זקוקה לעצתכן

[ירדני35]

להשתדל לא לעשות עניין מהאוכל ועל ידי כך לא

לעורר את התנגדותם.... "השתמשי" באחותה ובילדים אחרים...כלומר קלפי פרי מסויים (בתור התחלה הייתי הולכת על מנגו, קיווי, מלון, אבטיח וכד') וחיתכי אותו לפרוסות בתוך צלחת או קערה והניחי על השולחן בסלון או במקום מרכזי שאתם נמצאים בו. תוך כדי משחק, צפייה בטלויזיה או כל פעילות אחרת של הבית, תכריזי שיש אבטיח...על השולחן (אם היא לא ראתה שהנחת) ותנשנשו לכם בלי לעשות עניין. נסי את זה פעם ביום לפחות למספר ימים. הזמן הכי טוב מבחינתי להציע למעיין (בת שנתיים) דברים חדשים, הם בשעות אחה"צ המאוחרות/ערב מוקדמות כשכל אחד עסוק בעינייניו אבל כולנו מרוכזים באזור הסלון. כשאת אוכלת, נסי להציע משהו מצלחתך. אני הייתי מנסה להציע קודם לביתך השניה אשר סביר יותר שתשתף פעולה ואז גם לאחותה. גם כאן, נסי קודם מאכלים שקרובים במרקם למה שהיא אוהבת ולאט לאט נסי גם דברים אחרים. בהצלחה

 

[סיגליהיא]

זה מה שאני עושה../images/Emo8.gif

היות ומורצי' שלי יותר "אכלנית" מהודיה אני עושה בה שימוש. בעלי כועס ומתרה בי לא להפוך את מוריה "חבית" בגלל זה אבל אני מתמוגגת מיזה. אני שואלת את הודיה כשהיא לא נוגעת בצלחת " את לא רוצה לאכול? אני יכולה לתת את זה למוריה?" ואז היא מיד מתנפלת על הצלחת ואוכלת. או תחרות "מי משיג ראשון?" וזה עוב דיפה על הודיה. בכלל, התחרות הזאת בעיניי בריאה ואני מיישמת אותה גם על התלבשות בבוקר וריצה לאמבטיה בערב.

 

[אחת ושניים]

זו הבעיה של רוב הילדים

שמסתבר שחלקם הגדול אמנם גדל על "שטויות", אבל לא בהכרח הופך למבוגר לא בריא או בעל עודף משקל. מהר לפני ששוחרי הבריאות יסקלו אותי - אני אבהיר: אנחנו בית שניזון מתזונה בריאה ומאוזנת מאוד, בעיקר בשנים האחרונות מאז שנהיינו הורים. הנה, למשל הערב אכלנו לארוחת ערב סלט נפלא של טונה עם חיטה מבושלת, כוסברה ולימון

(לא, הילדים לא נגעו בזה, אבל הם נישנשו גזר גמדי וקצת חומוס). הנסיכה הגדולה (כמעט 10) כבר מודעת לנושאי תזונה ובריאות ולא רק מאיתנו אלא גם מחברותיה, היא אוכלת המון סלט ירקות טרי, אבל גם ממתקים ושטויות מדי פעם, כי כיף והנאה הם חלק חשוב מהחיים, ואנחנו לא פנאטיים. יש לי דוד שהוא ואשתו פריקים של בריאות, אצלם בבית אכלו רק ברוקולי ויוגורט (רגיל, ללא טעמי פירות). לארוחת בוקר - דייסת שיבולת שועל עם סובין ועוד כמה דגנים שריחם זכור לי מהאורווה בקיבוץ שבו גדלתי. בשבת היו "משתוללים" ומוסיפים לדיסה כמה צימוקים בשביל המתיקות. בגיל 8 נתגלה מתחת למזרון של הילדה שלהם סליק של ממתקים וחטיפים שלא היה מבייש גזלן של מחנה טירונים בצריפין. עד היום לא יודעים מי הבלדר (כיום הילדה סטודנטית לרפואה, וסובלת, אגב, מבעיית עודף משקל, למרות ששני הוריה רזים מאוד). הילד עומד להתגייס, לא מכניס לפיו שום דבר שתכולת הסוכר בו נמוכה מ-70% ומפרנס את רופא השיניים שלו בכבוד. כך שירדני צודקת מאה אחוז. בכל הנוגע לאוכל, אסור ללחוץ, לדחוף, אפילו "לשכנע" או להפעיל לחץ בדרכים עקיפות ו"תחמניות". רק לחשוף את הילד למאכלים על ידי דוגמה אישית ומגוון מרהיב לעין עד כמה שאפשר של מאכלים "טובים", אבל בשורה התחתונה -לכבד את בחירתו של הילד ולא לדאוג. אגב, גם אצלנו התאומים ממש לא זהים, ויהונתן דווקא אוהב מאוד ירקות ופירות - הוא פותח את המקרר לבדו, שולף משם פלפל, מלפפון או גזר ומכרסם להנאתו. הוא לא משתגע בכלל על מתוקים, ופעם חזר מהגן עם פרוסת עוגת יומולדת, בבית ראה את אבא שלו אוכל מלפפון ירוק, זרק את העוגה ועבר למלפפון! (הלוואי עלי!) איתמר, לעומתו - קטסטרופה - תני לו רק מעדן שוקולד, עוגיה, עוגה או שוקולד (ומטרנה). עם המון מאמץ מצידי הוא מסכים לאכול גם כמה דברים לא בדיוק בריאים אבל לפחות לא מתוקים - שניצל עוף, שניצל תירס, נקניקיה (כן, התדרדרתי גם לזה כדי להכניס לו חלבונים לגוף בהוראת הרופאה ההתפתחותית) וצ'יריוס. אבל אני מודה שאני לא יכולה לעשות "המון מאמץ" על בסיס יומיומי, בעיקר כשצריך להשקיע מאמצים בעוד מיליון דברים אחרים בבית ומחוצה לו... ובכל זאת הילד גדל, מתפתח ומאושר

. מה מצבה מבחינת עקומות גדילה? האם היא גודלת ומתפתחת היטב? ישנה טוב? רגועה ושמחה? זה לדעתי המדד הכי חשוב.

