זקוק לעזרה

[הבלש חסר הבית]

זה יותר תואר משם

ענק למשל הוא לא סתם יצור שבאנגלית נקרא ג'איינט - זה גם נותן לך מושג על טיבו, ובמקרה הזה גם על ממדיו. כך גם איש הלטאה או הלטאיש, שנותן לך מושג מיהו הליזרדמן. כנ"ל "מעופף מוח" או "מצליף מוח".

 

[Ferenheit]

"אניות הנתיבים"?

 

[IceL]

כן

אחד התרגומים המוצלחים הבודדים של עמנואל לוטם. פרמן מגיע מ-free man, ודררים מגיע מציפור דרור. אמרו לי את זה פעם באיזה וויכוח בפורום ספרותי.

 

[tapas tapas]

האמת חשבתי על זה שדדרים זה מדרור

אבל חשבתי שזה מטופש מדי.

 

[Ferenheit]

דררים, לא דדרים

 

[מתרגם במצוקה]

תודה לכולם

תודה לכולם על העזרה. אני חייב להודות שמעט מצער אותי ש-elemental הוא יסודן, כי אני חשבתי לקרוא לו איתן, ובמקרה זה איתן אדמה. מה דעתכם, איזה שם אתם מעדיפים? ושוב, תודה על העזרה.

 

[מירטל]

למה איתן?

 

[מתרגם במצוקה]

מאיתני הטבע

 

[Ferenheit]

זה יפה

אבל זה פחות נאמן למקור. איתן אוויר לא מתאים רעיונית כמו איתן אדמה, כמובן.

 

[מירטל]

אכן חמוד, ומתאים לאדמה או לאש

אבל איתן ( שמזכיר לי גם את עמיד) אוויר נשמע רע. חוץ מזה, יש מקומות שבהם יסודונים לא ממש יכולים להחשב כאיתני הטבע.

 

[פנג לו צי אן]

"דרור" בעברית לא קשור דווקא לציפור,

זו מילה תנ"כית מפורשת: "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ" (וי' כה,י). בכל אופן גם לי היה נראה שזה כוונת התרגום של דררים. אבל בכל אופן יש כל מיני מוזרויות בתרגום לעברית, אני לא זוכר את כולן כרגע, אבל למשל spice תורגם ל"סם" אם אני זוכר נכון, וזה לא מדוייק כל כך, אם כי חייבים להודות ש"תבלין" יכול להשמע קצת מוזר.

 

[major mouse]

spice - מרקוח. לא זוכר מאיזה ספר

 

[הבלש חסר הבית]

גם כן חולית

אאל"ט, מרקוח נועד לתרגם את "מלאנג'", אחד מתאריו של הסם. (סם=תבלין=ספייס".

 

[BluePrint]

"the spice is called "Malange

אז הסם נקרא "מרקוח". (אני רק מנחש, לא קראתי בעברית)

 

[Ferenheit]

"Melange" = "תערובת"

 

[Dror Bar]

זהו שמי

 

[Nihau]

יפה לך

 

[פנג לו צי אן]

מה רע ב: "יסוד" ?

נכון שזה לא הכי מדוייק, כי באנגלית מבדילים בין element (יסוד) לבין elemental. אבל זה לגמרי מוטעה, ובהרבה מקרים יש הבחנות באנגלית בין תת-מושגים שונים שבעברית לא מבחינים ביניהם, וכן להפך. כמו כן רוב התרגומים נשמעים די מגוכחים, "יסודון" למשל נשמע כמו "יסודונצ'יק". לכן נראה עדיף להשתמש במינוח העברי שמקביל למושג element, הלא הוא "יסוד". אם כן אמור מעתה: "ראובן זימן יסוד אש", "חנה זימנה יסוד אדמה", "החבורה זימנה יסוד מים", ושלום על ישראל.

 

[הבלש חסר הבית]

יוצר בלבול

יסוד זה גם החומר עצמו, לא רק הברייה שעשויה ממנו. היה מי שהציע להשתמש ב"מסד", אבל לדעתי "יסודן" מצלצל הכי פחות מסורבל.

 

[פנג לו צי אן]

אני יודע, כתבתי שבאנגלית מבחינים

בין השניים, אלא שזו תופעה נפוצה שבשפה אחת מבדילים בין כל מיני דקויות במושג מסויים, כאשר בשפה אחרת לא. מה עוד שבמ"ת מן הסתם (בניגוד לספרי פילוסופיה ומיסטיקה מימי הביניים) יש פחות חשיבות ל"יסוד" בפני עצמו במובן של ארבעת היסודות, אלא יותר ליסודות המזומנים, כך שלא אמור להיות בלבול גדול בין השניים.