חברה....אני בדילמה......

Sודית

New member
חברה....אני בדילמה......

לראשונה משתפת חברים וירטואליים, בבעיה שלי ומאד אשמח לתגובות.... הכי כנות שאפשר....בלי טיוחים. לא בא לי לחגוג עם "אף אחד" רוצה להיות לבד לבד לבד לבד... ביומיים שלושה האלה, לא לעשות כלום, להנות מהבטלה לשמה, לא להתחייב לשום דבר, לשום אדם....חוץ מהבן שלי כמובן. איך עושים זאת מבלי לפגוע במשפחה??? אנחנו כבר מוזמנים לערב החג... הבן שלי למשל מבין אותי ומקבל החלטתי. הוא גם יילך בשמחה לחגוג עם המשפחה. ואם מישהוא שואל למה??? אז עוד רק לפני שלושה ימים, הייתה אזכרה לאימי (30 יום) גילוי מצבה...מדכא לאללה. ולא בא לי לשבת עם המשפחה ולחגוג...בלי אמא. אני יודעת שלא יהיה לי טוב על הנשמה.... מעדיפה להיות עצובה לבד ולא להיות אולי נחמדה, מבינה, משתפפת וכאלה. אז מה דעתכם???? סודית שאמנם כבר החליטה לא ללכת.... אבל מסתקרנת לדעת, איך ומה הייתם עושים במקומי. מודה מראש.
 

דניאלה1311

Active member
מנהל
לא טובה בפתרונות-אבל מבינה כלומר איך לא להעליב את כולם, אילו ידעתי זאת הייתי כבר ה"חנה בבלי" של נימוסים והליכות, ואני הרי ההיפך, דורכת לפעמים כמו פיל בחנות חרסינה. אז היה אתמול הפרק הראשון בסדרה בריטית חדשה - כרגיל מקסימה - על אשה גרושה שבנה נהרג בתאונת דרכים והיא אינה מסוגלת לבלות את הקריסטמס עם הגיסה וכד והיא ממציאה נסיעה למלון עם חברה בשעה שהיא נשארת בבית לבד, לבד אבל יש הפתעה ולא אקלקל אותה למי שלא ראה, רק אומר שלבסוף היא לא נשארה לבד, במיטה, חה חה חה. אז סודית יקירתי, תעשי מה בראש שלך, תמציאי משהו, ותשארי לך לבד, עצובה ושיקפצו כולם, סליחה.
 

Sודית

New member
זהו...שהחלטתי....

לעשות מה בראש שלי... ובכל זאת, באיזה מקום זה מטריד אותי. ומצד שני אני יודעת בוודאות שהלבד שלי יהיה נוח עלי יותר מאשר לחגוג תחת כפיה מסויימת. כאילו לחגוג, אבל במוסכמות מסויימות של אבלות... פשוט לא מתאים לי....עדיף לי לבד. סודית, פשוט להיות לבד.
 

magy

New member
לעניות דעתי, לכי עם תחושותייך

במקרה הנוכחי..... את עניין "הלא נעים", תפתרי במועד מאוחר יותר...... כשתתחזקי......
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
הדילמה הקלסית והפתרון המתמטי

לא נעים לך לא ללכת אבל גם לא נעים לך להיות שם, נכון ? אז מה הבעיה ? כולה לשקלל מה יותר לא נעים ולפעול בהתאם כלומר להפוך בעיה רגשית לערכים מדידים ולפתור באמצעות מודל מתמטי. שתהיה לך שנה טובה וחג שמח בכל פתרון אליו תגיעי.
 

maxima

New member
סודית............/images/Emo140.gif

אני בדעה שצריך לעשות מה שמרגישים בא לך להיות לבד......עשי זאת מי שיבין, יבין ומי שלא ....זו בעיה שלו. שיהיה לך בכל זאת חג שמח ושנה טוב ומאושרת
 
