זקוקה לתמיכה

[mor2601]

זקוקה לתמיכה

איבדתי את ביתי לאחר חודשיים שהגיחה לאויר העולם ואני לא מצליחה להמשיך לחיות . זאת ביתי הבכורה וחיכיתי לה הרבה זמן , אני כותבת כאן בפעם הראשונה והדמעות לא מפסיקות לרדת . הכל עוד כלכך טרי ואני לא מצליחה להמשיך הלאה . היא הייתה כל כך יפה ואני לא כל כך בטוחה שאני רוצה להמשיך הלאה .

 

[מעיין ברכה]

../images/Emo14.gif מצטערת כל כך

אין מילים לנחם. התחושות שאת מתארת ברורות ומובנות וטבעיות. היא תהייה תמיד בתך ואת תמיד אימה. למרבה המזל, לחיים יש כוח משלהם לשאוב אותנו ולהכריח אותנו להמשיך. אני מקווה שתמצאי את הכוחות לכך. את רוצה לספר לנו עליה? שנוכל לקחת חלק בזכרונה? ליבי איתך.

 

[קרפיון מעופף]

עצוב כל כך

זה כל כך קשה. כל כך עצוב. כל יום לקחת נשימה, כל יום לעשות עוד צעד.... וכדאי למצא מישהו לדבר איתו, לי זה עזר. לדעת שעכשיו את מתאבלת ובהמשך יהיה יותר טוב

 

[broshit72]

מור, זה כל כך עצוב, אני כל כך מצטערת

אני מרגישה את דקירות הכאב בעוצמה מחודשת. גם אני איבדתי את בני, כמה ימים לאחר שנולד. אני לא יכולה לתאר את הכאב שלך לאחר חודשיים עם התינוקת, מה גם שכל כאב שונה מהשני. הכאב שלי גרם לי לאבד את עצמי, והיום הוא מתון ושפוי יותר. היום גם יש לי תינוק נפלא ובריא כמעט בן 4 חודשים. נכון יותר לומר שיש לי שני תינוקות, השני חי והראשון לא. היתה דרך חתחתים, הזכרון לא נגמר אבל יש אור בקצה המנהרה, באמת באמת. בינתיים בבקשה אל תתני לאף אחד לזרז אותך למקום שאת לא בו עדין. אני פה אם תרצי לדבר. ענת.

 

[mor2601]

תודה לכן

בעלי המליץ לי להיכנס לפורום ולשתף אותכן ברגשות שלי הוא טוען שזה יכול לעזור . לבעלי יש 2 ילדים מנישואים קודמים ולכן זה הופך את זה אצלו קל יותר , אצלי זאת בת ראשונה . כל כך חיכיתי לה , השתוקקתי לבת מכיוון שלבעלי יש 2 בנים ושנודע לי שזאת בת לא הייתה מאושרת ממני , אך ידעתי כמו שאומרים שטוב לי מידי ושזה יסתיים מתי שהוא ואכן בשבוע 29 בלי שום הודעה מוקדמת ירדו לי המים ןילדתי בקיסרי חירום את ביתי אליה . עברתי חודשיים קשים ביותר בפגייה של שניידר שיסתיימו בגרוע מכל , הלב של הילדה הקטנה שלי הפסיק לפעום ומאז אני לא מצליחה לצאת מזה . אני כל הזמן מסתכלת בתמונות שצילמתי אותה מהפחד לשכוח אותה , מסרבת להרפות , מקווה שיום אחד יגיע הטלפון שיגיד שהילדה בסדר ונפלה טעות . הבכי לא מפסיק ולהמשיך הלאה ניראה כל כך רחוק ממני כרגע . אולי זה נשמע רע אבל לדעת שיש עוד אמהות כמוני הופך את זה לטיפה פחות קשה . המחשבות הקשות מכל הן שאולי הילדה היפה שלי צריכה אותי למעלה , מי מטפל בה ( האם אני משתגעת ?) . איך ממשיכים הלאה ???? האם זה בסדר שאני מרגישה כבוגדת בה בכך שאני רוצה עוד ילד ומהר ?????

 

[הרבה אהבה]

שולחת חיבוק ענק ../images/Emo201.gif

אין לי מילים יפות שיוכלו לעזור לך מאחלת לך שהנפש הפצועה שלך תמצא את דרכה בתוך המבוך העצום של הדמעות והכאב ותדע להוביל אותך לדרך חדשה וטובה. ממליכה לך לכתוב גם באובדן הריון http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=98 יש שם הרבה נשים שהתנסו בלידה שקטה או שאיבדו את ילדיהם מיד אחר שנולדו ויוכלו לנסות ולעזור לך להתחיל את התהליך הארוך של שיקום הנפש ושוב

 

[דיא]

../images/Emo201.gif ליבי איתך

את עברת ועוברת דבר נוראי, וכל רגש שאת חשה הוא לגיטימי, ולצערנו כאן, גם מוכר. התמודדות עם מה שעברת היא תהליך, מורכב, ארוך, ולרוב גם ללא סיום. ההתמודדות נמשכת, רק משנה צורתה. יש מעט מאוד דברים נכונים שאפשר לומר בזמן כזה, רק תדעי שאנחנו כאן, להקשיב, לחבק, לתמוך, לעזור קצת בהתמודדות