זקוק לעזרה

אריה127

New member
זקוק לעזרה

בתנו - בת 8. לומדת בכתה ב' בעלת add/
הקשיים שלה -
1.קשב וריכוז.
2. קשיי התארגנות.
3. נופלת המון
4. עקשנות והמנעות.
5. קשיים חברתיים מסויימים.(מתקשה לדבר עם ילדים, מדברת יותר בקלות עם מבוגרים)
6. טונוס שרירים נמוך. (קושי בכתיבה)
7. לא מסכימה שיצלמו אותה ונכנסת לחרדה ופניקה אם חוששת שמצלמים.

יש לי כמה שאלות:
1. האם הקשיים האלה קשורים לadd? (השאלה היא במיוחד לגבי הנפילות? וכן לגבי טונוס השרירים) וכן לגבי הקשיים החברתיים (אחיה הקטן בעל אבחון כpdd ולכן השאלה).
2. מה הם דרכי טיפול וקידום מומלצים (אודה מאוד על הפניות לספרים מקצועיים בנושא) וכן לגבי מכונים או אנשי מקצוע מומלצים באזור ירושלים.
3. הטיפול התרופתי שלקחה (ריטלין la) בעייתי כיון שהוא גורם לה להיות מאוד עצבנית וגם בעיה של אובדן תאבון (ניסינו במשך תקופה מאוד ממושכת ואין שיפור)
כעת אנו מחפשים המלצות לנוירולוג מומלץ מאזור ירושלים.

המון שאלות משמעותיות
ממש ממש נודה לתשובות
תודה
 

zivadina

New member
תשובות מאמא

1. נפילות וטונוס שרירים נמוך - אין קשר. כדאי לערוך בירור אצל מרפאה בעיסוק. 2. הטיפול המומלץ בהפרעת קשב הוא תרופה, הדרכת הורים, וטיפולים נוספים לפי הצורך. טיפול נכון מתחיל באבחון נכון אצל רופא מומחה להפרעת קשב. בסיום האבחון על הרופא לתת המלצות לטיפולים המתאימים לילדה. 3. נוירולוג מומלץ בירושלים- דר׳ איתי ברגר מהדסה, שגם מיעץ כאן. 4. טיפול תרופתי מצריך מעקב ושינוי סוג או מינון בהתאם לתופעות הלוואי. ריטלין היא תרופה שמדכאת תיאבון ויש דרך לעקוף את חוסר התיאבון. עצבנות בגלל ריטלין איננה רגילה וצריך לשקול לשנות מינון או סוג.
 

zivadina

New member
תוספת

אם העצבנות מופיעה אחרי שה-la מפסיק להיע, זהו ריבאונד וניתן לעקוף אותו. La אמור להשפיע כ-8 שעות. לסיכום, אתם זקוקים לרופא מומחה להפרעת קשב שגם יסביר לכם כל דבר. ספרים - יש הרבה טובים. אני מקווה שההורים בפורום ימליצו.
 
נפילות וקשיים חברתיים

כאשר פניתי לאבחון עם בני, אחת השאלות היתה אם הוא מרבה ליפול...
אני לא יודעת אם זה קשור להפרעת הקשב אבל בודאי שזה משפיע על היכולת לשבת בכתה
העזרה המתאימה היא פנייה למרפאה בעיסוק.
קשיים חברתיים יכולים להיות קשורים להפרעת הקשב לפעמים בגלל דימוי עצמי נמוך הנגרם בשל כישלונות מרובים (לאו דוקא בלימודים) וההערות המרובות המופנות אליהם.
הקשיים החברתיים נובעים לפעמים מהחשיבה האופיינית של שחור ולבן או מהנטייה למחשבות שליליות.
העזרה בנושא הזה היא בהתאם לאופיו של הילד ומתחילה בהדרכת הורים לחיזוק הערך העצמי של הילד, ובהתאם לקושי יכולה להיות טיפול רגשי כלשהו. קיימות גם קבוצות לחיזוק מיומנויות חברתיות.
ציפי קוברינסקי
 
נדמה לי שזה קשור יותר לחוסר התשומת לב

ולהיפראקטיביות.
לא זוכר מי, אבל אחד המומחים כתב ש"כלל אצבע" לזיהו ילד עם הפרעת קשב זה לבדוק את הילדים שמגיעים הכי הרבה לבית החולים מגופים חצוניים....
 
