זקוקה לעצות

[הופלה]

זקוקה לעצות

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

 

[שרון123]

לדעתי....

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

לדעתי....
גם אני התלבטתי המון, ועדיין מתלבטת לגבי הילדים הבאים, בין אימוץ לתרומת בייציות. לכל אחת מהאופציות יש חסרונות וייתרונות, ואני אכתוב מה השיקולים שלי: אני מאד נוטה לאימוץ, כי אני חושבת שיש לי ולמשפחה שלי המון המון מה לתת לילד שצריך אותנו. ואני חושבת שגם אנחנו נקבל המון מאותו ילד מאומץ. ייתרון נוסף של אימוץ הוא שאני מאד רוצה בת נוספת, ובתרומת בייציות אני לא יודעת מה יצא

. החסרונות של האימוץ הם - אימוץ חו"ל הוא מאד מאד מאד יקר. אימוץ בארץ, אנחנו וגם את לא יכולים לקבל תינוק, בגלל שכבר יש לנו ילדים, ואצלך גם בגלל הגיל. ואימוץ של ילד גדול יותר, יכול להביא המון המון אושר וסיפוק, אבל דורש המון כוחות, והשקעת זמן ומאמץ בילד, דבר שאצלנו בעייתי כי יש לנו ילדה חולה מאד שדורשת המון טיפול. לדעתי ילד גדול שמאומץ, חייב לפחות בחודשים הראשונים לקבל אינסוף אהבה ותשומת לב, וטיפול ישירות מההורים. אני חוששת שגם היותך חד הורית, עלול מאד להקשות על אימוץ בארץ, ואולי גם על אימוץ חו"ל. ייתרון ברור וחשוב של האימוץ הוא שלא צריך לעבור את טיפולי הפוריות הקשים והבלתי ניסבלים מבחינתי. היתרון של תרומת ביציות הוא שאת נושאת את הילד מהרגע הראשון כמעט. את דואגת לתזונה נכונה במהלך ההריון, את שומרת על עצמך, וכמובן שהילד אהוב ומחובק ומטופל מהרגע הראשון, כך שהוא לא צריך לעבור טראומות לפני שהוא מגיע אלייך. אם הטיפול מצליח מהר, הוא גם יהיה הרבה יותר זול מאימוץ חו"ל.

 

[הופלה]

מקפיצה ../images/Emo53.gif

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

מקפיצה

מקפיצה

 

[I N K A]

אני אישית בתור לאימוץ מחו"ל

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

אני אישית בתור לאימוץ מחו"ל
עברתי 5 שנות הפריות, אני חד הורית, ויתרתי מראש על תרומת ביציות+זרע כי זה כמו לאמץ, כמו פונדקאות, או מה שתרצי. אבל אם את רוצה לחוות שוב את חווית ההריון, כמובן שזו האופציה שלך. לי אישית אין בעיה עם אימוץ כי אני בעצמי מאומצת. בכל מקרה אימוץ חו"ל עולה 20,000$ וזה לא כולל רופא, בדיקות נוספות, נסיעות לחו"ל ותרגום מסמכים כשחוזרים לארץ עם הילד. בארץ לא תוכלי לאמץ ילד רגיל בתור חד הורית, אין לי מושג אם תוכלי לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים או בכלל לא תוכלי בארץ. תנסי להיכנס לפורום אימוץ אולי שם תקבלי תשובות נוספות שיעזרו לך. לגבי הרופא שלך, אולי תנסי להתייעץ עם משיח? הוא מטפל בעיקר בנשים מעל גיל 40. בהצלחה בכל דרך בה תפני

 

[פיש10]

קשה לי לייעץ לך כי אני לא במצבך אבל

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

קשה לי לייעץ לך כי אני לא במצבך אבל
בגילך קחי בחשבון שהביציות אינן מעולות וגם אם תצליחי להכנס להיריון הרי שיש סיכוי שהעובר לא יתפתח באופן תקין וחבל... מצטערת שלא יכולה להמליץ לך מעבר, אני יודעת באופן אישי שאם התרומה שעברתי לא היתה נושאת פרי הייתי שוקלת בחיוב לאמץ.

