חבר'ה- אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב!
איצטרובלים הדור החדש שנוצר בארץ, יותר פסיבי מערימת איצטרובלים. כאילו שאם נמשיך לראות טלנובלות, ללבוש מותגים ולהשלים בקושי את המחויבות האישית, תופיע מאיפשהו יונה לבנה עם עלה ושלום, והעניים ימצאו איזה מאגר מופלא של כסף שיסגור את הפערים בחברה. אבל מה לנו ולזה? המבוגרים הרסו, לפני שבכלל נולדנו, שהם יתקנו, זאת המדינה שלהם לא? הי, אם נשים לרגע את הציניות והאטימות בצד, וננסה לעכל מחדש את הקלישאה הבאה: "אנחנו העתיד של המדינה.." נוכל לדמיין מה יקרה כשנקום מחר וראש הממשלה יהיה אחד מאיתנו, שיכור מניצחונו של איזה כוכב בתכנית ראליטי מפוקפקת ושרת הביטחון מבקשת שכטה משר הבריאות, בזמן שנהרגים עוד ועוד ישראלים ופלסטינים בשטחים ובפיגועים. הנה החדשות הטובות, יש לנו עוד הזדמנות לתקן, גם את הקרע בעם, וגם את הסכסוך האינסופי עם הפלסטינים. לא ברור מה עדיין עוצר אותנו. אנחנו לא מבוגרים שחוקים ונואשים, אנחנו לא ילדים נאיביים ונטולי השפעה, אנחנו נוער, שחי פה, ונפגע יומיום מהמצב בארץ. זוכרים, אנחנו לא היינו כאן כשנזרקה האבן הראשונה, וגם לא כשנורתה הירייה הראשונה. אם לא נסכים להתחנך ולחנך לשנאה, (והכוונה היא בשני הצדדים), יש לנו סיכוי לקום למחר אחר, בתנאי שקודם נתעורר, היום. זוהי אינה קריאה פוליטית, שקוראת להתאחד סביב מפלגה אינטרסנטית שבראשה פוליטיקאים מושחתים. זאת היא קריאת מצוקה, נואשת וכנה, לצאת מהאדישות האינסופית, לקום ולבעוט. נכון, לא בחרנו להיוולד לתוך כל כך הרבה חרא, אבל אנחנו כן בוחרים להתפלש בו כמו חזירים, ואם לא להתפלש בעצמנו, אז להותיר לאחינו לעשות את זה. די לנוער השטחי והפסיבי, שמתייבש מול הטלוויזיה והאיסיקיו, הגיעה שעתו של הנוער החושב, שמאוחד ברצון לשנות, לשלום, ולחברה צודקת. כל מי מכם שמעוניין לעזור להעיר את הנוער בישראל ולרתום אותו לעשייה מדינית וחברתית, מוזמן לדון בפרוייקטים של "איצטרובלים", בפגישה שתיערך במתנ"ס הדר (חיפה) ביום ראשון, באחד מהשבועות הקרובים. אם אתם מתכוונים להגיע, או אם יש לכם שאלות, אנא שלחו לי אימייל במהירות, ואני אדאג לעדכן אתכם.. תודה בכל מקרה על הזמן היקר
איצטרובלים הדור החדש שנוצר בארץ, יותר פסיבי מערימת איצטרובלים. כאילו שאם נמשיך לראות טלנובלות, ללבוש מותגים ולהשלים בקושי את המחויבות האישית, תופיע מאיפשהו יונה לבנה עם עלה ושלום, והעניים ימצאו איזה מאגר מופלא של כסף שיסגור את הפערים בחברה. אבל מה לנו ולזה? המבוגרים הרסו, לפני שבכלל נולדנו, שהם יתקנו, זאת המדינה שלהם לא? הי, אם נשים לרגע את הציניות והאטימות בצד, וננסה לעכל מחדש את הקלישאה הבאה: "אנחנו העתיד של המדינה.." נוכל לדמיין מה יקרה כשנקום מחר וראש הממשלה יהיה אחד מאיתנו, שיכור מניצחונו של איזה כוכב בתכנית ראליטי מפוקפקת ושרת הביטחון מבקשת שכטה משר הבריאות, בזמן שנהרגים עוד ועוד ישראלים ופלסטינים בשטחים ובפיגועים. הנה החדשות הטובות, יש לנו עוד הזדמנות לתקן, גם את הקרע בעם, וגם את הסכסוך האינסופי עם הפלסטינים. לא ברור מה עדיין עוצר אותנו. אנחנו לא מבוגרים שחוקים ונואשים, אנחנו לא ילדים נאיביים ונטולי השפעה, אנחנו נוער, שחי פה, ונפגע יומיום מהמצב בארץ. זוכרים, אנחנו לא היינו כאן כשנזרקה האבן הראשונה, וגם לא כשנורתה הירייה הראשונה. אם לא נסכים להתחנך ולחנך לשנאה, (והכוונה היא בשני הצדדים), יש לנו סיכוי לקום למחר אחר, בתנאי שקודם נתעורר, היום. זוהי אינה קריאה פוליטית, שקוראת להתאחד סביב מפלגה אינטרסנטית שבראשה פוליטיקאים מושחתים. זאת היא קריאת מצוקה, נואשת וכנה, לצאת מהאדישות האינסופית, לקום ולבעוט. נכון, לא בחרנו להיוולד לתוך כל כך הרבה חרא, אבל אנחנו כן בוחרים להתפלש בו כמו חזירים, ואם לא להתפלש בעצמנו, אז להותיר לאחינו לעשות את זה. די לנוער השטחי והפסיבי, שמתייבש מול הטלוויזיה והאיסיקיו, הגיעה שעתו של הנוער החושב, שמאוחד ברצון לשנות, לשלום, ולחברה צודקת. כל מי מכם שמעוניין לעזור להעיר את הנוער בישראל ולרתום אותו לעשייה מדינית וחברתית, מוזמן לדון בפרוייקטים של "איצטרובלים", בפגישה שתיערך במתנ"ס הדר (חיפה) ביום ראשון, באחד מהשבועות הקרובים. אם אתם מתכוונים להגיע, או אם יש לכם שאלות, אנא שלחו לי אימייל במהירות, ואני אדאג לעדכן אתכם.. תודה בכל מקרה על הזמן היקר