זקוקה לעצות .דחוף!!!

זקוקה לעצות .דחוף!!!

אנחנו ברגעים אלה ממש בסדרת חינוך (איזה ביטוי זוועתי) לקטנה שלנו. אתמול בלילה קמה לינוק 7 פעמים. אין לי כוחות. לפני 50 דקות סיימה לינוק, נרדמה ושמתי אותה במיטה. אחרי 20 דקות התעוררה. מאז צורחת במיטה(בישיבה) ואנחנו קרועים עם דמעות בעינים, משאירים אותה במיטה ולא מרימים לא מחבקים. עד מתי? מתי לגשת? מתי לוותר? להניק? עצות on line יתקבלו בברכה. אורלי
 

לבנה123

New member
בת כמה היא?

אני פשוט לא זוכרת. אם היא קטנה, לא הייתי עושה סדרות חינוך, ומחר בבוקר הייתי מציעה לגשת לרופא ילדים ומציצה באוזניים. לפעמים דלקת אוזניים עושה התעוררויות כאלה.
 

נתנאלה2

New member
האם חם לה?

לא מאמינה בסדרות חינוך ונראה לי קיצוני לקום 7 פעמים בלילה. כמה פעמים היא קמה במצב רגיל? אני הייתי נותנת 1-2 cc אקמולי.
 

דש1דש

New member
20 דקות היא בוכה ואתם לא ניגשים אליה לחיבוק?

יקירתי - לא משנה בת כמה היא - גם שיטת 5 הדקות מדברת על לא לגשת 5 דקות.... היא רוצה לינוק? כן - כי היא רגילה לזה - אבל למנוע יניקה וגם חיבוק של אמא / אבא זה כבר הרבה מידי... כן לגשת, כן לחבק, כן לדבר ולהסביר שאין ציצי עד הבוקר - או מה שהחלטת.... לא קל לגמול לילה.... בהצלחה
 
בת כמה היא../images/Emo35.gif

אני אישית נגד סדרות חינוך. תשמעי פה בפורום הרבה דעות מנוגדות לשלי אבל אני ממש נגד ללכת נגד הצרכים של הילד. אני אישית כן עשיתי את זה פעם אחת, זה עבד מצויין אבל כשאני מסתכלת לאחור על מה שהרווחתי ומה שהפסדתי, אני רואה שהפסדתי או יותר נכון, הילדה הפסידה הרבה יותר. אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר רכה וששני הצדדים ירוויחו. עם הקטנות החלטתי ועשיתי מעשה. הן ישנות לידינו על מזרון משלהן. כך הקימות הבלתי פוסקות בלילה, הפכו להיות הרבה יותר נסבלות. כשהחלטתי בסופו של דבר לגמול אותן מהנקת לילה, זה הלך מצויין כי גם הן וגם אני ידענו שהן מוכנות ולא הלכתי נגדן אלא איתן. אני ממש לא נגד גמילה מהנקת לילה. יש ילדים שמוכנים לכך כבר בגיל שנה. לפני גיל שנה לא מומלץ להתחיל. אבל, כדי שזה יצליח, צריך לתת לילדה הרגשה בטוחה. אם היא כבר בת שנה ואתם רוצים לגמול אותה בלילה, חשוב שאחד מכם יגש אליה ויציע לה מים/חיבוק/ליטוף וכדומה. זה כמובן אחרי שהסברתם לה לפני השינה שלא יונקים בלילה ושהיא תינק רק כשיהיה אור. לתת לה לצרוח זה ממש לא לעניין. קשה לי לראות שיצא מזה משהו טוב. יש ספר מצויין שנקרא "הורים גם בלילה" של ד"ר וויליאם סירס וכן ספר בשם "לישון בלי לבכות" של אליזבת פנטלי. שניהם מספקים להורים הרבה כלים להתמודדות עם יונקים בלילה. מה שהייתי מציעה לך הוא לנסות לשים אותה לישון איתכם. לפעמים החום והקירבה מורידים להם את הצורך לינוק. לא לכולם זה מתאים אבל למי שזה מתאים, זה נפלא. מקווה שיהיו לילות שקטים ורגועים.
 

ellieg

New member
השאלה הקריטית היא באמת בת כמה היא

כי יש גילאים שלא ניתן לעשות "סדרת חינוך".
 
