חברה צמים ט` באב?

ססעמק.

חשבתי שנפטרתי ממצות תזכורת הצום כשאימא התקשרה שבוע שעבר לתזכרני שיש צום ביום שלישי, עוד הגדילה וטרחה ואמרה שהצום מתחיל מיום שני בשקיעה, משל הייתי חילוניה בורה והיא מקרבתני לחיק היהדות בנועם ומאור פנים. והיום שוב צלצלה. ניחשתי את הסכנה וסיננתי. האמת שאני מסננת 70% מהשיחות. בסוף אחרי סמסים נואשים חזרתי אליה. כמובן שהשאלה הייתה {אחרי צרור שאלות חקרניות כמיטב המסורת הפולנית} את צמה? לא עניתי ישירות. הודעתי לה שאני לא יכולה לדבר עכשיו וכלטוב. סעממק, אני מבינה את כל תאוריות הטמנת הראש בחול ובלה בלה אבל אין גבול לפתטיות? כל פעם לחזור לנקודת ההתחלה. וחוצמזה, אימא אם את שומעת, או שהנשמות הטובות דואגים להמשיך ולהזרים לכם את פניניי מפה, אז כן צמתי, עד חצות ואחרכך בא לי מנצ`יס מטורף. תשאלו את המדווח מה זה.
 

barr1969

New member
איפה את מזהה התנהגות של הטמנת ראש בחול?

אני רואה בדיוק את ההפך. אולי כדאי להגיד לה שמה שלא יודעים, לא מכאיב. עדיף כמובן שמישהו שהיא סומכת על דעתו יאמר לה את זה, איתך זה רק יעבור לוויכוח. אני משתדלת מאד לא לשקר, אבל את מכירה אותה, ואת יודעת מה יכאב לה פחות, לדעת שאת כנה איתה אבל לא צמת, או לדעת שלא צמת וגם שיקרת בנוגע לזה.
 

whitewidow

New member
נראה לי שהטמנת הראש בחול

מתבטאת בלשאול את הבת היוצאת בשאלה אם היא צמה בתשעה באב. למה התכוונת כשכתבת שאת רואה ההפך?
 

barr1969

New member
כי היא שואלת

היא בכלל לא טומנת, לא ראש ולא יד בצלחת. לטמון ראש היא פעולה שמבטאת פסיביות, לא? אם היא הייתה בטוחה, היא לא הייתה שואלת.
 

סלסרו

New member
אני בגישה לתת תשובה כל כך כנה, שתגרום להם

להפסיק לשאול שאלות מטופשות כאלה..
 
אני בגישה של כיבוד הורים.

ושל מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. הם מסכנים בסך הכל. אני התעצבנתי לחמש שניות. אבל לה זה שורף. ושורף מאוד וכל היום. היא לא שואלת מרוע או טיפשות. אולי מתוך תקווה שאומנם אינה מעוגנת במציאות. אווף רק רחמים יש בליבי עליהם. באמת שרק רחמים. לא מגיע להם עצב כזה. אפשר לעשות הפלה 24 שנים אחרי?
 

avi972

New member
אפשר

זה נקרא הפלה בטרימסטר ה99. לא כל כך מקובל ברוב העולם <אבי גונב מהסימפסונס>
 

naf86

New member
אני לא צם

יום כיפור שעבר צמתי בגלל שאישתי בקשה(אמצע הצום הקאתי, ושברתי את הצום, אבל לפחות ניסיתי).
 
לא

בשום צום בכלל, יותר מזה - מעולם לא צמתי ביום כיפור במשך חיי הצום הנוכחי הייתי בבית הורי (חופש גדול, תמיודים) כשחיפשתי מה להכין לארוחת צהרים אבא שלי התווכח איתי שלא להפשיר עוף (לשניצל) אלא את הבשר שכבר מוכן. סבבה. בערב אחותי מתקשרת לנזוף עלי שהאכלתי את הבן שלה בבשר בצ'באב... מה שהכי עצוב בעיני לגבי דתיים - זה שהם עושים כל כך הרבה עניין מאוכל, ורוב הזמן אין להם בכלל מושג מה הם מכניסים לפה. (למשל, העובדה שצומח הוא בראש ובראשונה חי מפתיעה בעיקר דתיים על פי ניסיוני הסטטיסטי) >ספל חמאה מחשיבה אוכל כסמים קלים<
 
למעלה