זקוק לעצה

rupio007

New member
זקוק לעצה../images/Emo105.gif

אני ובן זוגי כבר שנה ביחד ואנחנו מסתדרים נהדר. אני יודע שהוא לא אוהב את מקום העבודה שלו ושהוא רוצה לעזוב אבל הוא צריך לתת כסף לבוס שלו כהחזר על הלוואה. עכשיו הוא ראה משהו כאופציה שזה ללכת לעבוד על ספינה וזה אומר שאנחנו נהיה חייבים להפרד כי זה יהיה לפחות לחצי שנה ואני לא רוצה להיות זה היכבול אותו.... העניין הוא שהוא אומר שאני הדבר הכי טוב שיש לו כרגע בחיים (ואני לא יודע למה). על הספינה הוא יוכל להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהוא מרוויח עכשיו כמעט 300% יותר. השאלה שלי היא האם לדחוף אותו לעבודה הזו או להשאיר אותו לידי. ושלא יהיו אי הבנות אני מאד אוהב אותו ואני לא יודע אם לחשוב עלי לפני שאני חושב עליו או ההיפך... אני מממש מתוסכל... הצילו
 

eig

New member
דיעת יחיד

לדעתי אחרי שנה של יחסים ההחלטה כמובן היא של שניכם ולא רק שלו. מצד שני האם בחנתם את כל האלטרנטיבות שיש לכם יחד להשיג את הכסף שצריך לפני שהוא לוקח את כל האחריות ויוצא לחצי שנה. מה שעלול מאוד לערער את היחסים, אף אחד לא יודע מה יהיה אחרי חצי שנה. בקיצור, לפני שמפרקים את החבילה ושולחים חיילים לשדות זרים תשבו, תעשו חושבים יחד איך אתם פותרים את הבעיה ועושים כסף. 300 אחוז יותר זה נפלא, השאלה אם 300 אחוז יותר בכסף וחצי שנה לבד זה עדיין נפלא.
 

rupio007

New member
../images/Emo105.gifאני מבין אבל

אני ממש לא רוצה שהוא ילך לי כי זו מערכת יחסים אמיתי ראשונה שלי ואני מאד אוהב אותו אבל הוא יכול להיות כל כך מאושר בעבודה חדשה וגם העיניין הכלכלי הוא חלק גדול כי אני סטודנט ואני חי כרגע על חשבון של ההורים שלי ואני לא יכול הכי לממן את שנינו ולא שאני עושה את זה אבל אם הוא יסע זה יכול לקדם אותו גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית .... אני לא רוצה להיות זה שיעצור בפני ויסגור לו את הדלת לאפשריות חדשות. להיות אנוכי או לא????
 

eig

New member
סדרי עדיפויות

אני מדבר מניסיון אישי פרטי כמובן. העולם גדול וכל ההזדמנויות שבו תמיד יהיו שם. אני וויתרתי כמה פעמים בחיי על תוכניות מכיוון שבדיוק הכרתי מישהו ונתתי לזה צאנס. בסידרי העדיפויות שלי היה בן זוג תמיד במקום גבוה. אז וויתרתי לא פעם על תוכניות שלא מימשתי לאחר מכן לעולם אבל אני לא מצטער. הפעם האחרונה שהכרתי מישהו הייתי בדיוק בדרכי לתוכניות גדולות מעבר לים. ביטלתי הכל כשהיינו יחד רק חודש. בשביל ההזדמנות לממש אהבה. מאז התארסנו ועברנו למעבר לים יחד. היה שווה. בכל אופו מה שאני מנסה להגיד. אם בסדר העדיפויות שלו בחיים זה בן זוג ואהבה אז אין סיבה שוא יעזוב בשביל כל השאר. כל השאר היה ותמיד יהיה שם. אבל אם בסדרי העדיפויות שלו זה לעזוב הכל עכשיו למען העבודה. ועוד כמה גרושים. אז באמת שיהיה קשה לעצור אותו. העניין הוא שבסופו של דבר זה סדרי העדיפויות שלו בחיים ולא דילמה שאתה יכול לפתור בשבילו.
 

