמעט טוב, כמעט הסתדר, כמעט כמעט כמעט. קיצר, מה הפואנטה שלי בכל זה
) בכלל המושג אושר אצלי הוא מאוד רחב, גם כשהמצב מאוד רע אני יכול להיות מאושר באמת. העיקר שדברים יזוזו לכיוון כלשהו, או שיהיה מאוד רע, או שיהיה מאוד טוב, אבל משעמום אני די סולד, זה באמת רע... זה מצב סטטי... כמו ביצה... בעעעע. ולגבי פרפקטציוניסטים, אני חושב שהם פשוט אף פעם לא יהיו מרוצים, כי תמיד אפשר להשיג יותר. גם הם מתפשרים ונעצרים על איזושהי רמה.