 

[צוקה1]

היי הופלה

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

היי הופלה
לי נראה בעיקרון שכדאי לנצל את הטיפול השני שאיפשרו לך במיוחד לאור הfshהתקין.אני יודעת מפורום פוריות שיש רופאים שיסכימו לטפל בך ואגב פורום פוריות כדאי שתפני ותעזרי בהם -הם בהחלט כתובת עבורך כרגע. לשאלתך השניה אני מקווה שיענו לך אלה שאת רוצה במיוחד לשמוע את דעתם. לי יש בן זוג לולא הייתי עם בן זוג הייתי בוחרת להביא ילד לעולם מתרומת ביצית מכמה סיבות אחת מהן זו חוויית ההריון והלידה והשניה זה טובתו של הילד- ילד מאומץ לרוב חי את חודשי חייו הראשונות ללא הורים ואילו ילד שנולד מתרומת ביצית נולד להורה אוהב וחם מאז ומתמיד וזה ההבדל המהותי-זוהי דעתי האישית. המוני הצלחה ושנשמע בשורות טובות צוקה

 

[הרמוניה]

אני במצב דומה (רק עדיין ללא ילד)

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

אני במצב דומה (רק עדיין ללא ילד)
והתלבטתי ארוכות בין אימוץ לתרומת ביצית. בררתי אופציות במקביל והחלטתי לנסות תרומה ואם לא ילך אחרי 2-3 נסיונות לעבור לאימוץ. חלק מהשיקול שלי היה כלכלי-כמה שתרומה זה דבר יקר אימוץ חו"ל הוא עוד הרבה יותר,וחלק היה הרצון לחוות הריון וקשר מהשעה הראשונה... אני בטוחה שאחרי שהילד מגיע הביתה-אין ממש הבדל. (חוץ מזה שהריון האימוץ נראה לי יותר בטוח ופחות עמוס חרדות לעומת הריון ביולוגי). בכל מקרה הרבה בהצלחה הרמוניה

 

[טמיה]

להופלה שלום רב../images/Emo24.gif

זקוקה לעצות
שלום לכם. אני חדשה כאן ומאוד זקוקה לעזרה. זה יהיה ארוך. סליחה! אני צריכה להחליט מה לעשות ומאוד אשמח לשמוע עצות, מידע ורעיונות. אני אמא לאפרוח מקסים בן 5. הקמתי את משפחתי ללא בן זוג, מתרומת זרע בתל השומר. נכנסתי להריון בגיל 38 בדיוק, בניסיון הזרעה השני, אם איקקלומין בלבד. כלומר, הכל היה קל ומהיר, וגם ההריון היה תקין. עד כאן ההיסטוריה היותר רחוקה. במשך השנים התלבטתי רבות האם להביא עוד ילד, מאוד רציתי אך חששתי מהקושי היום יומי הצפוי מגידול 2 ילדים לבד. כל משפחתי חיה בחו"ל ואני בהחלט לבד (המון חברים מפצים את החםך הזה). בקיצור, ביודעין שהזמן אוזל בסופו של דבר במאי החלטתי שכן וביוני כבר התייצבתי בתל השומר עם התחייבות מהקופה (מכבי). הייתי אז בת 44 וחצי. קבלת הפנים היתה מאוד לא אופטימית, מהרגע הראשון אמרו לי שסיכויי קלושים מאוד בגלל הגיל המתקדם. עשיתי 3 הזרעות עם הורמונים שלא הצליחו. ואז עברתי ל-IVF. היום חבל לי שלא אמרו להתחיל מיד IVF... ב- IVF פגש אותי ד"ר רבינוביץ ולא רצה לטפל בי כי הייתי אז כבר בת 45. שכנעתי אותו לעשות ניסיון אחד כדי לדעת האם אני נופלת בסטטיסטיקה, שלפי דבריו היא אפס סיכוי בגילי. חודש שעבר עברתי טיפול עם GONAL-F. ביום השני למחזור היה לי FSH=7 ועל כך הוא אמר לי שזה מעולה. שאבו לי 2 ביציות (E2=375) ושתיהן הופרו והוחזרו למרות שביום השלישי היו להן 2 תאים. הניסיון לא הצליח ובאתי לטיפול שני. הוא אמר שלמרות התוצאות הטובות הוא לא מסכים לטפל בי עוד עם ביציות שלי. וכאןרשימת השאלות שאני שואלת את עצמי: יהיה זה נכון לא לנסות עוד? אין אף אחת שהצליחה להכנס להריון עם נתונים דומים לשלי? ואם כן להמשיך, למי לפנות? יש רופאים שמסכימים לטפל במצבים כמו שלי? יש לי אפילו התחייבות מהקופה לטיפול השני. אם אני אבקש להעביר אותה לבית חולים אחר אז מכבי אולי תצדד בקביעה של רבינוביץ ותבטל אותה? האם ירון רבינוביץ הוא ידוע כ-"בית שמאי" או כ-"בית הלל"? ועכשיו לנאגלה השנייה של השאלות: למה להביא ילד גם מתרומת זרע וגם מתרומת ביצית? זה לא כמו לאמץ בסופו של דבר? אולי אמאות חד-הוריות בפורום יוכלו לעזור לי להתלבט, או זוגות שמשתמשים גם הם בתרומת זרע+ביצית. זה לא יותר בריא בהתמודדות הפסיכולוגית, לי ובעיקר לאפרוח שלי לחוות תהליך של אימוץ? הרי בעצם אני אלד את בני במאומץ, לא? HELP!!!!!!!!!!!!!! למי שהגיע עד כאן תודה על הסבלנות

