הקשיבי לי
לפני שלוש שנים חגגתי בר מצוה לבני השני(הראשון היה תוך כדי נישואין).שאלתי את הילד מה מעדיף כותל,צנוע, אצל הוריי וכו', והוא אחרי לבטים והתחבטויות אמר לי כמו לשי הגדול. זה היה אולם,לימודי ריקוד,שבת חתן,עליה לתורה וכל התפאורה המעולה שרק אמו יודעת להעלות. אחרי הגירושין לא היה לי כסף כוח אמביציה ומעל לכל לא היו הצד של הגרוש שלי כדי לתת לבני את ההרגשה של בר מצוה.הם הודיעו לי באופן ברור כי לא יבואו לשום אירוע שאני אארגן, והם מצידם יארגנו אירוע נפרד לבן שלי. וכאן אני רוצה בבקשה ממך שתקראי היטב ונסי להבין את מה שאני באמת רוצה לומר לך. שאלתי את הגרוש שלי אם כל אירוע שאני אארגן הוא ישתף פעולה, ואמר לי שכן,(כסף אין לו).ומכאן בלי להתחשב בהורים שלו ובמשפחה שלו מה יעשו אירגנתי את הבר מצוה של הבן, אולם,לימודי ריקוד עם רקדנית(שהקהל לא יבוא רק לאוכל).הלבשה,עליה לתורה בחמישי ושבת,שבת חתן,וכו'. לאחר מכן לקראת יום חמישי עליה לתורה, נסעתי להורים של הגרוש שלי (לא בטלפון).ואמרתי להם:ביום חמישי הילד עולה לתורה אתם מוזמנים ואני לא רוצה מכם כלום(הם בעלי הממון) רק דבר אחד שתגיעו כי זה הנכד שלכם. ביום חמישי ההורים שלי האחים שלי וכו החבורה מהצד שלי היו איתנו כמובן(כולל עוגות מאכלים וכל הנלווה למשפחתנו)ולמרבה הפלא ההורים של הגרוש שלי ושני ילדיהם על נשיהם וטפיהם היו בבית הכנסת,אפילו הביאו מספר קינוחים. לשבת הם הודיעו שלא יבואו למרות שאני הזמנתי, רק הגרוש שלי הגיע לבית שלי לא נשאר לישון אך חזר בשבת בבוקר לעליה לתורה ולסעודה שהיתה ברב פאר כולל כל המשפחה מהצד שלי.שלב א' עבר בשלום. לאולם שוב נסעתי אליהם ונתתי להם הזמנות ביד כולל כל המשפחה המסועפת כמאה איש. וביקשתי שישלחו אותם בשבילי(כיון שאני השתתפתי בשמחות של כולם)וכמו כן אני מבקשת מהם להגיע, והם לא מחויבים לי לשום דבר מבחינה כספית. הגרוש שלי הגיע לאולם בפרצוף שהעיד כי הוריו לא יגיעו,אני הזמנתי ל110 איש מקומות ואני מחויבת עלים גם אם יגיעו רק עשרה. בעל האולם עלה ממשרדו וכמעט שבכה איתי כשראה את האולם הריק ביום חורף בשעה 21:15 בערב. ואז ממש כמו בסרט תוך 15 דקות הגיעו כל המשפחה שלו(עכו,נהריה,בארשבע,ירושלים,אשדוד)כבמטה קסמים כולם הגיעו כולל ההורים שלו,שבשביל התמונה גם בירכו אותי. מיותר לציין את השמחה של הבן שלי ושלי על שהגיעו כיון שזהו גם נכדם. הרעיון שהנחה אותי(אישה ללא כסף בקושי שורדת).זה לעשות אירוע לבן שלי למרות פיצול המשפחה.כשהגרוש שלי הסכים להשתתף רק במה שאני אארגן(הוא לבד לא מסוגל ולא יכול לכלום).ואת האיומים של המשפחה שלו יגיעו או לא פשוט לא הקשבתי להם.זה כאב צרם הרגיז,אך המשכתי בהכנות לאירוע של הבן שלי כי הוא רצה אני רציתי וסמכתי על הצד שלי שיבואו(הם בערך כ 70 אנשים)כך שגם בלעדיהם היה יוצא לי אירוע מצוין. את צריכה לדעת מה הבן שלך רוצה, לנסות לשתף את אבא שלו,ולעשות. זה הכח שלי, לעשות!!! כמו כן אולי לדבר עם האב כי את רוצה להשתתף באירוע כיון שזהו בנך. לגבי משפחתך שיתעלו על הכעס,גאוה,אגו או כל דבר שמנחה אותם וזה אולי תלוי בהחלטיות שלך לגבי ההשתתפות באירוע, ושיבואו לאירוע של הנכד,אחיין וכו'. שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב המון כח.