עם כל ההבנה

לא ממליץ. קשרי משפחה שונים מאלה של קשרי חברות. כמו שנאמר, דם זה לא מים. אני בטוח, שיקבלו את העדרך, בהבנה. אבל תלויים בך בנך, ובוודאי קרובי משפחה אחרים. העדרך יצער אותם מאד. עלול להשבית גם את שמחתם. את צריכה להבליג, להתגבר וללכת. גם אם זה לצרכי הפרוטוקול בלבד. תשתדלי, לא להקרין כלפי חוץ את המצוקה שאת שרויה בה. יעריכו אותך על המאמץ, שעשית. תדחי את ה´התפדלות´ לעוד עשרה ימים. יום הכיפורים, כולל ´גשר´ ביום ראשון. יהיו לך, ארבעה ימים להעלם. תתרגלי, כבר מעכשיו, חיוך פלסטי, מול המראה. מקווה, שעד מחר בערב, התחושה הדכאונית תחלוף. חג שמח.
 

magy

New member
לא מסכימה עם המשפט שלך שאומר

שקשרי משפחה שונים מקשרי חברות. גם בחברות חייבים.......לא פחות ממשפחה....... קשר נוצר לא בגלל קשר דם.....אלא בגלל רגש..... ומה שאנחנו חייבים בגלל הקשר המשפחתי עשוי להיות מעיק מאד. לא נעים......ורק חובה ..... וכך גם נראים כל המתכנסים בלית ברירה..... לעומת זאת, בקשר חברי......באים מתוך רצון להיות ביחד ולא כי מוכרחים......... שנית, אני יכולה להבין את מי שלא בא לו........ רק בגלל שהחג נפל לו פתאום באמצע אבל..........אין צידוק למלא את מצוות החג. אם היא תגיע עם פרצוף חמוץ ועצוב, אולי לא כולם יבינו . והעמדות פנים, הוא בכלל דבר זר ........עבורי..... אני מעדיפה להשתעמם בחברת עצמי מאשר בחברת משעמם אחר..... גם לי יש דילמה בנושא החג....... אבל אפתור אותו עם עצמי.....הפעם....... מגעיל לכתוב על סמטוכות משפחתיות שטותיות....... לא כולם עשויים מאותה מיקשה כשמדובר במשפחה מורחבת..... ויש אנשים במשפחה שלי שחיים כמאה שנה אחורה....... לא מסתדר לי, עם המאה שנה קדימה, שלי...... יש דברים שלא הולכים בכח......וגם לא במח......אם המצרך הזה חסר . משחקי כח וגאווה, כבוד וייקר.........מגוחכים בעיניי..... אז.......אני אשאר בשמחה בבית....... סתם, עוד סוף שבוע.......כמו תמיד........ אולי קצת יותר ארוך.......
 

Sודית

New member
אני לא אתווכח.....