להופלה שלום רב

בקשר להחלטתך עם לאמץ או ללדת ילד "מאומץ" אז דעי לך שזה בכלל לא אותו דבר שכחת פרט חשוב מאוד אילו תאמצי יהיה לילדך בגיל 18 תיק שעליו לפתוח ולראות מיהי האמא שלו שמסרה אותו לאימוץ, ולמה? ואילו את יולדת אותו את האמא היחידה אין פה שום תיק אימוץ את תלדי אותו אף אחת לא תוכל פתאום להיזכר שהיא מצטערת שהיא שלחה אותו לאימוץ ותרצה לתבוע חסות עליו חזרה אנחנו כבר חכמים מסיפורים עם יש לך את האפשרות ללכת על שניי התרומות ביצית וזרע לכי על זה ותיהי האמא האחת והיחידה לילד הזה ולא חשוב הגנטיקה את תלדי אותו ורק את האמא

 

[תוליקה]

תיקון קטן : האמא שמסרה

להופלה שלום רב

בקשר להחלטתך עם לאמץ או ללדת ילד "מאומץ" אז דעי לך שזה בכלל לא אותו דבר שכחת פרט חשוב מאוד אילו תאמצי יהיה לילדך בגיל 18 תיק שעליו לפתוח ולראות מיהי האמא שלו שמסרה אותו לאימוץ, ולמה? ואילו את יולדת אותו את האמא היחידה אין פה שום תיק אימוץ את תלדי אותו אף אחת לא תוכל פתאום להיזכר שהיא מצטערת שהיא שלחה אותו לאימוץ ותרצה לתבוע חסות עליו חזרה אנחנו כבר חכמים מסיפורים עם יש לך את האפשרות ללכת על שניי התרומות ביצית וזרע לכי על זה ותיהי האמא האחת והיחידה לילד הזה ולא חשוב הגנטיקה את תלדי אותו ורק את האמא

תיקון קטן : האמא שמסרה
אותו לאימוץ היא היולדת ולא אמא שלו, ואת תהיי האמא שלו כי את תחבקי ותלטפי אותו ותרגיעי אותו כשיבכה ותהיי שם בשבילו.. גם באימוץ ההורים המאמצים הם הם ההורים היחידים לילד , מקרה תינוק המריבה הוא מאד נדיר...

 

[אדוינה]

טמיה,עשית הכללות ...

תיקון קטן : האמא שמסרה
אותו לאימוץ היא היולדת ולא אמא שלו, ואת תהיי האמא שלו כי את תחבקי ותלטפי אותו ותרגיעי אותו כשיבכה ותהיי שם בשבילו.. גם באימוץ ההורים המאמצים הם הם ההורים היחידים לילד , מקרה תינוק המריבה הוא מאד נדיר...

טמיה,עשית הכללות ...
הסכמנו כבר בפורום הזה שיש כמה וכמה דרכים להיות אמא. ומסכימה עם תוליקה,שהסיפור של תינוק המריבה הוא נדיר ביותר, לעומת כל הילדים שמאומצים כל שנה. אני לא חושבת שלתינוק מאומץ אימו היא פחות מאמא ביולוגית,וכנ"ל לאמא מאמצת,התינוק הוא בדיוק כמו תינוק ביולוגי. ולגבי פתיחת התיק בגיל 18, במקרה שיוודא לילד שהוא מתרומת ביצית,הרי גם הוא יתכן וירצה לחפש את שורשיו. לסיכום,אני חושבת ששתי הדרכים "כשרות",וההחלטה היא אישית.

 

[טמיה]

נכון אבל.....

טמיה,עשית הכללות ...
הסכמנו כבר בפורום הזה שיש כמה וכמה דרכים להיות אמא. ומסכימה עם תוליקה,שהסיפור של תינוק המריבה הוא נדיר ביותר, לעומת כל הילדים שמאומצים כל שנה. אני לא חושבת שלתינוק מאומץ אימו היא פחות מאמא ביולוגית,וכנ"ל לאמא מאמצת,התינוק הוא בדיוק כמו תינוק ביולוגי. ולגבי פתיחת התיק בגיל 18, במקרה שיוודא לילד שהוא מתרומת ביצית,הרי גם הוא יתכן וירצה לחפש את שורשיו. לסיכום,אני חושבת ששתי הדרכים "כשרות",וההחלטה היא אישית.

נכון אבל.....
אני לא אומרת לא לאימוץ מי יודע אולי גם אני יאמץ פעם ילד זאת דעתי לגבי ההחלטה של הופלה ומותר לי להביע את דעתי נכון שבסופו של דבר היא זאת שתחליט בסה"כ ללדת את הילד דעתי עולה על אימוץ וזה לא אומר שאני שוללת אימוץ.