זקוקה לתמיכה
אני יודעת שאני עושה בשכל, אך עם זאת כואב לי בטירוף ואני זקוקה לתמיכה כדי לא ל"אבד את הראש". אז ככה הוא(נקרא לו ר') ואני הכרנו לפני שנה , שנינו היינו נשואים, כל אחד למישהו אחר והתחיל ביננו רומן. חטוף, גנוב שבסיסו היה הנאה הדדית. לר' היה חסר מין ותשומת לב של גבר ולי היו חסרים פינוקים: מסעדות, שקיעות וכיפיים שר' מילא לי את כל החסר. לאט לאט הרומן התחיל לבעור ונפגשנו על בסיס יומיומי. הוא משקר לאשתו ואני - לבעלי. כאשר לא יכולתי יותר, הפכתי להיות אפטית בבית ולבעלי נמאס והוא עזב את הבית בקיץ. לאחר סוכות ר' עבר לגור איתי ועם ילדי בביתי השכור , הייתה אשליה של כאילו משפחה. הילדים ( שכמובן התייעצתי איתם לפני שר' עבר) התאהבו בו, סמכו עליו וראו בו חבר בוגר. ואני- לא יכולתי לנשום בלעדיו. הימים חלפו ולאט לאט נכנסנו לשגרה של זוג , קניות יחד, את כל החויות, חברים משותפים וכו'. בחורף האחרון, בעלי נתקף קנאה והתחיל לספר בדיות לאשתושל ר', שהלכה והפיצה אותם להוריו, להוריה, לחבריו המצב הלך והתדרדר מיום ליום. הוא עזב את הבית שלנו לבית הוריו ולפני מס' שבועות חזר לביתי. אך חזרתו לוותה באינספור שקרים, הסתרת שיחות טלפוניות שלו וערפול שלם של רגשותיו. אני אוהבת אותו בכל ליבי ומחוייבת אליו בכל 100%. אך הוא בשלו. והנושא האחרון שבגינו הוא עזב את הבית הוא העובדה שאני מתגרשת בקרוב ( יש לי תאריך..) בשיחה ביננו הסברתי לו שהוא חלק מן הסיבות שבגללן אני מתגרשת ( בנוסף לכך שלא הסתדרתי עם בעלי שנים רבות, לא הייתה שם אהבה, חמלה וכו') עם זאת, הןא חלק מן הסיבות. ר' החליט כי אינו רוצה להיות "מפרק משפחה" ואם הוא חלק מן הסיבות אסור לי להתגרש. כדי להדגיש את החלטתו זאת, הוא פשוט עזב את הבית (שבו גר יחד איתי) ללא הודעה וללא הסבר. פשוט עזב. והשאיר אותי עם ההווה הדי עצוב. אני יודעת כי איני רוצה כזו מערכת סבוכה, כואבת ושאינה תומכת. למרות הכל - כואב לי בצורה שלא תאמן. נראה לי כי זהו עונשי ועלי לשאתו בשלווה. אבל, אני נקרעת מן הכאב הזה...........עזרה.....
אני יודעת שאני עושה בשכל, אך עם זאת כואב לי בטירוף ואני זקוקה לתמיכה כדי לא ל"אבד את הראש". אז ככה הוא(נקרא לו ר') ואני הכרנו לפני שנה , שנינו היינו נשואים, כל אחד למישהו אחר והתחיל ביננו רומן. חטוף, גנוב שבסיסו היה הנאה הדדית. לר' היה חסר מין ותשומת לב של גבר ולי היו חסרים פינוקים: מסעדות, שקיעות וכיפיים שר' מילא לי את כל החסר. לאט לאט הרומן התחיל לבעור ונפגשנו על בסיס יומיומי. הוא משקר לאשתו ואני - לבעלי. כאשר לא יכולתי יותר, הפכתי להיות אפטית בבית ולבעלי נמאס והוא עזב את הבית בקיץ. לאחר סוכות ר' עבר לגור איתי ועם ילדי בביתי השכור , הייתה אשליה של כאילו משפחה. הילדים ( שכמובן התייעצתי איתם לפני שר' עבר) התאהבו בו, סמכו עליו וראו בו חבר בוגר. ואני- לא יכולתי לנשום בלעדיו. הימים חלפו ולאט לאט נכנסנו לשגרה של זוג , קניות יחד, את כל החויות, חברים משותפים וכו'. בחורף האחרון, בעלי נתקף קנאה והתחיל לספר בדיות לאשתושל ר', שהלכה והפיצה אותם להוריו, להוריה, לחבריו המצב הלך והתדרדר מיום ליום. הוא עזב את הבית שלנו לבית הוריו ולפני מס' שבועות חזר לביתי. אך חזרתו לוותה באינספור שקרים, הסתרת שיחות טלפוניות שלו וערפול שלם של רגשותיו. אני אוהבת אותו בכל ליבי ומחוייבת אליו בכל 100%. אך הוא בשלו. והנושא האחרון שבגינו הוא עזב את הבית הוא העובדה שאני מתגרשת בקרוב ( יש לי תאריך..) בשיחה ביננו הסברתי לו שהוא חלק מן הסיבות שבגללן אני מתגרשת ( בנוסף לכך שלא הסתדרתי עם בעלי שנים רבות, לא הייתה שם אהבה, חמלה וכו') עם זאת, הןא חלק מן הסיבות. ר' החליט כי אינו רוצה להיות "מפרק משפחה" ואם הוא חלק מן הסיבות אסור לי להתגרש. כדי להדגיש את החלטתו זאת, הוא פשוט עזב את הבית (שבו גר יחד איתי) ללא הודעה וללא הסבר. פשוט עזב. והשאיר אותי עם ההווה הדי עצוב. אני יודעת כי איני רוצה כזו מערכת סבוכה, כואבת ושאינה תומכת. למרות הכל - כואב לי בצורה שלא תאמן. נראה לי כי זהו עונשי ועלי לשאתו בשלווה. אבל, אני נקרעת מן הכאב הזה...........עזרה.....