תשובות וסיכום לילה

ראשית, אלה בת שנה (עוד 10 ימים). שנית - סרבנית בקבוק, סרבנית מוצץ. אז מה היה בערב: בכי של 40 דקות. כל כמה דקות נכנסנו, ליטפנו, חיבקנו, הסברנו כמה אנחנו אוהבים ושתמיד אנחנו איתה. אנחנו לא הולכים לאף מקום, אבל כרגע היא נשארת במיטה. כל פעם הצענו בקבוק מים. כמובן סירבה. אחרי 40 דקות שוב אותו דבר, השכבתי אותה תוך כדי ליטוף והיא נרדמה. כשהפסקתי ללטף הרימה ראש לבדוק איפה אני, עד שנכנסה לשינה עמוקה. אחרי שעה וחצי מרגע שנרדמה, התעוררה שוב. כמובן שהינקתי אותה ואחרי 3 שעות ב-02:00 (שזה בסדר מבחינתי) ואח"כ כל שעה. לקחנו אותה למיטה שלנו, לא הינקתי, רק חיבקתי. היא ישנה אבל שינה לא טובה. התהפכה הרבה, זזה הרבה. אבל לא בקשה ציצי. ב-5:30 הינקתי שוב והיא ישנה עד 07:00. היא היתה חסרת שקט. אולי בכל-זאת שיניים. ראיתי אתמול שן אחת למעלה מבצבצת. אולי יש עוד אחת. מה שבטוח, גם איתנו היא לא ישנה טוב ובטח שאנחנו לא, כך שזה לא העניין של לישון איתנו. אם זה שיניים אז היא צריכה לחזור לישון כרגיל אחרי כמה ימים נכון? באופן נורמלי היא מתעוררת לינוק פעם אחת עד שלוש פעמים בלילה וזה בסדר מבחינתי. כל זמן שההפרשים הם 3.5-4 שעות בין יניקה ליניקה זה בסדר ורגיל.אבל כל שעה???? קצת מוגזם. איך ממשיכים? מה יהיה הערב? יום טוב לכולנו.
 

דש1דש

New member
יש להם משהו בגיל שנה

בלי קשר לשיניים שהם משנים דפוסי שינה והיונקים - רוצים לינוק כל שעה... מוכר וכאוב - משתי יונקות... זה אמור להשתפר מלילה ללילה - כשתבין שהציצי לי ישלף - אלב את חייבת להחליט ולהסביר לה (כן - היא מבינה!) מתי את כן מניקה ומתי לא - ולהקפיד על זה - כי היא תנצל כל סדק ותחזור לינוק כל שעה! החלטת שאת מניקה פחות או יותר בשעות ספציפויות - לא משנה כמה בכי יהיה - תתמידי בזה. מה שכן - יהיה לה (וגם לך בסופו של דבר) להחליט על יניקת לילה טוב ויניקת בוקר טוב (או לפני בוקר טוב) וכלום באמצע. בגיל שנה היא כבר יכולה לעמוד בזה - ואז לא יהיה לה ספק אם עכשיו 3 או 2.... כן - יהיו כמה לילות קשים ואחרי כל מחלה או שינוי שלך שבו תניקי גם באמצע הלילה היא תרצה שימשיך - אבל בסך הכל היא תקבל שיש מיים במקום ציצי. ושלי עקשניות מאוד! אם הן הפנימו - כל ילד יפנים
 
משהו מציק לה

אם היא מתעוררת כל שעה. אולי שיניים, אולי אזניים אולי חם לה, אולי... ואני חושבת שהפתרון הוא לא לעשות לה סדרת חינוך אלא לנסות לאתר מה מציק לה ולטפל בזה.
 

shiri_koren

New member
יאיר שלי אותו דבר

בן שנה בעוד שבועיים וגם הוא רוצה לינוק כל הזמן ולישון איתנו במיטה. הוא לא יודע להרדם לבד אלא רק עם ציצי ואם אני לא נותנת לו ציצי אלא בקבוק אז הוא לא נרדם ואז אני נאלצת לקחת אותו לטיול בחוץ ורק אז הוא נרדם. הוא גם מתעורר המון בלילה אם זה במיטה שלו ואם הוא ישן איתי אז הוא ישן הרבה יותר טוב אבל אני ובעלי לא ישנים. כבר לקחתי לרופא שאמר שאין לו כלום. ניסינו את כל השיטות אבל הוא עקשן וכבר מצאנו את עצמינו ערים כשמחלק העיתונים הגיע... הוא פשוט לא מוותר. בכל מקרה קבעתי תור לפרופ' שדה מאוניברסיטת ת"א מומחה לשינה של תינוקות שיעזור לנו.. חשוב לציין שגם יאיר סרבן מוצצים ולדעתי מכאן מתחילה הבעיה. רק עם ציצי הוא מצליח להרדם ולא בקטע של אוכל אלא בגלל המציצה. שירי
 

יופיופ6

New member
גם אצלנו זה ככה. אז רק הזדהות..