על איזה קשר ולמה חזק יותר או פחות. משום שלא בהכרח, קשרי משפחה הם תמיד טובים. וכמו שמגי כתבה, יש משפחות עם סמטוחות ש... חבל על הזמן. במקרה שלי, קשרי המשפחה הדוקים וחמים מאד, אחרת לא הייתי מתלבטת כלל בהחלטתי. ואני מסכימה עם מגי בדברים מסויימים. לי אישית נשבר לשחק אותה נחמדה....נשבר לי. בדיוק ביום של האזכרה, היה לי אירוע חשוב מאד בעבודה, (לא משהו שמח), אבל הייתי חייבת להיות שם. אז הייתי שם והייתי נחמדה לכולם ושלחתי חיוכים מפה לשם. ואיחלתי חג שמח ושנה טובה וקיבלתי מתנות וחילקתי. ואני שואלת את עצמי אם זו הייתי אני, שהייתה שם??? כי הנשמה שלי הייתה לגמרי במקום אחר. בדיעבד אתה מרגיש את העומס על הלב. כי זה משחק לא קל, לברוח מעצמך ולשחק אותה אחר. היום הייתי צריכה להיות "כל היום "נחמדה" כי.... באו לקוחות לאמר חג שמח ולתת מתנות לחג, אז איך אפשר לא להיות נחמדים??? לא לחייך??? אז אתה מרים כוסית עם כולם ומאחל ברכות מפה עד שם... והלב בפנים רוצה לצעוק....אתה רוצה לברוח... בא לך לזרוק את המשפט...."נשבר לי" לא רוצה יותר משחקים" אבל אתה משחק...כי זה מה שכולם עושים. ואז מגיע הקטע של השכנים והקטע של החברים.... ואתה נחמד מבקר עד ערב ומזניח את ליבך שלך ובוגד ברגשותיך. אתה מגיע הביתה ושואל את עצמך....ואין לך תשובות. למה??? אני שואלת... למה אחד גדול, ענק.... למה תמיד צריכים להיות נחמדים עם אחרים???? למה שלא אדאג להיות נחמדה לעצמי???? ומחר אני אהיה נחמדה לעצמי בלבד....ואשאר לבד. למזלי הבן מבין אותי ועושה לי טוב על הלב ואפילו מרגיע ואומר שאני צודקת בהחלטתי...אז הוא ייצג אותי. תודה לכם אנשים, על ההשתתפות בהתלבטות. אני חושבת שנחמד להיות נחמדים לאחרים... אבל אסור לך לשכוח את עצמך . כי גם אתה בן-אדם ואתה הכי יודע מה טוב לך או לא. אז שוב תודה לכם ושנה טובה ונהדרת לכולם. יווווו....כמה כתבתי, מָי גוד.... אבל תודה לכם, זה עשה לי טוב.
 

magy

New member
מהימים הראשונים......של הפורום

הבאתי כדי להזכיר לך...........שימי לב לנושא..... זה מתיש...... RUTYAN נושא: אני מותשת מלהיות נחמדה ולחייך להורים בהבנה , לקבל את ההתפרציות "הקטנות" של ילדי בחיוך ואהדה וכמובן להפגין רוגע ושליטה בכל המתרחש מסביבי ובמשפחתי . אל תבינו לא נכון אני נחשבת "מאושרת" מושא לקנאת כל הסובבים אותי מכל הכיוונים: נראית "פצצה" בגיל של ביתי(הבת שלי), "יושבת טוב" כלכלית, ילדים שכל הורה היה מתגאה , בעל מעריץ ואוהב.......... חברים , שמתם לב שהכל "מושלם"????? אתם יודעים כמה זמן מאמץ ואנרגיה אני צריכה להשקיע בנחמדות? גם אם אני יכולה להרשות לעצמי ללכת כל יום לקנטרי קלאב , זה תמיד ע"ח "ילד", הורה, בעל,בית, חברה וכו´. אני אומרת לכם - רגשי האשמה , אלה מכות שאפילו בתורה לא כתובות. תחשבו על זה. אני מודה לכם על שאפשרתם לי להוריד את המסכות, מי שמכיר אותי בודאי לא יקשר ביני לבין הכתוב כאן רות
 

Sודית

New member
כל מילה פנינה.....אמת ויציב....

כמה אנשים חיים כך והולכים לעולמם... כל כך נחמדים וטובים, כל-כך שבא לבכות. זה ממש מזכיר לי את חיי אימי ז"ל.... הכל למען אחרים......עד שמתים. דווקא ממנה למדתי, שזה לא תמיד נכון, כך לחיות, בעבור אחרים ולשכוח את עצמך. סודית משתדלת לחיות קצת אחרת.
 

Sודית

New member
תודה מקסימה...גם לך שנה טובה

זו גם דעתי, אך לא דעת כולם. אני יודעת שיעשו פרצופים, שלא ישכחו לי מהר... כאילו....איך את מסוגלת???? אני כבר דואגת המטלפונים של מחר...מכינה נאום. סודית כבר מתכוננת.
 
