חבל שישאר

[le ad]

חבל שישאר

מכירים את זה?
מצד אחד נמצא בעלי, שלא עושה חשבון, וברגע שהוא שבע הוא מפסיק לאכול - אפילו באמצע הביס.
מצד שני נמצאת אימי, שאם נשאר מעט בצלחת המרכזית היא מציעה לכל דיכפין כי חבל שישאר, ושאומרים לה ששבעים/לא רוצים, היא אוכלת בעצמה גם אם היא כבר אכלה מספיק והיא די מלאה.
ואני בתווך.
לומדת להפסיק לאכול מיד כששבעה או טיפה אחרי, לומדת להגיד לא ל"חבל"ים למיניהם, לומדת לזרוק שאריות (או לשמור אותם ליותר מאוחר), ומנסה לזכור כי הגוף שלי הוא לא פח זבל.

 

[avi5199]

אני יכול לחשוב על כמה שיטות להתגבר על זה

שיטה הכי אכזרית זה שיטת ה" דווקא" - כלומר אף פעם לא גומרים את כל מה שבצלחת .
שיטה שניה זה לקחת מראש פחות ממה שנכנס לצלחת ולהחליט שאף פעם לא לוקחים מנה נוספת.
שיטה שלישית שכבר היה כאן בפורום זה להשתמש בצלחת קטנה.
השיטה שלי זה להחליט מראש בצורה מחושבת כמה צריך לאכול, ולקחת בדיוק נמרץ את מה שהחלטת מראש, ולאכול בדיוק מה שלקחת ולא יותר , לא להגיע להרגשת שובע, ותמיד להשאיר קצת מקום בבטן אחרי הארוחה.

 

[קשר חדש]

השאיפה מבחינה כלכלית היא לא לזרוק אוכל

השאיפה מבחינה בריאותית היא לאכול כמה שהגוף צריך ולא מעבר.
השאלה היא איך ניתן לקיים את שניהם? ועד איזה דרגה זה סביר לקיים את שניהם?
הפקת לקחים: אם הכנת אוכל לכמות אנשים וראית שנשאר המון, כדאי להפחית בפעם הבאה ולרשום לעצמך כמה, על מנת שתגיעי לכמות סבירה שאנשים אוכלים. בין אם זה את ובן הזוג או בזמן אירוח.
"שלא יחסר": אם את מהגישה הזאת, את תכיני יותר ממה שאת חושבת שאנשים יאכלו. תמיד ישאר לך, כי אם משהו נגמר, יתכן שמישהו עוד רצה לאכול אותו ולא היה לו מספיק!. אם את בגישה הזאת, כדאי לאמץ את ימי אכילת השאריות. נשאר קצת מכל דבר, ואוכלים את מה שנשאר.
מיחזור: אני מכירה כמה אלופות במחזור אוכל. שאריות שנשארו, יהיו הבסיס לתבשיל הבא. בבחירת התבשיל הבא, תתחשבי בשאריות ומה ניתן לעשות איתן.
הקפאה: אם את בגישה של שלא יחסר, כדאי לכוון ככה, שהאוכל שנעשה יהיה אוכל שניתן להקפאה.
כמות משתנה של אוכל: צריך לקחת בחשבון שאנשים לפעמים באים רעבים ולפעמים שבעים, ולכן כמות האוכל שתאכל תהיה שונה מפעם לפעם, לכן בחלק מהפעמים, גם אם עשית כמות בדיוק, ישאר אוכל. ושוב, ניתן להתגבר על זה עם שאריות או מיחזור או הקפאה.
"לאכול רק טרי" - אם את בגישה הזאת, אז או שתעשי כמות בדיוק, ואולי אפילו יהיה קצת חסר לפעמים, או שתזרקי אוכל. אם את גם בגישת "רק טרי" וגם בגישת "שלא יחסר", הכי חשוב שתתרגלי להתגבר על הבאסה של לזרוק!. כי אם זה מה שהחלטת שהכי טוב לך, אז לכי עם זה עד הסוף.