 

[אחת ושניים]

והמתכון../images/Emo71.gif

פנקיקס שקדיה ובננות* 1 כוס קמח** 2 כפיות אבקת אפיה 2 כפות סוכר*** 1 ביצה 3/4 כוס חלב 2 כפות שמן קנולה 2 כפות שקדיה**** 1 כפית תמצית וניל 1-2 בננות 1. מערבבים בקערה גדולה חומרים יבשים. 2. בקערה נפרדת טורפים את הביצה, מוסיפים שמן, חלב ווניל. 3. מוסיפים את תערובת הנוזלים לתערובת היבשה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת נוזלית סמיכה ללא גושים. 4. מוסיפים את השקדיה לתערובת ומערבבים היטב. מי שאוהב מוזמן להוסיף 1/2 כפית קינמון. 5. מוסיפים את הבננות החתוכות לעיגולים לתערובת, מערבבים בעדינות ומטגנים פנקייקס על מחבת טפלון. אני מכינה פנקייקס קטנים בקוטר של תפוז בערך לילדים שיוכלו להחזיק ביד, ובקוטר של CD למבוגרים שאוהבים לאכול בצלחת ולשפוך מעל סירופ מייפל. הערות: * ייתכן שהמתכון הזה מעט שונה מהגירסה הקודמת, כי אני נוהגת לשנות ולשפץ מתכונים מעת לעת. ** לגירסה בריאה יותר ניתן להחליף את כל הקמח או מחצית ממנו בקמח חיטה מלאה, אולם יש לזכור כי עד גיל שנתיים עדיף קמח לבן (עודף סיבים תזונתיים פוגע ביכולת קיבתו של הפעוט לספוג ברזל ומינרלים חשובים אחרים). *** ניתן ורצוי להחליף את הסוכר בסילאן, דבש או סוכר חום. **** אני מחלקת את התערובת לשתי קערות ומוסיפה שקדיה רק לפנקייקס של הבונבונים, וזאת משום שמבחינת הטעם בקושי מרגישים אותה, אני מוסיפה אותה רק בגלל ערכה התזונתי הגבוה, אבל גם ערכה הקלורי גבוה מאוד ולכן אנחנו הגדולים מוותרים...

 

[רינתפ]

סליחה על השאלה

אבל מה זה 'שקדיה'?

 

[סיגליהיא]

שקדיה זה כמו טחינה גולמית

מוסיפים אותה לכל מיני מאכלים וזה מזין, בריא ועתיר מאוד לילדים בעייתים מהסוג שלנו.

 

[סיגליהיא]

זה לא כמו- זה טחינה גולמית עשירה

וקונים את זה בחנויות טבע.

 

[להבה איתנה]

זה ממש לא טחינה גלמית עשירה,טחינה זה משומשום

שקדיה זה משקדים

 

[הורים לזיו]

מבטיחה מחר לכתוב לך

כמה מתכונים שאצלנו רצים....

 

[קרן של לולי]

מה הכוונה בהצגות?

מניסיוני המאוד רב כשיש עניינים עם אוכל ההורים צריכים לבדוק בתוך עצמם את הקשר שלהם עם אוכל האם יש לך יחס אמביוולנטי לאוכל, האם אתם אוכלים ארוחות מסודרות ומשפחתיות וכו... ילד לא עושה הצגות. הוא פשוט יודע ומרגיש את הנקודה הרגישה אצלכם וזה מתחבר עם הנקודה הרגישה אצלו. ולגבי מתוק = היא עוד בגיל שאפשר לשלוט על מה שהיא אוכלת - שלא יהיה מתוק בבית.

 

[עינת29]

הצגות....

הצגות , אני מתכוונת שלא מוכנה לאכול דברים שאצל המטפלת כן מוכנה לאכול. אני יודעת שאנחנו לא כל כך בסדר במובן שאין אצלנו ארוחות מסודרות בכלל , לא יושבים ליד השולחן ואוכלים , כבר דיברתי עם העלי שזה משהו שאנחנו חייבים לשנות. אבל מה שקורה היא שהמציאות חזקה מאיתנו ,, הוא ואני אוכלים ארוחת ערב בזמנים אחרים. אבל אני ישתדל כן לשנות את זה. בגלל שאני יודעת שהיא קולטת הכל אני לא מתעקשת איתה בכלל על אוכל , רק מחזקת כאשר היא כן מנזה לטעום ולאכול....

 

[קרן של לולי]

ילדים הם המראה שלנו...

והרבה פעמים שינוי אצלנו - משנה אצלהם... העניין של ארוחות משותפות, הוא עניין מאוד מאוד חשוב ולא רק. כל מה שקשור לאוכל קשור גם לענייני שליטה וזה מאוד מאוד עמוק ואני לא מומחית פשוט יש לי הרבה ניסיון. גם חיזוק חיובי על טעימה נראה לי לא נכון כי זה משדר לילד שזה לא טבעי. זה הכי טבעי בעולם שילד טועם אוכל. לא מגיע לו על זה כל הכבוד. אני בטוחה שמפגש אחד עם מומחה בעניין יסדר אתכם.