חבלה רשומה
בעבר נקבע על ידי בתי המשפט וועדות הערעור כי רק נכות שנגרמה על ידי פגיעה בגוף יכולה להיחשב כ"חבלה" לצורך הארכת המועד ולכן נכות שנגרמה על ידי מחלה ו/או החמרתה לא נחשבו כחבלה ולא ניתן להאריך בגינן את המועד. אולם בפסיקה מאוחרת יותר ניכרה אי נוחות רבה מקביעה זו וגברה הנטייה להכיר גם במחלות והחמרתן כ"חבלה". בתי המשפט וועדת הערעורים החלו לבדוק אם אירע "אירוע חבלתי" אשר גרם לנכות. ניתן לומר כי כל אירוע מזיק ופוגע הוא מעשה חבלה, לפיכך כל אירוע הגורם נכות - ויהא מובנה אשר יהא - הוא "חבלה" לצורך הארכת המועד. בפסק דין בן ארי קבע בית המשפט את המבחן המשולש לקביעת קיומה של "חבלה רשומה" (תוך שלנגד עיניו עומד השוויון בין נכים כתוצאה ממחלה לבין נכים כתוצאה מחבלה): א. רישום המעיד על פגיעה בגוף; ב. אירוע שגרם לפגיעה זו; ג. סמיכות הזמנים בין האירוע שגרם לנכות לבין הרישום. כמו כן נקבע כי אין חובה כי האירוע יהא חד ופתאומי וחבלה יכולה להיגרם על ידי רצף של אירועים כמו תנאי אימונים מפרכים, או תנאי שירות קשים באופן כללי. יחד עם זאת נקבע כי אין להתבסס באופן סתמי על טירונות או קורס כבסיס לתנאי שירות אשר גורמים לאירוע חבלתי. מחלות מערערים הוכרו כ"חבלה", למשל, במקרה בו היה רישום מפורט על טיפול באבן בכליותיו של המערער, במקרה של הלם קרב כתוצאה מהפגזה או אירוע מלחמתי, במקרה של החמרת מחלת נפש וכן במקרה של סוכרת שהתפתחה כתוצאה מהלם נפשי, הוכרה "חבלה". עולה מן האמור לעיל, כי עדות של עדים, בפני עצמה מקשה על הוכחתה של החבלה הרשומה, מאחר ואלמנט הרישום והרשומה הציבורית נעדרים ממנו. אין המשמעות שלא ניתן להוכיח לחלוטין, מדובר על הורדת הסיכוי להכרה. תנאי נוסף הוא כי ההשהיה בהגשת התביעה אינה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת ראיות לבירור הבקשה. במקרה בן ארי, די היה בתיעוד האימונים המפרכים שעבר המערער כדי לענות על דרישת קיום האפשרות להשגת ראיות הדרושות לבירור הבקשה. יחד עם זאת, נקבע כי השהיה של 15 שנה בהגשת התביעה מקשה על השגת הראיות הדרושות לבירורה. קצין התגמולים אינו יכול להעלות טענה סתמית כי יש קושי בהשגת ראיות לבירור התביעה ועליו להצביע על כך שההשהיה בהגשת הבקשה עשויה להקשות במידה ניכרת על השגת הראיות הדרושות. אם תרצי יעוץ פרטני תתקשרי 03-5758482, דברי איתי או עם צחי.