חברה מילדות
כשהייתי בגן הייתה לי חברה.אני לא זוכרת מה היה טיב היחסים בינינו אבל אמא שלה אמרה שהיה טוב. ביסודי היא הייתה מצביעה על בגדיי ועל נעליי ושואלת אותי כל הזמן למה לא קונים לי חדשים, ולמה אין לי נעליים אורטופדיות,ותיק אורטופדי.אני זוכרת שהרגשתי מאוד לא בנוח עם המצב.היא נהגה לבלות עם חברה שלישית ואני הייתי בצד.לא הפריע לי ה"בצד" אגב, מאז ועד היום אין לי בעייה עם זה.אבל הרגשתי מושפלת כשהיא הטיפה לי על זה שההורים שלי לא בסדר.היא גם נהגה לומר שהם לא בסדר שהם לא מגיעים לאספות ועד ההורים ואבא שלה כן מגיע.היא כול הזמן ביקשה לבוא אליי הביתה ולראות את הבית שלי,אבל אני כול הזמן התחמקתי מהלהזמין אותה לבקר.לא רציתי לשמוע עוד ביקורת, וגם לא התחשק לי לסדר את החדר למענה. ניתקתי את הקשר בסוף היסודי.הרגשתי שעדיף לי לבד.בתיכון ראיתי אותה רזה מאוד.היא פיתחה אנורקסיה ונראתה נורא.הבטתי בה מרחוק והרגשתי טוב עם זה שאני לא בקשר איתה. בסוף הצבא קראתי ספר על קארמה והחלטתי ליצור איתה קשר.לא יודעת למה עד היום.היא הייתה מופתעת (וגם אני)חידשנו קשר.ניסיתי לכוון אותה לגבי טיפול או עלייה במשקל,אך היא האמינה שהיא נראית טוב (זוהי מהות המחלה)היא הייתה מודאגת מכך שהיא לבד ואין לה חבר.כול גבר שנכנס לחיי עורר בה כעס וקנאה.תחרות על המקום והזמן שלי.הייתי סובלנית והבנתי את מצבה.כשהכרתי את בעלי שוחחתי עם אמא שלה לגבי מצבה.אמרתי לה שאני חוששת חייה.מאז נעלמו עקבותייה.אני יודעת שהיא כועסת עליי. שאלתי היא- מה משמעות הקשר? מה היינו בעבר אחת לשנייה?
כשהייתי בגן הייתה לי חברה.אני לא זוכרת מה היה טיב היחסים בינינו אבל אמא שלה אמרה שהיה טוב. ביסודי היא הייתה מצביעה על בגדיי ועל נעליי ושואלת אותי כל הזמן למה לא קונים לי חדשים, ולמה אין לי נעליים אורטופדיות,ותיק אורטופדי.אני זוכרת שהרגשתי מאוד לא בנוח עם המצב.היא נהגה לבלות עם חברה שלישית ואני הייתי בצד.לא הפריע לי ה"בצד" אגב, מאז ועד היום אין לי בעייה עם זה.אבל הרגשתי מושפלת כשהיא הטיפה לי על זה שההורים שלי לא בסדר.היא גם נהגה לומר שהם לא בסדר שהם לא מגיעים לאספות ועד ההורים ואבא שלה כן מגיע.היא כול הזמן ביקשה לבוא אליי הביתה ולראות את הבית שלי,אבל אני כול הזמן התחמקתי מהלהזמין אותה לבקר.לא רציתי לשמוע עוד ביקורת, וגם לא התחשק לי לסדר את החדר למענה. ניתקתי את הקשר בסוף היסודי.הרגשתי שעדיף לי לבד.בתיכון ראיתי אותה רזה מאוד.היא פיתחה אנורקסיה ונראתה נורא.הבטתי בה מרחוק והרגשתי טוב עם זה שאני לא בקשר איתה. בסוף הצבא קראתי ספר על קארמה והחלטתי ליצור איתה קשר.לא יודעת למה עד היום.היא הייתה מופתעת (וגם אני)חידשנו קשר.ניסיתי לכוון אותה לגבי טיפול או עלייה במשקל,אך היא האמינה שהיא נראית טוב (זוהי מהות המחלה)היא הייתה מודאגת מכך שהיא לבד ואין לה חבר.כול גבר שנכנס לחיי עורר בה כעס וקנאה.תחרות על המקום והזמן שלי.הייתי סובלנית והבנתי את מצבה.כשהכרתי את בעלי שוחחתי עם אמא שלה לגבי מצבה.אמרתי לה שאני חוששת חייה.מאז נעלמו עקבותייה.אני יודעת שהיא כועסת עליי. שאלתי היא- מה משמעות הקשר? מה היינו בעבר אחת לשנייה?