 

[avi5199]

לגדל תרנגולות - הן אוכלות את כל השאריות והופכות אותן לביצים

חוץ מזה אני מקפיא כמעט הכל . יש לנו מקפיא גדול בנוסף לתא ההקפאה שבמקרר.

(מצטער מחוסר מקום האייקון

לא נכנס לכותרת.... אבל אני באמת מגדל תרנגולות בחצר האחורית )

 

[le ad]

לזרוק אוכל

בדר כלל אינני זורקת כמויות של אוכל.
חוץ מסלטים, אני כבר יודעת לבשל כמעט במדוייק, ואם לא - אז אוכלים במשך השבוע.
הכוונה שלי בלזרוק אוכל שנשאר מעט בצלחת (כמה ביסים) שאף אחד לא יאכל עוד או טיפטיפונת בצלחת המרכזית שאפשר לשמור ליותר מאוחר או אם זו כמות שאף אחד לא יאכל אז לזרוק.
פעם הייתי על הכמויות הקטנות הללו מנקה את הצלחות כי חבל לזרוק או חבל לשמור ליותר מאוחר, היום אני או שומרת או זורקת לפי העניין. מבחינתי זה שינוי (בכלל, להצליח להשאיר בצלחת ולא לגמור הכל כשאני שבעה זה שינוי אצלי) שלא היה פעם, בעוד שאמא שלי עדיין נוהגת כך.

 

[קשר חדש]

מעבר לעניין של ההרגל שקיבלת מבית ההורים

את יודעת להגיד מה הרציונל של לא לזרוק את השאריות בצלחת?
כי אם הרציונל הוא חיסכון כספי, אז עדיף לקחת מעט ולהוסיף כל פעם קצת, על מנת שלא להגיע לזריקת כמויות.
אם הרציונל הוא שיש ילדים באפריקה שאין להם מה לאכול - התשובה היא, שלטפל לא טוב בגוף שלך (לתת לו אוכל כשהוא לא זקוק לו) לא עוזרת לאף ילד באפריקה!. היא רק יוצרת שני ילדים בעולם עם בעיה, האפריקאי שאין לו מה לאכול ואת, שסובלת מהנזקים של אכילה לא מתאימה.
אם הרציונל הוא חסכנות/קמצנות, אז כדאי להסתכל על התכונה הזאת בכללותה, ולראות אם היא מתאימה ואיך מנסים לשנות אותה.
אם הרציונל הוא לא לזלזל באוכל, להראות כבוד לאוכל, אז יש מנגד את הכבוד לגוף שלנו. טיפול טוב ומכבד לגוף חשוב בדיוק כמו טיפול מכבד לאוכל.

בקיצור, ממליצה על מנטרה נגדית, שתאמרי לעצמך בשעת הצורך, לאחר שתדעי מה הרציונל הבסיסי של הדרישה לא לזרוק את שאריות האוכל.

 

[ורדה דודי]

כל הכבוד לך על ההודעה האמיצה

אני שומעת המון התקדמות מהימים הראשונים שהתחלת לכתוב פה.
אני בטוחה שאת יודעת איך לנתב את הדרך.
הגישה שלך לשמור על הגוף כל כך נכונה.
תבורכי.

 

[le ad]

תודה

 

[tsiporganeden]

אני מבשלת מיד מחלקת לקופסאות ומקפיאה, כשאני רוצה

לאכול מוציאה קופסא ומחממת במיקרו, בהתחלה חצי דקה שיצא מהקופסא, אחר כך מעבירה לקערה עמוקה להמשך.
אני לא דתיה ולכן אוספת את הקופסאות של הקוטג' והגבינות, וזה מצויין, מה שיכול להזרק זה רק סלט ירקות, משתדלת שלא לעשות הרבה שלא יזרק.