חברה שאין לה אם

[שוקופלת]

חברה שאין לה אם

היי לכולן! יש לי חברה טובה שאימה נפטרה לפני מס' שנים. אני בדרך כלל משתדלת שלא לדבר על אימי בנוכחותה אבל יצא לא מזמן שדיברתי עם אימי בטלפון לידה. אציין שהקשר שלי עם אימי הוא מאוד חזק וטוב. לאחר שסיימתי את השיחה, אמרה לי החברה "איזה כיף לך שאת יכולה לדבר ככה עם אמא שלך". באותו הרגע לא ידעתי איך להגיב. חייכתי אליה ונתתי לה ליטוף בכתף. מאז אני חושבת על המקרה די הרבה ובמיוחד כשאני לידה. איך מגיבים במצבים כאלה? הרי שיחות על ועם אמהות זה משהו כל כך יומיומי.

 

[שוקופלת]

לא לפרסם בעמוד הראשי. תודה!

 

[אגוזי מלך]

סיטואציה דומה.

יש לי חברה כמו שהזכרת. יוצא לי לדבר עם אמא שלי לידה , אבל זה נובע מכך שאני חושבת שצריך להתייחס לדבר באופן שיגרתי ורגיל. עצם זה שהבחורה שיתפה אותך ברגש שלה ז"א שהיא כן מעוניינת לדבר על נושא האם.. אני לא מכירה את האופי של חברתך ... אבל בד"כ אנשים אוהבים לשתף . אתן לך דוג' , יוצא לחברה שלי לדבר על אמא שלה , ולפעמים אפילו זה הנושא העיקרי... וכשאני מרגישה שזה יותר מידי.. אז אני מעבירה נושא.. או שהיא עושה את זה.. למשל יצא לי פעם תוך כדי שהיא מדברת על אמא שלה להחליף נושא.. כי הרגשתי שזה היה יותר מידי טעון ריגשית... הוסיפה " באמת עדיף שנחליף נושא , לנושא יותר שמח... " את מבינה? סה"כ זה כואב להן לדבר על זה , אבל זה צורך מסויים שלפעמים צריך להוציא... לא צריך להתעלם ממנו לגמרי אך גם לא להתייחס אליו מידי. אבל סכ"ה , באמת עדיך לא לדבר הרבה על אמא.

 

[צימעס]

אני חושבת שעדיף לא להמנע מלדבר על אמא שלך.

זה באמת כיף לך, וזה באמת מאוד עצוב לה, אבל חבל שתצטרכי לשקול מילים בנוכחותה. אולי זה דווקא יתן לה פתח לספר על אמה. הכרת אותה?

 

[שוקופלת]

לא הכרתי את אמה

אבל החברה מספרת עליה. ונראה מבחוץ שהיא השלימה עם האובדן וממשיכה הלאה. יום אחד כשישבנו עם עוד כמה בנות ודיברנו. אז החברה אמרה משהו, ומישהי שלישית אמרה לה שלא תדבר על זה כי זה לא נעים לה. אז החברה ענתה "מותר לי לדבר על זה, כשאתן מדברות על אמא שלכן אני מפסיקה אתכן באמצע כי זה לא נעים לי? לא!". המקרה הזה היה מזמן אבל יש דברים שקשה לי לשכוח, במיוחד כשזו חברה טובה. בגלל זה אני מניחה שלא נעים לה כשמדברים מסביבה על אימהות. ואני פשוט לא יודעת האם להתנהג כרגיל או לשקול מילים כשאני לידה.

 

[צימעס]

אפשר להבין מזה גם

שהיא משלימה עם זה שמדברים סביבבה על אמהות , וחשוב לה שיקשיבו לה שהיא מדברת על אמה.

 

[כל שנה בדצמבר]

../images/Emo45.gif

 

[כל שנה בדצמבר]

עם כל הכאב והצער על האובדן של חברתך,

את לא יכולה לכפות על עצמך התנהגות מאולצת ולא לדבר על או עם אמא שלך. את יכולה להיות חברה תומכת ומסורה מאוד ולעזור ולעודד ואולי שווה פעם לשוחח על הנושא עם החברה. תשאלי אותה אם היא רוצה לדבר על זה.

 

[3אדריאן היחיד]

אי אפשר למנוע מלדבר עם אנשים

בגלל שבצד השני נפטר מישהו, זה העולם ואין הרבה מה לעשות. מצד שני אפשר להיות קצת רגישים ולא לדבר רק על האמא שלך.

 

[יערה היחיד]

אני יכולה לענות לך דוקא מנקודת המבט של

החברה. גם אני איבדתי את אמי לפני הרבה מאוד שנים. וחברותי מספרות בנוחיות רבה על העזרה שהן מקבלות מאמותיהן על הקשרים שיש בינהן - הן מרגישות בנוח לספר לי כי אני מאפשרת להן לספר בהתייחסות שלי לדברים שלהן. הם לא אשמות באסון שקרה לי! ואם הן לא יספרו לי אני ארגיש שמשהו לא בסדר בהתייחסות שלי אליהן!