שני הקטנים (בני שנה) מתעוררים המון בלילה. לא מסוגלת לעשות סדרות חינוך... אבל מה שכן...הייתה תקופה (לפני כחודש) שהילדה הייתה מתעוררת כל חצי שעה - שעה וצרחה. ואנחנו היינו נכנעים ונותנים בקבוק כי רק ככה הייתה נרגעת וחוזרת לישון. בדיעבד הבנו שזה גורם לה לכאבי בטן חזקים ועצירות. ומאז אנחנו נותנים בקבוק אוכל רק אם עברו ארבע שעות. לפעמים גם בקבוק מיים עושה את העבודה. היא פשוט נרגעת מהמציצה של פטמת הבקבוק. עדיין קמים הרבה בלילה...
 
אוי ואבוי לכם!:)

ממש ממש כואב לי לקרוא! לחבק להניק והכל כמה שיותר!! אם היא יונקת אז היא בטח פיצית. אני הנקתי עד לאחרונה ובני בן שנה וחצי. אני חד הורית והההההההההההההכל עלי! אז תאמינו לי שאני יודעת איזה כוחות צריך. אבל כבר מזמן קלטתי שזה בהפוך על הפוך - כמה שתתנו יותר ביטחון אהבה וכו' יהיה יותר קל בסך הכל הכללי. אצלי הגמילה מהנקה היתה אחת המשימות הקשות של חיי ועברתי זאת ממש בלי בכי. היתה פעם אחת דוקא לא בהתחלה של בכי קטנצ'יק של איזה 2 דקות שנדמו בעיני כנצח ושרתי ורקדתי והשתוללתי בכל הבית כשליעדי עלי והסופה הקטנטנה חלפה מייד וככל הנראה כלל לא היתה קשורה לגמילה. ואגב, עד עתה ילדי המדהים נרדם כל לילה בריקודים על הידיים! תארי לך! והלילה זה לא פעל וכל פעם הוא קיטר ותוך מספר רגעים הבנתי שפשוט כואבת לו הבטן. הקטנים האלה הם כל כך טהורים כך שאם הם בוכים הם רוצים אותנו, כואב להם וכל סיבה אחרת. בטוח שלא מניפולציה, הם קטנים מכדי לעשות מניפולציות ברמה גבוהה. אז יאללה, תנו חיבוק ונשיקה גם ממני וכמה שיותר, מבטיחה שהצורך ילך ויפחת. (כמובן שהנתינה צריכה להיות מכל הלב ולא עם סטופר כי הם חשים זאת. בדוק! כשאני קצרת רוח הלילה תמיד יימשך בלי גבול וכשאני זורמת בכיף זה עובר גם לבני שנרדם בקלילות יחסית) ואגב, אצלי תוך כחודשיים מהפסקת ההנקה יש לי כבר לילות ממש שלמים ועד לא מזמן היו לילות לבנים. בהצלחה לכם ואם את רוצה טיפים לגמילה מוצלחת אשמח.
 
כתבתי לך מסר

וחוץ מזה נסי גם להיכנס לאתר"באופן טבעי" יש שם המון חומר קריאה בנושא גמילה מהנקה בכלל וגמילת לילה בפרט ואני חייבת להשויץ:) שיחסית למה שכתבו שם (כמעט כל אחד חווה לילה או שניים של בכי) הפינוקי הסופר מפונק שלי עבר את זה בשלום אולי תודות להדרגה רבה רבה רבה של הגמילה ואגב, הוא בכלל לא הסכים לאכול תחליפים והבית שלי התמלא במשקאות מכל הסוגים עד שגיליתי מה הוא אוהב (היום הוא כבר הרבה פחות בררן).. מעולם אף אחד לא היה כל כך מעוניין בציצי שלי חחח והנה, בכל זאת הצלחנו אז אם אני הצלחתי כל אחת יכולה כי זה עלה לי בהרבה בכי צער וכאב שלי ושלי בלבד לא של התינוק.
 
למעלה