נשמע הגיוני

אני פעם הגעתי לרופא עם הבן שסבל מדלקות אוזניים
פתאום שמתי לב שהוא חוקר אותי אם אני אמא מכה...
לא אשכח את תחושת העלבון!
מבחינתו, הוא צדק: הילד היה מלא סימנים כחולים ברגליים
חג שמח
ציפי קוברינסקי
 
טיפול בילדה עם ADD

הקשיים שציינת בהחלט יכולים להיות חלק מהפרעת הקשב אך לא רק. טונוס שרירים נמוך יכול להיות לכולם, לא בהכרח קשור להפרעת קשב. הקשיים בכתיבה יכולים להיות קשורים לכ למיני דברים בנוסף להפרעת הקשב וכנ"ל לגבי הקושי החברתי- יש ילדים עם ADHD שהם כוכבים חברתיים ויש כאלו שמאד קשה להם, כך שזה לא בהכרח נגזרת של האבחנה.

אם אתם חברי מכבי אני ממליצה מאד לפנות למכון להתפתחות הילד, שם עושים עבודה נפלאה בקבוצות עם ילדים שיש להם ADHD ומטפלים שם בשיטת cog-fun (באופן פרטני וקבוצתי) שהיא שיטת טיפול יחודית חדשנית בריפוי בעיסוק ואף הוצגה בכנס הבינלאומי האחרון שהיה בארץ.

לגבי החרדה ממצלמה, זה לא קשור ל- ADHD בפני עצמו אלא קשור לחרדה, שיכולה להיות אבחנה נוספת ובמקרים רבים מאד ילדים ומבוגרים עם ADHD סובלים מאבחנות נוספות כגון חרדה, דיכאון ועוד הפרעות התנהגותיות-רגשיות וחשוב להתייחס לכך באופן מתאים באבחון ובטיפול ולטפל בהתאם (טיפול פסיכולוגי התנהגותי כגון CBT ובמידת הצורך גם טיפול תרופתי, אם יש השפעה על איכות החיים והתפקוד היומיומי).

אם אינכם חברי מכבי אני ממליצה בחום על קליניקת סימני דרך של שתי מרפאות בעיסוק מדהימות מירושלים- עידית הירש ועידית דהן, הנה דף הפייסבוק שלהן:
http://www.facebook.com/SimaneiDerekh?fref=ts והן עושות שם קבוצות טיפוליות ועושות עבודה מדהימה!

לגבי ספרות, יש לי המלצה לשני ספרים: האחד "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD" מאת מנור וטיאנו- ספר מאד מקיף ועדכני וספר נוסף עם ראיה מקורית וקצת אחרת על ADHD נקרא: "ADHD אי שקט בריא" מאת ד"ר פינקי פיינשטיין.

המלצה על נוירולוג בירושלים- ד"ר איתי ברגר, יש לו מרפאה בהדסה הר הצופים.
 

אריה127

New member
תודה לכל המגיבים! אודה לעוד תגובות והמלצות

רק הערה: היא בעלת אבחון של ADD (ללא היפר אקטיביות).
מבחינה תחושתית היא בתת תחושה (חוץ מחוש הריח) והיא לא מתנוענעת הרבה.
לגבי הנפילות - החשד העיקרי שלי קשור בקושי בגוף במרחב (מן הסתם יש לכך שם מקצועי...)
יתכן ומדובר בבעיה בשדה ראייה (נבדוק אצל רופא עיניים בקרוב)
 
עכשיו קראתי את התגובות ואת תגובתך

ממליצה לך בחום לקרוא את האתר של ד"ר עדי אדר, נוירולוג מבאר שבע. הוא מדבר באתר שלו על מקרים דומים לשל הבת שלך לדוגמא ילד אפילפטי שהיו לו ניתוקים וזה נתפס כמו הפרעת קשב.

