חברה....אני בדילמה......
לראשונה משתפת חברים וירטואליים, בבעיה שלי ומאד אשמח לתגובות.... הכי כנות שאפשר....בלי טיוחים. לא בא לי לחגוג עם "אף אחד" רוצה להיות לבד לבד לבד לבד... ביומיים שלושה האלה, לא לעשות כלום, להנות מהבטלה לשמה, לא להתחייב לשום דבר, לשום אדם....חוץ מהבן שלי כמובן. איך עושים זאת מבלי לפגוע במשפחה??? אנחנו כבר מוזמנים לערב החג... הבן שלי למשל מבין אותי ומקבל החלטתי. הוא גם יילך בשמחה לחגוג עם המשפחה. ואם מישהוא שואל למה??? אז עוד רק לפני שלושה ימים, הייתה אזכרה לאימי (30 יום) גילוי מצבה...מדכא לאללה. ולא בא לי לשבת עם המשפחה ולחגוג...בלי אמא. אני יודעת שלא יהיה לי טוב על הנשמה.... מעדיפה להיות עצובה לבד ולא להיות אולי נחמדה, מבינה, משתפפת וכאלה. אז מה דעתכם???? סודית שאמנם כבר החליטה לא ללכת.... אבל מסתקרנת לדעת, איך ומה הייתם עושים במקומי. מודה מראש.
לראשונה משתפת חברים וירטואליים, בבעיה שלי ומאד אשמח לתגובות.... הכי כנות שאפשר....בלי טיוחים. לא בא לי לחגוג עם "אף אחד" רוצה להיות לבד לבד לבד לבד... ביומיים שלושה האלה, לא לעשות כלום, להנות מהבטלה לשמה, לא להתחייב לשום דבר, לשום אדם....חוץ מהבן שלי כמובן. איך עושים זאת מבלי לפגוע במשפחה??? אנחנו כבר מוזמנים לערב החג... הבן שלי למשל מבין אותי ומקבל החלטתי. הוא גם יילך בשמחה לחגוג עם המשפחה. ואם מישהוא שואל למה??? אז עוד רק לפני שלושה ימים, הייתה אזכרה לאימי (30 יום) גילוי מצבה...מדכא לאללה. ולא בא לי לשבת עם המשפחה ולחגוג...בלי אמא. אני יודעת שלא יהיה לי טוב על הנשמה.... מעדיפה להיות עצובה לבד ולא להיות אולי נחמדה, מבינה, משתפפת וכאלה. אז מה דעתכם???? סודית שאמנם כבר החליטה לא ללכת.... אבל מסתקרנת לדעת, איך ומה הייתם עושים במקומי. מודה מראש.