odedee

New member
לדעתי

עבודה הרבה יותר קל למצוא מבני זוג. לפעמים אנשים חושבים שכסף הוא דבר נורא חשוב בחיים. להשקפתי, כסף הוא רק אמצעי, לא מטרה. הדברים החשובים באמת הם בריאות, אהבה, אושר. אם אתם מסתדרים נהדר, למה לוותר על זה רק בגלל עבודה? עבודה זה נראה הרבה לפעמים, אבל תכל'ס זה כלום. תלך אחת, תבוא אחרת. אז מה אם הוא יכול להרוויח במשך חצי שנה פי שלושה מהשכר הנוכחי שלו? בפרופורציה של שנים, שלא לדבר על חיים שלמים, אין לכסף הזה הרבה משמעות. במיוחד אם המחיר שלו הוא פירוק המשפחה. למה אתה בכלל שואל את עצמך אם לדחוף אותו לעבודה הזו או לא? תגיד לו איך אתה מרגיש, וזהו. ואני במקומך הייתי נורא מרוצה שהוא אומר שאתה הדבר הכי טוב בחיים שלו. מה לא בסדר בלחשוב עליך? ועליו? אם אתה רוצה שתשארו ביחד, זה גם לטובתו.
 

ciccio

New member
לדעתי

בעצם זו לא דעה, זה נסיון את האיש שלי פגשתי 4 חודשים לפני שהייתי צריך לעזוב ל10 חודשים את איטליה, מה שהביא למשברון קטן בתקופה מאוד ראשונית ביחסים לפני שיכולנו להגדיר את עצמנו כזוג, אבל הבחירה הייתה לא להרים ידיים, יש ביננו משהו מאוד נעים ונחמד ונלך איתו קדימה, ומי יודע מה יקרה תוך כמה חודשים כשאני אהיה אמור לעזוב, וכמה חודשים אחר כך באמת הפכנו להיות מאוד קרובים. אז זה לא היה קל אבל זה משהו שהצלחנו לעשות, במשך עשרה חודשים יצא לנו להפגש פעמיים. ואנחנו עדיין ביחד, זה היה לנו כמו מבחן ועמדנו בו.בשן,עין ושאר האברים האינטגרלים אני מאחל לכם בהצלחה בכל מקרה...
 

eig

New member
איטליה

יש משהו עם האיטליה הזו מה ? :) גם הסיפור שלי התחיל בהקשר לאיטליה :)
 

ciccio

New member
בטח שיש

רוב או יותר נכון כל הסיפורים שלי היו באיטליה... אני חי פה
 

een ogenblik

New member
אין באמת עצות למצב כזה

זה כלכך תלוי בשניכם, ששום אדם מבחוץ לא יוכל לתת עצה. רק לחלוק נסיונות עבר אפשר. כשהאיש עמד לסיים את לימודי הדוקטורט שלו, והתברר לנו שהצעת המחקר למחקר המשך לא התקבלה, האיש מייד קיבל הצעה לביצוע מחקר בהונג-קונג. את כל תכניותינו עד אותו רגע ערכנו על פי ההנחה שאנו נשאר בארץ לפחות שנתיים לאחר סיום הדוקטורט, כך שזה ממש לא התאים לנו. אני, סוף כל סוף, חזרתי לאוניברסיטה להשלים תואר, והייתה לי עוד שנת לימודים שלמה אחרי הנסיעה הצפויה שלו. מצד שני, תיכננו לעזוב את ישראל מתישהו, ולא ראינו יותר מדי אפשרויות להכנסה חוץ מאותה אופציה הונג-קונגית. אז במהלך ארבעת החודשים הבאים, בהם האיש שהה בהונג-קונג, ואני דחסתי לימודי שנה לסמסטר אחד, כולם סיפרו לי שאני נורא אמיצה שככה אני נותנת ל"בעל" לחיות רחוק ממני. לנו זה נראה נורא הגיוני. בסך הכל צעד נוסף לקראת עתידנו המשותף יחד. כן, אני מכירה זוג חברים שהאיש נסע לשבתון בארה"ב כאשר האישה נשארה בארץ עד לסיום שנת הלימודים של הילדה בביה"ס, ועל פי התכנית המקורית הן היו אמורות להצטרף אליו אז, רק שפרק הזמן הזה הספיק לו למצוא את אהבת חייו בארה"ב ולרצות להתגרש. זה קרה ממש כאשר התקבלה ההצעה ההונג-קונגית. זה לא שינה לנו במאום. הם זה הם, ואנו זה אנו. החלטה שלכם צריכה להיות תלויה בכם בלבד בהתאם למה שאתם חושבים על חוזק הקשר ביניכם, על מידת הצורך שלכם בהכנסה כלכלית, ועל מה אתם מצפים מהעתיד.
 