לפני שלוש שנים חגגתי בר מצוה לבני השני(הראשון היה תוך כדי נישואין).שאלתי את הילד מה מעדיף כותל,צנוע, אצל הוריי וכו', והוא אחרי לבטים והתחבטויות אמר לי כמו לשי הגדול. זה היה אולם,לימודי ריקוד,שבת חתן,עליה לתורה וכל התפאורה המעולה שרק אמו יודעת להעלות. אחרי הגירושין לא היה לי כסף כוח אמביציה ומעל לכל לא היו הצד של הגרוש שלי כדי לתת לבני את ההרגשה של בר מצוה.הם הודיעו לי באופן ברור כי לא יבואו לשום אירוע שאני אארגן, והם מצידם יארגנו אירוע נפרד לבן שלי. וכאן אני רוצה בבקשה ממך שתקראי היטב ונסי להבין את מה שאני באמת רוצה לומר לך. שאלתי את הגרוש שלי אם כל אירוע שאני אארגן הוא ישתף פעולה, ואמר לי שכן,(כסף אין לו).ומכאן בלי להתחשב בהורים שלו ובמשפחה שלו מה יעשו אירגנתי את הבר מצוה של הבן, אולם,לימודי ריקוד עם רקדנית(שהקהל לא יבוא רק לאוכל).הלבשה,עליה לתורה בחמישי ושבת,שבת חתן,וכו'. לאחר מכן לקראת יום חמישי עליה לתורה, נסעתי להורים של הגרוש שלי (לא בטלפון).ואמרתי להם:ביום חמישי הילד עולה לתורה אתם מוזמנים ואני לא רוצה מכם כלום(הם בעלי הממון) רק דבר אחד שתגיעו כי זה הנכד שלכם. ביום חמישי ההורים שלי האחים שלי וכו החבורה מהצד שלי היו איתנו כמובן(כולל עוגות מאכלים וכל הנלווה למשפחתנו)ולמרבה הפלא ההורים של הגרוש שלי ושני ילדיהם על נשיהם וטפיהם היו בבית הכנסת,אפילו הביאו מספר קינוחים. לשבת הם הודיעו שלא יבואו למרות שאני הזמנתי, רק הגרוש שלי הגיע לבית שלי לא נשאר לישון אך חזר בשבת בבוקר לעליה לתורה ולסעודה שהיתה ברב פאר כולל כל המשפחה מהצד שלי.שלב א' עבר בשלום. לאולם שוב נסעתי אליהם ונתתי להם הזמנות ביד כולל כל המשפחה המסועפת כמאה איש. וביקשתי שישלחו אותם בשבילי(כיון שאני השתתפתי בשמחות של כולם)וכמו כן אני מבקשת מהם להגיע, והם לא מחויבים לי לשום דבר מבחינה כספית. הגרוש שלי הגיע לאולם בפרצוף שהעיד כי הוריו לא יגיעו,אני הזמנתי ל110 איש מקומות ואני מחויבת עלים גם אם יגיעו רק עשרה. בעל האולם עלה ממשרדו וכמעט שבכה איתי כשראה את האולם הריק ביום חורף בשעה 21:15 בערב. ואז ממש כמו בסרט תוך 15 דקות הגיעו כל המשפחה שלו(עכו,נהריה,בארשבע,ירושלים,אשדוד)כבמטה קסמים כולם הגיעו כולל ההורים שלו,שבשביל התמונה גם בירכו אותי. מיותר לציין את השמחה של הבן שלי ושלי על שהגיעו כיון שזהו גם נכדם. הרעיון שהנחה אותי(אישה ללא כסף בקושי שורדת).זה לעשות אירוע לבן שלי למרות פיצול המשפחה.כשהגרוש שלי הסכים להשתתף רק במה שאני אארגן(הוא לבד לא מסוגל ולא יכול לכלום).ואת האיומים של המשפחה שלו יגיעו או לא פשוט לא הקשבתי להם.זה כאב צרם הרגיז,אך המשכתי בהכנות לאירוע של הבן שלי כי הוא רצה אני רציתי וסמכתי על הצד שלי שיבואו(הם בערך כ 70 אנשים)כך שגם בלעדיהם היה יוצא לי אירוע מצוין. את צריכה לדעת מה הבן שלך רוצה, לנסות לשתף את אבא שלו,ולעשות. זה הכח שלי, לעשות!!! כמו כן אולי לדבר עם האב כי את רוצה להשתתף באירוע כיון שזהו בנך. לגבי משפחתך שיתעלו על הכעס,גאוה,אגו או כל דבר שמנחה אותם וזה אולי תלוי בהחלטיות שלך לגבי ההשתתפות באירוע, ושיבואו לאירוע של הנכד,אחיין וכו'. שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב המון כח.