../images/Emo24.gifכטוב בעינייך...

אבל הרי כלום לא טוב, וכולם יגידו - שלא טוב להיות לבד ולך - הלבד הוא הטוב... ובעצם - לא תהיי לבד, תהיי עם הזכרונות, עם התמונות, עם הריח של שנה שעברה... וזהו שלב של אבלות שכל אבל חייב לעבור...שאם לא - תשארי באותו מקום שנה אחר שנה... אמרי את שבלבך - פשוט בתכלית: תודה, אבל לא השנה... והאמיני - מי שיבין - טוב, מי שלא ...לא היה שם. ואל תדאגי על השבתת שמחתם של אחרים - הם ישמחו או לא ...זה הם. את, סודית, עדיין לא יכולה לשמוח, את עדיין דוויה וכואבת, תני לעצמך ללכת עם הכאב הזה, בכי את כל עוצמת הגעגוע הבלתי מתפשר, כעסי אם תרצי, צרחי אם צריך.... אלה השעות הכי קשות בשנה... והלוואי שעם הזמן...וזה לוקח זמן.. תוכלי לשלב גם מעט הנאה... הרשי לי לאחל לך רק זאת: לו יהי זה הכאב האחרון. ברבורה פצועה ומבינה
 

טומי*

New member
המממממממממ....../images/Emo9.gif

למה לנו כל הזמן להתחשב באחרים ,באמת שלא משנה אם מדובר בחברים ו/או משפחה, שתיהיה הקרובה ביותר מצידי.לדעתי אם את מרגישה שאת זקוקה לשקט הזה קודם כל תיהי שלמה עם החלטתך ומשם הדרך לכל מיני אי נעימויות או הערות למיניהם לא יהבו שום בעיה. לא ידעתי על אמך...אז אומנם באיחור משתתף בצערך ומאחל בריאות טובה ושנה טובה טומי
 

Sודית

New member
הוא שאמרתי...תודה על החיזוק../images/Emo24.gif

גם לך שתהיה שנה נפלאה.... ותחשוב הרבה על עצמך. סודית בדרך לשם.
 
../images/Emo140.gifעשי את מה שאת רוצה

בלי יסורי מצפון, כי אם יש לך יסורי מצפון אז לא הייתי נשארת לבד, אני מתארת לי שגם האחרים אבלים ובכל זאת יושבים יחד בשולחן, לפעמים זה אפילו מחזק,שוב זה בתנאי שאין לך ספקות ולא תשבי ותחשבי נונסטופ . מאחלת לך שנה טובה שמחה ללא צער וכאב. בברכה ממני .עליזה
 
סודית יקרה. די את לא בדילמה

החלטת ואת עומדת מאחורי החלטתך. קראתי את כל התגובות ובעצם קחי מכל אחד קצת ואלה הם גם דברי. ביקשת "גלגל הצלה - קהל" 99% (נדמה לי להוציא אחד) נתנו לך את התשובה שרצית לשמוע. אז הישארי בבית, שלחי עם בנך את המתנה , שבטח קנית, ובלי תרוצים, ברכי את המארחים בטלפון ואמרי רק את האמת. כי כל אחר מלבד האמת ישמע כתרוץ שקרי ומי שמכירך ידע זאת. אם יבינו אותך מה טוב. ואם לא יבינו חבל, אבל היי במקום שלך טוב להיות בו. משתתף בצערך, ומאחל לך כמו לכולם שנה נהדרת.
 

nutmeg

New member
סודית...

לא יודעת ולא רוצה להגיד או ליעץ מה לעשות. רוצה לשאול אולך שאלה: בשה שהחלטת לא ללכת כי "לא בא לך לחגוג עם המשפחה ובלי אמך" - עוזר לך להתמודד עם חסרונה ועם אבלך, או שזו בריחה מהתמודדות?
 
למעלה