זקוקה לשמוע

valeta

New member
זקוקה לשמוע

קצת מנסיונכם האישי: האם יש כאן הורים לילדים שאובחנו כ-פי.די.די (אני מתכוונת לכל הטווח: אוטיזם, אספרגר וכו') שבגיל שנה וחודשיים הילדים נראו "בסדר"? כלומר, האם יש כאן ילדים שבגיל הזה כבר דיברו כמה מילים (תקניות ומשובשות), היה להם קשר עין תקין ובכל זאת קרה משהו בהמשך?
 

ל י ל ך פ

New member
ועוד איך

בול עד גיל שנה וחדשיים - דיבר כמה מילים, תיקשר מקסים, התפתח נהדר. הביקורת האחרונה בטיפת חלב היתה בגיל שנה וחדשיים, בגלל זה אני יודעת (עברתי על התיק עם האחות השבוע). בגיל שנה וחמישה חדשים התחיל גן בפעם הראשונה, והגננת אמרה לי בדיעבד שמיד ראתה את השוני.קשר העין נחלש רק לקראת גיל שנתיים, לדעתי, אבל המילים החלו להעלם הרבה קודם, לא רצה לשחק עם בני גילו, לא הסכים לשתף פעולה במשחקים בגן. מה קרה השד יודע, אבל בגיל שנה וחדשיים (פחות שבועיים) הוא קיבל את החיסון הזוועתי, של מחומשת פלוס עוד כמה, ואני מייחסת לכך את התחלת הנסיגה.
 

shirkoosh1

New member
כן, הבת שלי

עד גיל שנה וחצי בערך ההתפתחות שלה היתה תקינה לגמרי. קשר עין מעולה, מילים בשתי שפות (עברית ואנגלית), עניין באנשים וכו'... הכל היה בסדר גמור. ואז החלה התדרדרות בסביבות גיל שנה וחצי (אולי אפילו קצת לפני). עד גיל שנתיים היא איבדה את כל המילים שהיו לה וגם את קשר העין והעניין באחרים. היא אובחנה בגיל שלוש כאוטיסטית.
 

koykoy

New member
בדיעבד אני חושבת שתמיד לילד היה קוש

צריך לשים לב לעניין ג'סטות האם מצביע האם פונה אליכם בגיל 18 ח' יש ציפייה שיוביל את ההורה לאן שצריך. נראה לי שעם הזמן הקושי פשוט נראה בולט יותר ,כמו כן יש לשים להתענינויות מוזרות כמו ילד שמסובב כל הזמן גלגלים או אובססיבי לתחום ספציפי.
 

koykoy

New member
היצמדות לחפצים

משונים כמו קלף של משחק שאם זה היה נאבד הוא היה דורש אותו בתוקף והיינו צריכים לחפש בהיסטריה עיסוק חוזר ונשנה במספרים.לגבי החפצים נכון שלילדים יש נטייה להיצמד לאובייקט מעבר כמו דובון שמיכה וכו' אך כאן זה שונה, הוא לכל מקום הלך שבידיו מס' חפצים וסירב להיפרד מהם ברוך השם זה חלף.
 
יש ילדים שאובחנו בגיל יותר מאוחר

וניראו "בסדר " עד גיל מאוחר יותר . אנחנו חבינו רגרסיה רצינית בגיל 3 שכללה אובדן של רוב השפה,ובתעצמות של כול המאפינים של של האוטיזים. בדיעבד היו אובסיסיות גם ליפנה הריגרסיה .
 
סידור קרטוניות המשקה

בטור , מחאה כאשר אשתי נהגה באותו שלי. חוסר הסכמה שבעגלה משהוא אחר חוץ ממני או אשתי יוביל אותה. התעקשות ליפעול בגינה המשחקים על סדר פעולות זהה בכול פעם. רצה לחזור לבית באותה דרך. חזרה על משפטים ( בדרך כלל לענין ) אובססיות למדיח כלים עד הריגרסיה זה ניראה משעשע אחרי הריגרסיה אם טוש היה נשער פתוח - זה היתה מילחמת עולם,
 

sky

New member
סימנים ראשונים

הבחנו בשוני רק בגיל שנתיים וקצת, עד אז היו לו אוצר מילים גדול, מעל הממוצע, שר המון שירים בשתי שפות , קשר עין ,לא היה תהליך של ריגרסיה אלא שהשפה לא התפתחה באופן רגיל, כלומר צבר עוד מילים, המון ציטוטים מסרטים או שיחות ששמע וחזר עליהם, ובעצם לא פיתח שיחה, לא היו ואין עד היום מאפיינים כמו סדור צעצועים, חזרתיות, הצמדות לנושא מסוים בהתחלה חשבנו שהשוני נובע משתי שפות, ככל שגדל ראינו ועדיין רואים את הקושי החברתי.
 
בגיל הזה הסימנים הם אחרים

אבל אנחנו הבנו רק אחר כך שאלא סימנים לא טובים. בגיל שנה וחודשיים הוא דיבר מספר מילים (כולל אמא ואבא), היה קשר עין תקין (לא 100%, אבל די בסדר), התחיל ללכת (מוטוריקה הייתה בסדר), היה שמח כשחזרתי מעבודה והיה מבקש שארים אותו על הידיים, היה מחזיר חיוכים. אבל בגיל הזה בלטו דברים אחרים: לא שיתף חוויות, כלומר היה משחק לבד עם צעצוע ולא בודק אם אנחנו מסתכלים, היה מסובב גלגלים כל הזמן, לא הצביע. אחרי גיל שנה וחצי נעלמו 10 מילים שהיו לו, קשר עין הלך והידרדר.
 

valeta

New member
עד כמה עניין ההצבעה קריטי?

האם הפניית תשומת הלב למה שהילד רוצה בדרכים אחרות אינה מספיקה? למשל - הבן שלי מאותת באמצעות דיבור ומחוות גוף והפניית המבט ממני למה שהוא רוצה לסירוגין. האם זו לא תקשורת מושלמת? ולמה הכוונה שהבן שלכם לא היה בודק את אתם מסתכלים? הרי הרבה ילדיםיכולים בגילאים האלה להתרכז כמה דקות במשחק ללא ליווי ההורים... אני שואלת כי נורא חשוב לי להבין וללמוד מאחרים ואני די לחוצה.
 
הצבעה היא מאוד חשובה

אפילו קראתי איזה מחקר שאומרים שם שאם ילד לא מצביע עד גיל שנה וחצי זה סומן כמעט בטוח לבעיות תקשורת. גם בן שלי תמיד היה מבקש עם הקול ועם המבט את מה שהוא רוצה ותמיד הבנתי אותו ולכן לא חשדתי בכלל שיש בעיה. בקשר לשיתוף במשחק, אז ילד אמור לבדוק תוך כדי משחק אם מסתכלים עליו, למשל בת שלי (בת שנה וחודש) כאשר מפיקה צליל מצעצוע תמיד מחפשת לפגוש את המבט שלי כאילו אומרת "תראי מה עשיתי", כל דבר קטן שהיא עושה היא מחפשת אותי כדי לקבל אישור על מעשיה. בן שלי לא היה עושה את זה, למעשה עד עכשיו הוא לא ממש עושה את זה.
 
למעלה