ממליצה גם לחפש בגוגל 'תסמונת האונה הימנית' או NLVD - ישנו קשר הדוק בין הפרעה בויסות חושי (ותת תחושה בכל החושים ותחושת יתר באף זה גם הפרעה בויסות חושי), לבין מערכת האוזן-עין (העצב השמיני בעצבי הגולגולת אחראי במקביל על שמיעה ועל תפיסה מרחבית, היינו, אותה פונקציה אחראית על שתי הפונקציות האלו). תסמונת האונה הימנית, לדוגמא, מאופיינת בקושי בויסות חושי, קושי בהתמצאות במרחב, וגם קושי בקליטת מסרים חברתיים לא מילוליים (מכאן יכול לנבוע קושי עם ילדים אך לא עם מבוגרים).

לעניין התמצאות מרחבית, אתה אומר שהיא לא מתנוענעת הרבה, ובכל זאת נופלת. נסה לבדוק בעיה בתחום שיווי משקל, שוב, ישנו חלק באוזן הפנימית שאחראי על ויסות שיווי משקל, ועצבי הגולגולת הצמודים לאוזן - העצב השביעי והשמיני, קשורים יחדיו להתמצאות מרחבית, שיווי משקל, ראיה פריפריאלית. הייתי ממליצה לבדוק את נושא האוזן, ישנן מספר בדיקות אוזניים - בדיקת שמיעה - ותתעקש על BERA שהיא המדויקת, יש בדיקת הדים כוכולרים, יש גם פרטוסקופיה, שזה לא בקופות, אבל זה בודק שיווי משקל, בהקשר של איבר שיווי המשקל באוזן.

ישנם גם לא מעט טיפולים לדברים מהסוג הזה...
כך שאם יתברר שהבעיה היא באוזניים/שיווי משקל/עצבי הגולגולת, אתה כמובן מוזמן לשוב לפה עם האבחון ולבדוק טיפולים מול אנשים שמכירים והתנסו בדברים דומים.
 
נשמע כמו בעיה נוירולוגית

אני לא מומחית, אבל ידוע לי שמה שמאפיין מצב אפילפטי או מצב טרום אפילפטי (כגון PETIT MALL) הוא רגישות להבהובים ופלאשים. ישנם אנשים ש"חוטפים" התקף אפילפטי מפלאשים והבהובים - לדוגמא בדיסקוטק. ואם היא חוששת מצילום, כנראה שיש פה בעיה שקשורה למצב שכזה. גם כשאתה אומר שהיא נופלת הרבה, זה חש כמו משהו נוירולוגי, ולאו דווקא פסיכולוגי/פסיכיאטרי (שכנראה גם קיים אך במקביל)

נסו לבדוק את הנושא הנוירולוגי, רק כדי להיות בטוחים.

כשאתה אומר "עקשנות והמנעות" - מאיזה סוג? שכן ישנם ילדים עם רגישות יתר סנסורית שרגישים לרעש, למגע, והם מתעקשים ונמנעים היכן שהם עלולים לפגוש סוגי מגע או רעש או מראות שמציפים את החושים שלהם, ועל כן הם מתעקשים. נסה לבדוק בגוגל "רגישות יתר חושית/סנסורית" ולבדוק אם הבת שלך עונה על ההגדרות שם. אולי משם נובעת העקשנות.

רגישות יתר סנסורית, יחד עם מצב טרום אפילפטי (שניתן להניח בשל החשש מצילום), מרמזים, כאמור, על בעיה נוירולוגית כלשהיא.

גם טונוס שרירים נמוך, קראתי במקום מסוים, קשור לתסמונת נוירולוגית שקרובה ל ADD - ישנו קשר הדוק בין מערכת העצבים ההיקפית, אשר מפעילה גם שרירים, לבין השרירים, כלומר גם נושא טונוס השרירים מחזיר למצב נוירולוגי

לעניות דעתי במצב כזה רצוי להתעקש על אבחון נוירולוגי מקיף יותר, שכולל אולי בדיקת הדמיה, יתכן וכל הדברים האלו הם סמפטומים של דבר אחד, נוירולוגי...., צריך לבדוק בכיוון הזה
 
למעלה