ciccio

New member
המשך הניסיון

לנו 10 חודשים בלי בולבול זה נצח, ואין לנו מה לשקר זה לזה, בחיינו היום אנחנו לא זוג פתוח ולא עושים שטויות מחוץ לזוגיות, אבל פיקוח ארזמוס דורש זיונים מהצד. זה היה הפתרון שלנו לא הכי קל אבל היה לנו הכי הגיוני
 

itay82

New member
even though

no one should ever listen to any advice coming from me, I'll still write it down. I think it also depends on how bad the financial problem really is. Money might only be means of getting things, and not a higher goal, but it still is a lot. I also have no idea what your relationship looks like, but (and talking from experience) a sudden inequality in the financial status is one of the biggest blows ever. It creates a sort of financial dependence and inequality which can be really the worst thing a relationship can suffer. But then again, the most important thing is talking these things over.
 

rupio007

New member
../images/Emo10.gif../images/Emo105.gif

אני יודע שהכל תלוי בי ואני לא יודע איך להתמודד עם זה כרגע.... אני מאד רוצה שהוא ישאר אבל מצד שני אני מאד רוצה שהוא יצליח בחיים ויהנה מכל דבר שיהיה אפשרי לו בחיים ואם זה אומר לתת לו יד בזה שהוא יסע ואני אהיה בלי הלב שלי לחצי שנה או יותר אז אני מוכן אבל זה גם אומר שאולי אני לא אהיה בלימודים שלי לאותה תקופה... אני לא חושב שיהיה לי את הכח הנפשי לזה... אני יותר מידי אוהב אותו בכדי לא לתת לו את האפשרות הזו התתרום לו כלכ ך הרבה בחיים ומי אני שאעמוד בדרך... אני כותב את זה ואני יודע מה שאני אמור לעשות אבל הלב אומר לי שזה לא נכון והנה מגיעות להן הדמעות והוא יראה את זה וידע למה... למה האהבה כל כך כואבת למה אנחנו עושים לנו את זה אולי כדי בלי וזהו זה והכל יהיה בסדר........ אני ממש מבולבל הכל הקולות שבראש שלי שכל אחד נותן את הצד שלו בדרך הכי משכנעת... אוףףףףףףףףףף
 

rupio007

New member
../images/Emo10.gif../images/Emo105.gif

אני יודע שהכל תלוי בי ואני לא יודע איך להתמודד עם זה כרגע.... אני מאד רוצה שהוא ישאר אבל מצד שני אני מאד רוצה שהוא יצליח בחיים ויהנה מכל דבר שיהיה אפשרי לו בחיים ואם זה אומר לתת לו יד בזה שהוא יסע ואני אהיה בלי הלב שלי לחצי שנה או יותר אז אני מוכן אבל זה גם אומר שאולי אני לא אהיה בלימודים שלי לאותה תקופה... אני לא חושב שיהיה לי את הכח הנפשי לזה... אני יותר מידי אוהב אותו בכדי לא לתת לו את האפשרות הזו התתרום לו כלכ ך הרבה בחיים ומי אני שאעמוד בדרך... אני כותב את זה ואני יודע מה שאני אמור לעשות אבל הלב אומר לי שזה לא נכון והנה מגיעות להן הדמעות והוא יראה את זה וידע למה... למה האהבה כל כך כואבת למה אנחנו עושים לנו את זה אולי כדי בלי וזהו זה והכל יהיה בסדר........ אני ממש מבולבל הכל הקולות שבראש שלי שכל אחד נותן את הצד שלו בדרך הכי משכנעת... אוףףףףףףףףףף
 

