לא לבכות שבלולינה../images/Emo140.gifהנה באתי
אני לא מאמינההההה אפילו על עצמיי אופו הייתי עד כה? אמרתי לעצמי,במקום להכנס למגרה ואחר כך ללכת לדירה לראות איך מתקדמים העניינים, אפתיע את השיפוצניק,נזרקתי מהמיטה מוקדם,וכבר בשמונה או כמה דקות קודם כבר הייתי בדירה(לעשות אמבוש,) ובאתי,לא ראיתי שיפוצניק,ממש נאדה, אז אמרתי לעצמי בטח הוא בדרך נמתין לו,והמתנתי שעה,ולא היה לא שיפוץ וגם לא שיפוצניק וגם לא טלפון ממנו. אז כמעבידה נאמנה התקשרתי לראות אופו העובד שלה מטייל

אמר לי עוד חצי שעה אני אצלך. הלך לקנות צבע שמן לדלתות. זה ככה אמר! חיכיתי,חיכיתי, בכיתי,בכיתי, ומי לא בא? השיפוצניק! אז התקשרתי שנית, הוא כנראה כבר ידע מי הנודניקית, נתן לי להכנס למשיבון, פשוט לא ענה! אז שוב חיכיתי חיכיתי בכיתי,בכיתי ומי עוד לא בא? השיפוצניק! אז עשינו לו אמבוש בעלי התקשר מהפלאפון שילו למה? שהשיפוצניק יחשוב שיש לו עוד הזמנה לעבודה, ואללה הפעם האמבוש הצליח והוא ענה לטלפון של בעלי אמר אוטוטו אני אצלכם אניכ בר נמצא כאן למטה. טוב, אז שוב חיכינו חיכינו בכינו,יותר נכון אני בכיתי וקיטרתי לבעלי עד שהשיפוצניק הגיע. ואללה באתי להיות המעבידה הכועסת הזועפת שילו. ואז הוציא לי השיפוצניק שפן מהכובע ואמר: לא להיות קטנונים הוא בא לעשות עבודת צבע שזה שיפוץ קל הוא לא בא לגרד את הקיר שהצבע שם מתקלף או לאטום היכן שיש רטיבות הוא לא בא לעשות שיקום. ואפילו לא לוקח ממני עוד כסף ככה אמר, אז מה עשיתי את דמעותי מחיתי ואת החיוך על שפתי העליתי כי מה אני אעשה? אז נחכה עוד שבוע שבוע וחצי עד שיסיים תעבודה. אוףףףףףףף התעייפתייי