ronnl

New member
תבדקו יחד מה הכי מתאים לשניכם

תשבו תדברו תחשבומה הכי טוב לשניכם ותנסו למצוא פתרון ותאמין לי אם רוצים אז מוצאים למרות הקשיים
 

Joni M

New member
אני (כמעט) באותו מצב! ../images/Emo15.gif

וואו!!! אני גם כן סטודנט, והחבר גם כן, אבל הוא אמריקאי אז הוא חי על הלוואות ו-financial aid . עכשיו התחיל לאזול לי הכסף אז החלטתי לבוא לעבוד בטקסס אצל בת דודתי ולחסוך כסף במשך חצי שנה, כי בניו יורק קשה לחיות ולחסוך כסף. בהתחלה היה לי קשה מאוד להגיע להחלטה, אבל בריאן הבהיר לי כל הזמן שאני צריך לחשוב על מה שטוב בשבילי, ובסופו של דבר אני עושה את זה כדי שאני אוכל להשאר איתו פה. מנסיון קודם אני יודע שלא כדאי להחליט בשביל בן זוג. כל בן אדם צריך להחליט בשביל עצמו, לפי השיקולים שלו. אם תשפיע על ההחלטה שלו יותר מדי, הוא יוכל לנטור לך על זה למשך הרבה זמן, והוא תמיד יזכור את ההזדמנות שהיתה וברחה בגלל שההחלטה לא היתה שלו לחלוטין. כמובן שזה במצב שהוא לא יסתדר בשום דרך אחרת. אני כרגע פה יומיים כבר והגעגועים עדיין חזקים, אבל אני בטוח שיהיה בסדר. הלוואי שהייתי יכול להגיד לך איך זה נגמר, אבל זה רק התחיל
בהצלחה נ.ב. ותמיד יש את הקלישאה שאם אתם באמת אוהבים אז חצי שנה זה כלום...
 
מעודד לדעת שאני לא היחידה

אחרי חודש של יחסים קרובים, הבת זוג שלי נכנסה קצת לצרות ונאלצה להחליט אם להישאר לגור איתי או לעזוב לעיר אחרת ושם לחיות תקופה לא מוגדרת. אומנם זה לא ארץ אחרת, אבל המרחק מאפשר לנו להפגש רק פעם בחודש. זה עוד יותר קשה כי זה רק תחילת היחסים, אבל החלטנו שנאחנו חייבות לנסות להשאר ביחד למרות הקשיים הללו. את ההחלטה לעזוב לתקופה היא עשתה, אני יעצתי ותמכתי,והסברתי לה את הצד שלי, אבל אלו החיים שלה סה"כ, למרות הזוגיות על האדם להחליט דברים כאלו בעצמו. כמו שנכתב קודם, לכל אחד סדרי עדיפויות שונים.
 

סידון

New member
הי ..........

האמת שלדעתי כדאי לך לדבר איצו על העניין ולהסביר לו שכ50% ממערכת היחסים הזו אתה לא מעוניין שהוא יסע , שתף אותו ברגשות וברגישות שלך ספר לו שאתה לא מעוניין לא יכול להיות דבר יותר מפרגן מזה . ותנסו להגיע להסדר ולנסות ליבנות תהליך ביחד. בהצלחה אל תשכח שאין עוד הרבה כמוהו .
 
למעלה